החל מ־26 בספטמבר 2018 ועד ה־6 בינואר 2019 אירח המרכז לתיעוד הנאציזם במינכן תערוכה מיוחדת שמטרתה להגביר את מודעות הציבור לרדיפות שחוו עדי־יהוה במרוצת השלטון הנאצי.‏ המרכז ממוקם באותו המקום שבו שכן בעבר המטה הראשי של המפלגה הנאצית.‏

במהלך טקס פתיחת התערוכה הסביר ד״ר האנס־גיאורג קיופרס,‏ המשמש כיועץ לענייני תרבות של מינכן,‏ את המניע העומד מאחורי התערוכה:‏ ”‏תערוכה זו חשובה מכיוון שבמשך זמן רב עדי־יהוה לא היו מזוהים יחד עם שאר קורבנות המשטר הנאצי.‏.‏.‏ מטרת התערוכה היא להביא לתודעת הציבור את האמת בנוגע לאותם קורבנות”‏.‏

תיעוד ההיסטוריה של אחינו במינכן ומה שחוו תחת השלטון הנאצי הוצג על גבי 60 לוחות תצוגה שכללו סיפורי גבורה,‏ נאמנות והישרדות.‏ אחד הלוחות הציג את חווייתם של מרטין וגרטרוט פוצינגר,‏ אשר חודשים ספורים לאחר חתונתם נאסרו ונשלחו למחנות ריכוז נפרדים.‏ הם לא ראו זה את זה במשך תשע שנים,‏ אך שניהם שרדו.‏ בהמשך אח פוצינגר שירת כחבר בגוף המנהל של עדי־יהוה.‏

לוח תצוגה נוסף תיאר את סיפורה של טרז קונר,‏ שהפכה בשנת 1929 לאחת מעדי־יהוה (‏שנקראו אז תלמידי המקרא הבינלאומיים)‏.‏ כאשר ממשלת גרמניה הוציאה את פעילותם של העדים אל מחוץ לחוק,‏ נערכו בביתה אסיפות דתיות חשאיות והיא החלה להדפיס ספרות בסתר תוך שימוש במכונת שכפול ידנית.‏ לאחר שהנאצים גילו על פעילותה,‏ היא נאסרה והואשמה ב”‏הוצאה לאור וחלוקה של ספרות המנוגדת לערכי המדינה,‏ וכן בפגיעה במורל הלוחמים”‏.‏ נאמנותה של אחות קונר מעולם לא נחלשה למרות שנשקפה לה סכנת מוות.‏ היא הוצאה להורג ב־6 באוקטובר 1944.‏

לוחות תצוגה אחרים הדגישו את עמדתם הניטרלית של אחינו אשר סירבו להצדיע במועל יד,‏ מה שהפך אותם למושא שנאה מיוחד של השלטון.‏

בשנת 1934 נשבע היטלר להשמיד את עדי־יהוה והכריז:‏ ”‏כנופיה זו תוכחד בגרמניה!‏”‏ העדים המשיכו להחזיק מעמד אל מול רדיפות אכזריות בשעה שהיטלר ניסה להוציא לפועל את תוכניתו הזדונית.‏ היטלר ומפלגתו הם נחלת העבר,‏ אך כעת אחינו בגרמניה מונים יותר מ־000,‏165 איש.‏ אנו אסירי תודה ליהוה אשר בשעת צרות מעניק לנו תקווה ”‏שאינה מכזיבה”‏ (‏רומים ה׳:‏3–5‏)‏.‏