האם אתה שותף טוב?
”הייתי לצידו כרב־אומן... שמחתי לפניו בכל עת” (מש׳ ח׳:30). כך מתאר המקרא את בן אלוהים במהלך אינספור העידנים שעמל יחד עם אביו לפני שהגיע לכדור הארץ. שים לב שהפסוק מספר לנו גם איך ישוע הרגיש כשותפו של אלוהים לעבודה: הוא ’שמח’ לפניו.
ישוע למד תכונות שבהמשך הפכו אותו לשותף מצוין לעבודה עבור מי ששרתו לצידו עלי אדמות. איך הדוגמה של ישוע יכולה להועיל לנו? אם נבחן מקרוב את דוגמתו, נבחין בשלושה עקרונות שיכולים לעזור לנו להיות שותפים טובים לעבודה. העקרונות האלה יעזרו לנו לקדם רוח של אחדות ושיתוף פעולה.
עיקרון 1: ”לנהוג כבוד איש ברעהו”
שותף טוב לעבודה נוהג בענווה ומעריך את עמיתיו. הוא לא מנסה להשוויץ. ענווה היא משהו שישוע למד מאביו. למרות שיהוה לבדו ראוי להיקרא בורא, הוא רצה שאחרים ידעו על התפקיד החשוב שמילא בנו ושותפו לעבודה. זה משתקף במילים שאמר אלוהים: ”נעשה אדם בצלמנו” (בר׳ א׳:26). ישוע ודאי העריך את הענווה שגילה יהוה בהקשר זה (תהל׳ י״ח:35).
כשישוע היה עלי אדמות הוא גילה ענווה דומה. כששיבחו אותו על ההישגים שלו, הוא נתן את הקרדיט למי שראוי לו (מר׳ י׳:17, 18; יוח׳ ז׳:15, 16). ישוע התאמץ לשמור על אווירה שלווה עם התלמידים שלו. הוא ראה בהם ידידים, לא עבדים (יוח׳ ט״ו:15). הוא אפילו רחץ את רגליהם כדי ללמד אותם לקח על ענווה (יוח׳ י״ג:5, 12–14). חשוב שגם אנחנו נעריך את שותפינו לעבודה ולא נציב את טובתנו האישית לפני טובתם. אם ’ננהג בכבוד איש ברעהו’ ולא נדאג מי יקבל את הקרדיט, נוכל להשיג הרבה יותר (רומ׳ י״ב:10).
אדם עניו גם יכיר בעובדה ש”תודות ליועצים רבים ישנה הצלחה” (מש׳ ט״ו:22). ללא תלות בניסיון או ביכולות שלנו, אנחנו צריכים לזכור שאף אחד מאיתנו לא יודע הכול. אפילו ישוע הכיר בכך שיש דברים שהוא לא יודע (מתי כ״ד:36). כמו כן, הוא התעניין במה שתלמידיו הלא־מושלמים ידעו או חשבו (מתי ט״ז:13–16). אין פלא ששותפיו לעבודה הרגישו נוח בחברתו. באופן דומה, כשאנחנו זוכרים בענווה את המגבלות שלנו ומאפשרים לאחרים לתרום את חלקם, אנחנו מקדמים יחסי שלום איתם ויחד מגיעים להצלחה.
חשוב במיוחד שזקני־הקהילה יחקו את ישוע בהיבט זה כשהם פועלים יחד. הם צריכים לזכור שרוח הקודש יכולה להשפיע על כל אחד מהזקנים במועצה. אם בישיבות שלהם זקני־הקהילה ינסו לשמור על אווירה שבה כל אחד ירגיש חופשי לתרום את חלקו, הם יגיעו יחד להחלטות שיהיו לטובת כל הקהילה.
עיקרון 2: ”סבירותכם תיוודע נא לכל אדם”
שותף טוב לעבודה נוהג בסבירות עם עמיתיו. הוא גמיש ומוכן לוותר. לישוע ודאי היו הזדמנויות רבות לראות את הסבירות של אביו. לדוגמה, יהוה שלח אותו לפדות את האנושות מגזר דין מוות שבני אדם היו ראויים לו (יוח׳ ג׳:16).
ישוע היה מוכן לוותר כשזה היה נחוץ או הולם. זכור איך הוא עזר לאישה פיניקית, למרות שנשלח לבית ישראל (מתי ט״ו:22–28). הוא היה סביר גם בציפיות שלו מתלמידיו. אחרי שחברו הקרוב פטרוס התכחש לו בפומבי, ישוע היה מוכן לסלוח לו. בהמשך הוא הפקיד בידיו של פטרוס תפקידים כבדי משקל (לוקס כ״ב:32; יוח׳ כ״א:17; מה״ש ב׳:14; ח׳:14–17; י׳:44, 45). דוגמתו של ישוע מראה בבירור שעל ’סבירותנו להיוודע לכל אדם’ בכך שנהיה מוכנים לוותר (פיל׳ ד׳:5).
סבירות תניעה אותנו גם להתאים את עצמנו כדי לשתף פעולה עם אנשים מכל הסוגים. ישוע הסתדר כל כך טוב עם מי שסבבו אותו, שאויביו האשימו אותו מתוך מתי י״א:19). האם נצליח, כמו ישוע, לשתף פעולה עם אחרים? לואיס, אח ששירת בשירות הנפתי ובבית־אל עם אחים מרקעים שונים, אומר: ”ניסיתי לחשוב על כל קבוצה שאיתה עבדתי כמו על חומה שבנויה מאבנים לא־מסותתות. אם תשנה את המיקום של חלק מהאבנים, תוכל בסופו של דבר ליצור קיר ישר. ניסיתי להשתנות גם בעצמי כדי לעזור לקיר להיות ישר”. איזו גישה טובה!
קנאה שהוא ’ידיד של המוכסים והחוטאים’, אלה שנענו למסר שלו (שותף טוב לעבודה לא ישמור לעצמו מידע רק כדי להשאיר את השליטה בידיו
איך נוכל לשתף פעולה בקהילה שלנו? נוכל לעשות את זה בזמן שאנחנו מבשרים עם קבוצת השירות שלנו. אולי אנחנו מבשרים עם מי שיש להם מצב משפחתי שונה משלנו או עם מי ששונים מאיתנו בגיל. האם נוכל להתאמץ להיות סבירים ולשנות את הקצב או הסגנון שלנו כדי לעזור להם ליהנות משירות יותר פורה?
עיקרון 3: להיות ”נכונים לתת”
שותף טוב לעבודה ’נכון לתת’ (טימ״א ו׳:18). כשישוע עמל לצד אביו, הוא ודאי שם לב שיהוה לא נוהג בחשאיות. בעת שיהוה ’הכין את השמיים’, ישוע ’היה שם’, ויכול היה ללמוד ממנו (מש׳ ח׳:27). לימים ישוע עצמו שמח לחלוק עם תלמידיו ’מה שהוא שמע’ מאביו (יוח׳ ט״ו:15). כמו ישוע, גם אנחנו צריכים להיות מוכנים לחלוק את הידע והניסיון שלנו עם שותפינו לעבודה. שותף טוב לעבודה לא ישמור לעצמו מידע נחוץ או מועיל רק כדי להשאיר את השליטה בידיו. הוא ישמח לחלוק עם אחרים את הדברים הטובים שלמד.
אנחנו יכולים גם לומר מילות עידוד לשותפינו לעבודה. האם זה לא מחמם את ליבנו כשמישהו שם לב למאמצים שלנו ומביע הערכה מעומק ליבו? ישוע מצא את הזמן כדי לומר לשותפיו לעבודה את הדברים הטובים שהוא ראה בהם. (השווה מתי כ״ה:19–23; לוקס י׳:17–20.) הוא אפילו אמר להם שהם יעשו ”מעשים גדולים מאלה” שהוא עשה (יוח׳ י״ד:12). בלילה שלפני מותו, הוא שיבח את שליחיו הנאמנים באמרו: ”אתם דבקתם בי בניסיונותיי” (לוקס כ״ב:28). האם אתה יכול לדמיין איך המילים שלו נגעו ללב שלהם והניעו אותם לפעולה? אם גם אנחנו נמצא זמן כדי לשבח את שותפינו לעבודה, הם יהיו שמחים יותר וקרוב לוודאי גם יעילים יותר.
אתה יכול להיות שותף טוב
”שותף טוב לעבודה לא צריך להיות מושלם”, אומר אח ששמו קַיוֹדֵה, ”אבל הוא מפיץ סביבו שמחה והוא הופך את העבודה לפחות מכבידה עבור מי שעובדים איתו”. האם אפשר להגדיר אותך כשותף כזה? תוכל לנסות לשאול אחים שעובדים איתך מה דעתם עליך כשותף. אם הם נהנים לעבוד איתך, כמו שתלמידיו של ישוע נהנו לעבוד איתו, תוכל לומר גם אתה את המילים שאמר השליח פאולוס: ”אנו... שותפיכם לעבודה למען שמחתכם” (קור״ב א׳:24).