מאמר לימודי 50
”איך יוקמו המתים?”
”איה ניצחונך, מוות? איה עוקצך, מוות?” (קור״א ט״ו:55).
שיר 141 פלא החיים
סקירה מקדימה *
1, 2. מדוע התחייה השמימית צריכה לעניין את כל המשיחיים?
תקוותם של מרבית משרתי יהוה כיום היא לחיות לנצח עלי אדמות, ואילו תקוותם של שארית המשיחיים משוחי הרוח היא לקום לתחייה בשמיים. משוחים אלה מעוניינים מאוד לדעת כיצד ייראו חייהם העתידיים, אך מה לגבי מי שתקוותם ארצית? כפי שנראה, בעקבות התחייה השמימית גם מי שתקוותם לחיות לנצח עלי אדמות יזכו לברכות. לכן בין שתקוותנו שמימית ובין שתקוותנו ארצית, התחייה השמימית צריכה לעניין אותנו.
2 אלוהים השרה מרוחו על כמה מתלמידי ישוע במאה הראשונה כדי שיכתבו על התקווה השמימית. השליח יוחנן הסביר: ”כעת ילדי אלוהים אנו, אבל עדיין לא נִגְלָה מה נִהְיֶה בעתיד. עם זאת, יודעים אנו שכאשר הוא יתגלה נהיה כמוהו” (יוח״א ג׳:2). מכאן שמשיחיים משוחים אינם יודעים מה יהיו בעתיד, כאשר יקומו לתחייה בשמיים וילבשו גוף רוחני. אולם הם יודעים שכאשר יזכו לגמולם, יראו את יהוה, פשוטו כמשמעו. המקרא אומנם אינו חושף כל פרט על התחייה השמימית, אך השליח פאולוס סיפק מידע מסוים בנושא. המשוחים יהיו יחד עם המשיח כאשר ”ימגר את כל הממשלות ואת כל הסמכויות והכוחות”, כולל ”האויב האחרון... המוות”. לבסוף, ישוע — יחד עם שותפיו לשלטון — ייכנע ליהוה וכן יכניע את הכול תחתיו (קור״א ט״ו:24–28). כמה נפלא יהיה זה! *
3. מה אמונתו של פאולוס בתחיית המתים עזרה לו לעשות, כפי שעולה מקורינתים א׳. ט״ו:30–32?
3 אמונתו של פאולוס בתחיית המתים עזרה לו להתמודד עם ניסיונות שונים. (קרא קורינתים א׳. ט״ו:30–32.) הוא אמר לקורינתים: ”יום יום אני עומד פנים אל פנים מול המוות”. הוא גם כתב: ”נלחמתי... בחיות פרא באפסוס”. ייתכן שכוונתו הייתה שנלחם בחיות ממשיות בזירה באפסוס (קור״ב א׳:8; ד׳:10; י״א:23). אפשרות אחרת היא שהתכוון להתנגדות מצד יהודים ואחרים שהיו כמו ”חיות פרא” (מה״ש י״ט:26–34; קור״א ט״ז:9). כך או כך, פאולוס התמודד עם סכנות רציניות, אך גישתו לגבי העתיד נשארה חיובית (קור״ב ד׳:16–18).
4. כיצד תקוות התחייה מחזקת את המשיחיים כיום? (ראה תמונה בעמוד השער.)
4 אנו חיים בזמנים מסוכנים. חלק מאחינו נפלו קורבן לפשיעה. אחרים מתגוררים באזורים מוכי מלחמה שבהם חייהם רחוקים מלהיות בטוחים. יש אחים המשרתים את יהוה תוך סיכון חייהם או חירותם בארצות שבהן פעילות הבישור מוגבלת או אף אסורה. בכל זאת, הם כולם עובדים את יהוה בהתמדה ומשמשים לנו מופת. הם חשים ביטחון מעצם הידיעה שגם אם יאבדו את חייהם בתקופה הנוכחית, יהוה מועיד להם דבר טוב בהרבה לעתיד.
5. איזו השקפה מסוכנת עלולה להחליש את אמונתנו בתחיית המתים?
5 פאולוס הזהיר את אחיו מפני השקפה מסוכנת שהיו שפיתחו: ”אם המתים לא נועדו לקום לתחייה, ’הבה נאכל ונשתה, כי מחר נמות’”. השקפה זו הייתה קיימת למעשה עוד לפני ימיו של פאולוס. ייתכן שהוא ציטט את הכתוב בישעיהו כ״ב:13, המתייחס לגישתם של בני ישראל. במקום לקרוב לאלוהים, הם רדפו אחר חיי תענוגות. ביסודו של דבר גישתם הייתה: ”היום אנחנו פה, מחר כבר לא”, השקפה השכיחה גם בימינו. אולם ההשלכות שמהן סבלה האומה עקב השקפה זו כתובות שחור על גבי לבן (דה״ב ל״ו:15–20).
6. כיצד תקוות התחייה צריכה להשפיע על ההחלטות שאנחנו מקבלים באשר לבחירת חברים?
6 ברור אפוא שהעובדה שיהוה מסוגל להקים את המתים לתחייה צריכה להשפיע על ההחלטות שאנחנו מקבלים באשר לבחירת חברים. האחים בקורינתוס היו צריכים להימנע מהתרועעות עם מי שהתכחשו לתחייה. טמון בכך לקח עבורנו: לא תצמח לנו שום תועלת מהתרועעות קבועה עם מי שגישתם לחיים היא לחיות את הרגע. התרועעות עם אותם אנשים עלולה להשחית את השקפתו והרגליו של המשיחי האמיתי. למעשה, היא עלולה לגרום לו לעשות דברים שאלוהים שונא. לכן פאולוס קרא לאחיו בתוקף: ”התפכחו ועשו צדקה ואל תתהלכו בחטא” (קור״א ט״ו:33, 34).
איזה מין גוף?
7. איזו שאלה באשר לתחיית המתים היו שאולי שאלו, כפי שעולה מקורינתים א׳. ט״ו:35–38?
7 קרא קורינתים א׳. ט״ו:35–38. אדם שרצה להטיל ספק בתקוות תחיית המתים עשוי היה לשאול: ”איך יוקמו המתים?” כדאי שנבחן את תשובתו של פאולוס, מפני שלרבים כיום יש השקפות משלהם באשר לחיים לאחר המוות. אך מה מלמד המקרא?
8. איזה דימוי יכול לעזור לנו להבין את התחייה השמימית?
8 לאחר שאדם מת, גופו נרקב. אבל מי שברא את היקום מאפס מסוגל להקים לתחייה את אותו אדם ולהעניק לו גוף המתאים לצרכיו (בר׳ א׳:1; ב׳:7). פאולוס השתמש בדוגמה כדי להראות שאלוהים לא יצטרך להשיב חזרה את אותו גוף. חשוב על ”גרגיר עירום”, או ”זרע” של צמח. גרגיר חיטה הנשתל באדמה, מתפתח והופך לצמח חדש. הצמח שונה לגמרי מהזרע הקטן. פאולוס השתמש בדימוי זה כדי להראות שבוראנו יכול להעניק ”גוף כרצונו”.
9. לאילו הבדלים בין גופים מתייחס הכתוב בקורינתים א׳. ט״ו:39–41?
9 קרא קורינתים א׳. ט״ו:39–41. פאולוס ציין שהבריאה מגוונת מאוד. לדוגמה, על הארץ קיימים גופים מסוגים שונים, כגון בקר, עופות ודגים. הוא אמר שבשמיים אנו רואים הבדלים בין השמש לירח. עוד ציין ש”הכוכבים שונים זה מזה בהדרם”. ואכן, גם אם לא נבחין בהבדלים בעין בלתי מזוינת, קיימים כוכבים שהמדענים מכנים ענקים אדומים, ננסים לבנים וננסים צהובים, כדוגמת השמש שלנו. פאולוס הוסיף ואמר ש”יש גופים שמימיים וגופים ארציים”. מה הייתה כוונתו? עלי אדמות יש לנו גופים גשמיים, אך בשמיים קיימים גופים רוחניים, כמו אלה שיש למלאכים.
10. כיצד הבדלים בין גופים שונים נוגעים לתחייה?
10 שים לב מה אמר פאולוס לאחר מכן: ”כך גם בתחיית המתים. נזרע בכיליון יוקם באי־כיליון”. כמובן, לאחר מותו, גוף האדם נרקב ושב לעפר (בר׳ ג׳:19). אם כן, כיצד ייתכן שגוף ”יוקם באי־כיליון”? פאולוס לא דיבר על בני אדם המוקמים לתחייה עלי אדמות, כגון מי שהוקמו על־ידי אליהו, אלישע וישוע. הוא דיבר על אדם שמוקם לתחייה בגוף שמימי, כלומר, ”גוף רוחני” (קור״א ט״ו:42–44).
11, 12. איזה שינוי חווה ישוע כאשר הוקם לתחייה, וכיצד המשוחים חווים דבר דומה?
11 בהיותו עלי אדמות היה לישוע גוף גשמי. אך כאשר הוקם לתחייה הוא ”היה לרוח מחיה” ושב לשמיים. באופן דומה, המשיחיים המשוחים מוקמים לתחייה בגוף רוחני. פאולוס הסביר: ”כפי שלבשנו את צלמו של זה שנעשה מעפר, נלבש גם את צלמו של השמימי” (קור״א ט״ו:45–49).
12 פאולוס עמד להגיע לעיקר דבריו באשר לתחיית המתים. חשוב לזכור שישוע לא הוקם לתחייה בגוף אנושי. פאולוס הבהיר: ”בשר ודם אינו יכול לרשת את מלכות אלוהים” בשמיים (קור״א ט״ו:50). השליחים ומשוחים אחרים לא יוקמו לתחייה בשמיים בגוף בשר ודם בר־כיליון. מתי הם יוקמו לתחייה? פאולוס הדגיש שתחייה זו עוד עתידה הייתה להתרחש; לא היה מדובר במשהו שיחוו מייד לאחר מותם. כאשר כתב פאולוס את האיגרת הראשונה אל הקורינתים, כמה תלמידים, כמו השליח יעקב, ”כבר מתו” (מה״ש י״ב:1, 2). שליחים ומשוחים אחרים עתידים היו גם הם למות (קור״א ט״ו:6).
ניצחון על המוות
13. במה מתאפיינת נוכחות ישוע?
13 הן ישוע והן פאולוס הצביעו על תקופה מיוחדת בהיסטוריה — נוכחות המשיח. נוכחות זו תאופיין במלחמות, רעידות אדמה, מגיפות ובהתפתחויות גלובליות אחרות. מאז 1914 אנו עדים להתגשמות נבואה מקראית זו. האות כולל היבט חשוב נוסף. ישוע אמר שהבשורה הטובה על מלכות אלוהים המיוסדת תוכרז ”בכל העולם המיושב לעדות לכל העמים, ואחרי כן יבוא הקץ” (מתי כ״ד:3, 7–14). פאולוס ציין ש”נוכחות האדון” תהיה גם העת שבה יוקמו לתחייה המשיחיים המשוחים ”שמתו” (תסל״א ד׳:14–16; קור״א ט״ו:23).
14. מה חווים משוחים המתים במהלך נוכחות המשיח?
14 בימינו משוחים המסיימים את חייהם הארציים מוקמים מייד לתחייה בשמיים. הדבר מתאשר בדבריו של פאולוס בקורינתים א׳. ט״ו:51, 52: ”לא כולנו נישן את שנת המוות אבל כולנו נשתנה, בן רגע, כהרף עין, בעת תקיעת החצוצרה האחרונה”. מילותיו של פאולוס מתגשמות עתה! בתחייתם שמחתם של אחי משיח אלה שלמה; הם ’יהיו תמיד עם האדון’ (תסל״א ד׳:17).
15. איזו מלאכה מצפה למי שישתנו ”כהרף עין”?
15 המקרא חושף בפנינו את המלאכה שיבצעו בשמיים מי שמשתנים ”כהרף עין”. ישוע אומר להם: ”למנצח ולמקיים את מעשיי עד הסוף אתן סמכות על הגויים, והוא ירעה את בני האדם בשבט ברזל כדי שיתנפצו לרסיסים ככלֵי חרס, כפי שגם לי ניתנה סמכות ההת׳ ב׳:26, 27). הם יצטרפו למפקדם בביצוע המלאכה שלפניהם — לרעות את העמים בשבט ברזל (ההת׳ י״ט:11–15).
מאת אבי” (16. כיצד בני אדם רבים ינצחו את המוות?
16 אין ספק שהמשוחים ינצחו את המוות (קור״א ט״ו:54–57). תודות לתחייתם יתאפשר להם להשתתף במלחמת הר מגידון הקרבה ובאה נגד הרשע הכלל־עולמי ולמגרו. מיליוני גברים ונשים משיחיים אחרים ’יבואו מן הצרה הגדולה’ — הם ישרדו וייכנסו לעולם החדש (ההת׳ ז׳:14). ניצולים אלה שיחיו עלי אדמות יהיו עדי ראייה לניצחון נוסף על המוות — תחייתם של מיליארדי אנשים שמתו בעבר. התוכל לדמיין את השמחה שתהיה בעקבות ניצחון זה? (מה״ש כ״ד:15) זאת ועוד, כל מי שיוכיחו את נאמנותם המוחלטת ליהוה ינצחו גם את המוות התורשתי ויוכלו לחיות לנצח.
17. מה עלינו לעשות כעת, לאור הכתוב בקורינתים א׳. ט״ו:58?
17 כל משיחי החי כיום צריך להיות אסיר תודה על המילים המעודדות שכתב פאולוס לקורינתים בנושא התחייה. יש לנו כל סיבה להראות שאנו נענים לקריאתו של פאולוס להיות כיום עתירי פועל ”במלאכתו של האדון”. (קרא קורינתים א׳. ט״ו:58.) אם נגלה נאמנות וניטול חלק פעיל בפעילות זו, נוכל לצפות לעתיד משמח עד מאוד. עתיד זה יהיה מעל ומעבר לכל מה שנוכל לדמיין. תהיה זו הוכחה ברורה לכך שעמלנו בשירות האדון אינו לשווא.
שיר 140 חיי עולם סוף סוף!
^ 5 ס׳ המחצית השנייה של פרק ט״ו באיגרת הראשונה אל הקורינתים מכילה פרטים על תחיית המתים, בייחוד על תחיית המשיחיים המשוחים. אולם הדברים שכתב פאולוס רלוונטיים גם לאלה המשתייכים לכבשים האחרים. מאמר זה יראה כיצד תקוות התחייה צריכה להשפיע על חיינו כעת ולתת לנו סיבה להביט אל העתיד.
^ 2 ס׳ המדור ”שאלות של קוראים” בהוצאה זו דן בדבריו של פאולוס בקורינתים א׳. ט״ו:29.