שרת את יהוה, אלוהי החירות
”במקום שבו נמצאת רוח יהוה ישנה חירות” (קור”ב ג’:17).
שירים: 11, 137
1, 2. (א) מדוע התעניינו האנשים בימיו של השליח פאולוס בנושא העבדות והחירות? (ב) אל מי הפנה פאולוס את האנשים כדי שיוכלו לזכות לחירות אמיתית?
אנשים בעולם הרומי, ביניהם חיו המשיחיים הקדומים, החשיבו את עצמם בגאווה כתומכי החוק, הצדק והחירות. עם זאת, הכוח והתהילה של האימפריה הרומית התבססו במידה רבה על עמלם של עבדים. בשלב מסוים היו כ־30 אחוז מהאוכלוסייה עבדים. אין ספק שעבדות וחירות היו נושאים שעניינו את כלל הציבור, לרבות המשיחיים.
2 איגרותיו של השליח פאולוס דנות בהרחבה בנושא החירות. אולם מטרת שירותו לא הייתה להביא לשינוי חברתי או פוליטי, אשר לו ייחלו האנשים בתקופה זו. במקום לבטוח בשליט בשר ודם או בגורם אנושי אחר שיביאו חירות, עמלו פאולוס ואחיו המשיחיים רבות כדי לעזור לאחרים ללמוד על אודות הבשורה הטובה על מלכות אלוהים, וכן על ערכו היקר לאין ערוך של קורבן הכופר שסיפק ישוע המשיח. פאולוס הפנה את אחיו לאמונה למקור החירות האמיתית. למשל, באיגרתו השנייה אל המשיחיים בקורינתוס ציין בבירור: ”יהוה הוא הרוח; ובמקום שבו נמצאת רוח יהוה ישנה חירות” (קור”ב ג’:17).
3, 4. (א) במה דן פאולוס בפסוקים המופיעים לפני קורינתים ב’. ג’:17? (ב) מה עלינו לעשות כדי ליהנות מהחירות הנובעת מיהוה?
3 לפני כן באיגרתו אל הקורינתים הזכיר פאולוס את הכבוד ששיקף משה כשירד מהר סיני לאחר שעמד לפני מלאך יהוה. בראותם את משה התמלאו בני העם פחד, ומשה עטה על פניו מסווה (שמ’ ל”ד:29, 30, 33; קור”ב ג’:7, 13). ”אבל”, הסביר פאולוס, ”כאשר פונה הלב ליהוה, מוּסר המסווה” (קור”ב ג’:16). מה משמעות דבריו של פאולוס?
4 כפי שלמדנו במאמר הקודם, יהוה, בורא הכול, הוא היחיד המחזיק בחירות מוחלטת ובלתי מוגבלת. הגיוני להסיק אפוא שבפני יהוה ו”במקום שבו נמצאת רוח יהוה” ישנה חירות. אולם כדי ליהנות מחירות זו ולהפיק ממנה תועלת, עלינו ’לפנות ליהוה’, כלומר לרקום עימו יחסים אישיים. לבני ישראל במדבר לא הייתה השקפה רוחנית על מגעיו של יהוה עימם. ליבם ושכלם התקשו וכביכול הונח עליהם מסווה. בני העם התמקדו אך ורק בניצול חירותם החדשה מהמצרים מבחינה גשמית, או בלתי רוחנית (עב’ ג’:8–10).
5. (א) איזה סוג של חירות מניבה רוח יהוה? (ב) מניין לנו שעבדות פיזית אינה מגבילה את החירות שמעניק יהוה? (ג) על אילו שאלות עלינו להשיב?
5 אך החירות הקשורה לרוח יהוה היא יותר מאשר שחרור מעבדות פיזית. רוח יהוה יכולה לעשות הרבה מעבר למה שיכולים מאמצי האדם להשיג – היא מביאה לשחרור מהשעבוד לחטא ולמוות, וכן מכבלי פולחן כזב ומנהגיו (רומ’ ו’:23; ח’:2). איזו חירות נפלאה! אפילו אם אדם מצוי במאסר או נתון בעבדות, הוא יכול ליהנות מיתרונותיה של חירות זו (בר’ ל”ט:20–23). הדבר היה ללא ספק נכון לגבי אח אריך פרוסט ואח הורסט הנשל, אשר ריצו מספר שנות מאסר בשל אמונתם. תוכל לצפות בראיונותיהם ולהקשיב לסיפוריהם באתר JW Broadcasting (חפש במדור: ראיונות וחוויות > עמידה בניסיונות). עם זאת, עלינו להשיב על השאלות הבאות: כיצד נוכל להראות שאנו מוקירים את חירותנו? ומה נוכל לעשות על מנת לנצל את חירותנו בחוכמה?
מוקירים את החירות שמעניק לנו אלוהים
6. כיצד גילו בני ישראל חוסר הערכה כלפי החירות שהעניק להם יהוה?
6 כאשר אנו מבינים את ערכה האמיתי של מתנה יקרת ערך, זה מניע אותנו לגלות הכרת תודה כלפי נותן המתנה. בני ישראל לא העריכו את החירות שהעניק להם יהוה כאשר שחרר אותם מעבדות במצרים. חודשים מעטים לאחר שחרורם החלו להתאוות למזון ולשתייה שהיו להם במצרים ולהתלונן על האמצעים שסיפק להם יהוה, ואף רצו לשוב למצרים. תאר לעצמך: הם הציבו ’דגים, קישואים, אבטיחים, חציר (כרשה), בצלים ושומים’ מעל החירות שהעניק להם יהוה, אלוהי האמת, לעובדו. אין פלא שיהוה כעס על עמו מאוד (במ’ י”א:5, 6, 10; י”ד:3, 4). איזה לקח רב־עוצמה עבורנו!
7. כיצד פעל פאולוס בהתאם לעצתו המצויה בקורינתים ב’. ו’:1, וכיצד נוכל לנהוג כמותו?
7 השליח פאולוס האיץ בכל המשיחיים שלא להתייחס כאל דבר מובן מאליו לחירות שמעניק לנו יהוה ברוב טובו דרך בנו, ישוע המשיח. (קרא קורינתים ב’. ו’:1.) חשוב על הצער ועל ייסורי המצפון שהיו לפאולוס בשל העובדה שחש כבול לחטא ולמוות. בכל זאת, הוא אמר מתוך הערכה: ”תודה לאלוהים על ישוע המשיח אדוננו!” מדוע אמר זאת? הוא הסביר לאחיו לאמונה: ”שכן חוק הרוח, זו שבזכותה אתה חי באחדות עם המשיח ישוע, משחרר אותך מחוק החטא והמוות” (רומ’ ז’:24, 25; ח’:2). בדומה לפאולוס, לעולם אל לנו להתייחס לעובדה שאלוהים שחרר אותנו מכבלי החטא והמוות כאל דבר מובן מאליו. תודות לקורבן הכופר אנו יכולים לשרת את אלוהינו במצפון נקי ולמצוא שמחה אמיתית בעשותנו כן (תהל’ מ’:9).
האם אתה מממש את חופש הבחירה שלך כדי לקדם את הפעילות למען המלכות או כדי לקדם את ענייניך האישיים? (ראה סעיפים 8–10)
8, 9. (א) איזו אזהרה נתן השליח פטרוס באשר למימוש חירותנו? (ב) אילו סכנות נשקפות לנו כיום?
8 אולם בנוסף לגילוי הכרת תודה, עלינו להיזהר שלא ננצל לרעה את חירותנו היקרה. השליח פטרוס הזהיר מפני ניצול חירותנו כצידוק לסיפוק תאוות הבשר שלנו. (קרא פטרוס א’. ב’:16.) האין אזהרה זו מזכירה לך את שאירע לבני ישראל במדבר? סכנה זו קיימת גם כיום, והיא אף גדולה יותר. השטן ועולמו מציעים יותר ויותר אפשרויות מפתות באשר ללבוש והופעה חיצונית, מזון ושתייה, בילוי ובידור ודברים רבים נוספים. פרסומאים נבונים לא אחת מציגים אנשים מושכים המוליכים את הציבור שולל על ידי כך שהם מקדמים כדברים הכרחיים מוצרים רבים שאיננו ממש צריכים. כמה קל ליפול במלכודות הללו ולנצל לרעה את חירותנו!
9 עצתו של פטרוס נוגעת גם לתחומים רציניים יותר בחיים, כגון בחירת השכלה, תעסוקה וקריירה. לדוגמה, על הצעירים בבית־הספר מופעלים כיום לחצים רבים להיות כשירים ללמוד במיטב המוסדות להשכלה גבוהה. רבים מנסים לשכנע אותם שהשכלה גבוהה פותחת בפניהם את הדלת למשרות יוקרתיות ומכניסות, ולא אחת מציגים סטטיסטיקות כדי להמחיש את הפער שבין הכנסותיהם של מי שסיימו את הלימודים במוסדות הללו לבין הכנסותיהם של מי שהשלימו השכלה בסיסית בלבד. בעודם ניצבים מול החלטות העשויות להשפיע עליהם לאורך כל החיים, הרעיון לרכוש השכלה גבוהה עשוי לקסום לצעירים עד מאוד. מה צריכים לזכור הם והוריהם?
10. מה עלינו לזכור כשאנו מממשים את חירותנו להחליט החלטות אישיות?
10 יש החשים שהואיל והבחירות בנושאים הללו הן עניין אישי, צריכה להיות להם החירות לקבל החלטות כרצונם, כל עוד אין הן נוגדות את מצפונם. הם אולי חושבים על מה שאמר פאולוס אל המשיחיים בקורינתוס באשר למזון: ”למה שתישפט חירותי על־ידי מצפונו של אחר?” (קור”א י’:29) זה אומנם נכון שיש לנו החירות לקבל החלטות אישיות באשר להשכלה ולקריירה, אך עלינו גם לזכור שחירותנו יחסית ושלכל החלטותינו יש תוצאות. מסיבה זו אמר פאולוס לפני כן: ”הכול מותר, אך לא הכול מועיל. הכול מותר, אך לא הכול בונה” (קור”א י’:23). הדבר ללא ספק מסייע לנו להבין שיש להביא בחשבון גורמים חשובים בהרבה מהעדפותינו האישיות כאשר מדובר במימוש חירותנו האישית בכל היבטי חיינו.
מנצלים את חירותנו בחוכמה כדי לשרת את אלוהים
11. לאיזו מטרה שחרר אותנו אלוהים?
11 בדברי האזהרה שכתב באשר לניצול לרעה של חירותנו הצביע פטרוס על מטרתה. הוא האיץ בנו לממש את חירותנו ”כעבדי אלוהים”. לפיכך, המטרה האמיתית שלשמה שחרר אותנו יהוה באמצעות ישוע מחוק החטא והמוות היא שחיינו יהיו מוקדשים לאלוהים כ’עבדיו’.
12. איזו דוגמה הציבו לנו נוח ומשפחתו?
12 הדרך הטובה ביותר להגן על עצמנו שמא ננצל לרעה את חירותנו ונשתעבד שוב לשאיפות ותאוות העולם היא להתמסר לגמרי לעניינים רוחניים (גל’ ה’:16). לדוגמה, חשוב על נוח ובני ביתו. הם חיו בעולם אלים ולא־מוסרי, ובכל זאת נשמרו שלא להישבות בתאוות ובמטרות של הסובבים אותם. כיצד הצליחו לעשות כן? הם בחרו להתמקד במה שהטיל עליהם יהוה לעשות – לבנות תיבה, לאגור מזון עבורם ועבור בעלי החיים ולהזהיר אחרים. הכתוב מוסר: ”ויעש נוח ככל אשר ציווה אותו אלוהים. כן עשה” (בר’ ו’:22). מה הייתה התוצאה? נוח ומשפחתו שרדו את קיצו של העולם דאז (עב’ י”א:7).
13. איזו משימה שקיבל מאלוהים הטיל ישוע על תלמידיו?
13 מה הורה לנו יהוה לעשות כיום? כתלמידיו של ישוע אנו מודעים היטב למשימה שהטיל עלינו אלוהים. (קרא לוקס ד’:18, 19.) כיום מרבית האנשים עדיין שרויים בעיוורון בשל השפעת אלוהי הסדר העולמי הזה ומשועבדים מבחינה דתית, כלכלית וחברתית (קור”ב ד’:4). נפלה בחלקנו הזכות ללכת בעקבות דוגמתו של ישוע ולעזור לאנשים להכיר ולעבוד את יהוה, אלוהי החירות (מתי כ”ח:19, 20). אין זו מלאכה פשוטה, והיא כרוכה באתגרים רבים. בכמה ארצות הופכים התושבים לאדישים יותר, וחלקם אף לעוינים. כל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו: ’האם אוכל לנצל את חירותי כדי לתמוך במידה רבה יותר בפעילות למען המלכות?’
14, 15. מה עושים משרתי יהוה בכל הנוגע למלאכת ההטפה? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
14 עד כמה מעודד לראות שרבים חשים בדחיפות הזמנים ומפשטים את חייהם כדי להצטרף לשירות המורחב (קור”א ט’:19, 23). חלקם משרתים בשטחים מקומיים, ואילו אחרים עוברים למקומות שיש בהם צורך רב יותר. מדיווחים עולה שבמהלך חמש השנים האחרונות הצטרפו יותר מרבע מיליון אחים ואחיות ברחבי העולם לשורות המבשרים בשירות המורחב, והמספר הממוצע של החלוצים הרגילים הגיע ללמעלה מ־1,100,000. איזו תוצאה נהדרת נובעת מהעובדה שרבים מנצלים בתבונה את חירותם כדי לשרת את יהוה! (תהל’ ק”י:3).
15 מה סייע לאחים ולאחיות הללו לנצל את חירותם בחוכמה? תן דעתך לדוגמתם של ג’ון וג’ודית, אשר במהלך 30 השנה האחרונות שירתו במספר מדינות. הם מציינים שכאשר נוסד בשנת 1977 בית־הספר לשירות החלוצי, הושם דגש על הנכונות לעבור לשרת במקומות שיש בהם צורך רב יותר. ג’ון מספר שהם רצו להתמקד במטרה זו, ולכן פעמים רבות הוא החליף מקום עבודה כדי לשמור על סגנון חיים פשוט. בסופו של דבר, כאשר הגיעו לארץ זרה, מצאו שתפילות ליהוה והישענות עליו סייעו להם להתמודד עם מכשולים כמו לימוד שפה חדשה, הסתגלות לתרבות שונה והתמודדות עם תנאי אקלים קשים. כיצד השפיעו עליהם שנות השירות הללו? ”הרגשתי שהתמסרתי לפעילות הטובה ביותר שאי פעם התוודעתי אליה או שאותה ביצעתי”, מספר ג’ון. ”יהוה הפך לממשי יותר עבורי, כפי שניתן לומר על אב אוהב. הבנתי טוב יותר את משמעות הכתוב ביעקב ד’:8: ’קירבו לאלוהים, והוא יקרב אליכם’. ידעתי שמצאתי את מה שחיפשתי: תכלית מספקת לחיים”.
16. כיצד אלפים שנסיבותיהם מגבילות ניצלו את חירותם בחוכמה?
16 בשונה מג’ון וג’ודית, יש שנסיבותיהם מאפשרות להם לשרת במלוא זמנם למשך תקופה קצרה בלבד. עם זאת, רבים מנצלים את ההזדמנות להתנדב בתוכניות בנייה תיאוקרטיות ברחבי העולם. לדוגמה, בעת בניית המשרדים הראשיים בוורוויק, ניו יורק, התנדבו כ־27,000 אחים ואחיות לשרת בפרויקט למשך פרקי זמן שונים, החל בשבועיים ועד שנה או יותר. רבים מהם קטעו את שגרת חייהם כדי לשרת שם. זוהי דוגמה נפלאה למימוש החירות שמעניק יהוה, אלוהי החירות, כדי לפארו ולהללו.
17. איזה עתיד מזהיר צפוי למי שמנצלים כעת בחוכמה את החירות שמעניק להם אלוהים?
17 אנו אסירי תודה שאנו מכירים את יהוה ושאנו יכולים ליהנות מהחירות הנובעת מעבודת אלוהים האמיתית. הבה נוכיח באמצעות בחירותינו שאנו מוקירים חירות זו. במקום לנצלה שלא בתבונה או לנצלה לרעה, הבה ננצל את חירותנו ואת האפשרויות שהיא פותחת בפנינו כדי לשרת את יהוה במידה מלאה ככל האפשר. אם נעשה כן, נוכל לצפות בכיליון עיניים לברכות שהבטיח יהוה להרעיף עלינו כאשר תתגשם הנבואה: ”הבריאה עצמה תשוחרר מן השעבוד לכיליון ותזכה בחירותם המפוארת של ילדי אלוהים” (רומ’ ח’:21).
