”בכו עם הבוכים”
”המשיכו לעודד ולבנות זה את זה” (תסל”א ה’:11).
שירים: 53, 75
1, 2. מדוע עלינו ללמוד כיצד לנחם אבלים? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
”במשך כשנה לאחר מותו של בננו, חשנו כאב עמוק ומייסר”, אמרה סוזי. משיחי אחר סיפר שלאחר מותה הפתאומי של אשתו הוא חווה ”כאב פיזי בל יתואר”. למרבה הצער, אינספור אנשים חווים סוג זה של מועקה. רבים בקהילה המשיחית ציפו שיקיריהם יהיו בחיים כשתפרוץ מלחמת הר מגידון. ייתכן שאיבדת אדם יקר או אתה מכיר מישהו שחווה אובדן כזה. אולי אתה תוהה: ’מה יכול לעזור לאדם אבֵל להתמודד עם כאבו?’
2 אולי שמעת את האמרה: ’הזמן מרפא את הפצעים’. אולם האם הזמן כשלעצמו באמת מרפא לב שבור? אלמנה אחת אמרה: ”למדתי שנכון יותר לומר שאופן ניצול הזמן הוא מה שמרפא את הפצעים”. בדומה לפצע בגוף, כאב רגשי יכול להיחלש עם הזמן אם מטפלים בו בעדינות. מה ניתן לעשות כדי לשכך את כאבם הרגשי של האבלים?
יהוה — ”אלוהי כל נחמה”
3, 4. מדוע אנו יכולים להיות בטוחים שיהוה מבין את הצורך של האבלים בנחמה?
3 אין ספק שמקור הנחמה העיקרי הוא אבינו השמימי יהוה רב־החמלה. (קרא קורינתים ב’. א’:3, 4.) יהוה, הדוגמה הראשונה במעלה לגילוי אמפתיה, הבטיח לבני ישראל: ”אנוכי, אנוכי הוא מנחמכם” (יש’ נ”א:12; תהל’ קי”ט:50, 52, 76).
4 אבינו רב־החמלה התנסה בעצמו באובדן יקיריו. הוא איבד אנשים יקרים כגון אברהם, יצחק, יעקב, משה ודוד המלך (במ’ י”ב:6–8; מתי כ”ב:31, 32; מה”ש י”ג:22). דבר־אלוהים נוסך בנו את הביטחון שיהוה משתוקק ונכסף לעת שבה ישיבם לחיים (איוב י”ד:14, 15). הם יהיו מאושרים וייהנו מבריאות איתנה. חשוב גם על העובדה שבנו האהוב והיקר של אלוהים, החביב עליו במיוחד, מת בייסורים (מש’ ח’:22, 30). אין מילים היכולות לתאר את הכאב שחש יהוה (יוח’ ה’:20; י’:17).
5, 6. כיצד מנחם אותנו יהוה?
5 אנו סמוכים ובטוחים שיהוה יפעל למעננו. לכן אל לנו להסס לשפוך לפניו את מר יגוננו. עד כמה מעודד לדעת שיהוה מבין את כאבנו ומספק לנו את הנחמה שאנו כה זקוקים לה. כיצד הוא עושה כן?
6 אחת הדרכים שבהן עוזר לנו אלוהים היא על־ידי ’הנחמה שמעניקה רוח הקודש’ (מה”ש ט’:31). כוחו הפעיל של אלוהים הוא מקור נחמה רב־עוצמה. ישוע הבטיח שאביו השמימי ייתן בחפץ לב ”את רוח הקודש למבקשים ממנו” (לוקס י”א:13). סוזי שצוטטה קודם לכן אומרת: ”כל כך הרבה פעמים ירדנו על הברכיים והתחננו ליהוה שינחם אותנו. בכל פעם שלום אלוהים באמת שמר על לבבנו ועל שכלנו” (קרא פיליפים ד’:6, 7).
ישוע — כוהן גדול המבין ללבנו
7, 8. מדוע אנו יכולים להיות בטוחים שישוע ינחם את האבלים?
7 האמפתיה והחמלה של יהוה השתקפו באופן מושלם בדבריו ובמעשיו של בנו ישוע בתקופת חייו עלי אדמות (יוח’ ה’:19). ישוע נשלח לארץ כדי לנחם את ’נשברי הלב’ ואת ’כל האבלים’ (יש’ ס”א:1, 2; לוקס ד’:17–21). הוא התאפיין בחמלה רבה — הזדהות עם סבלם של אחרים ורצון עז להקל עליהם (עב’ ב’:17).
8 בצעירותו היה צריך ישוע להתמודד עם מותם של בני משפחה ומכרים. נראה שיוסף, אביו המאמץ, נפטר כשישוע היה בחור צעיר יחסית. * תאר לעצמך את ישוע, שהיה בעל רגשות רכים, מתמודד בגיל העשרה או בשנות העשרים המוקדמות לחייו עם כאבו וכאבם של אמו, אחיו ואחיותיו.
9. כיצד גילה ישוע הזדהות לאחר מות אלעזר?
9 במהלך שירותו הבין ישוע ללבם של אנשים והזדהה עמוקות עם הזולת. יוח’ י”א:33–36).
חשוב למשל כיצד הוא הגיב כאשר נפטר ידידו היקר אלעזר. אף־על־פי שישוע ידע שהוא עומד להקים את אלעזר לתחייה, הוא חש בכאב והצער העמוק שאחזו במרים ובמרתא. הוא הושפע מכך כה עמוקות שלבו דאב ודמעות זלגו מעיניו (10. מדוע אנו יכולים להיות בטוחים שישוע מבין ללבנו?
10 כיצד רגשי ההזדהות של ישוע ודברי הנחמה שלו מסייעים לנו כיום? בכתבי־הקודש נאמר ש”ישוע המשיח הוא אותו אחד אתמול והיום ולנצח” (עב’ י”ג:8). מאחר ש”שר החיים” יודע אישית מהו כאב האובדן, הוא יכול ”לבוא לעזרתם של הנתונים בניסיון” (מה”ש ג’:15; עב’ ב’:10, 18). לכן אנו יכולים להיות בטוחים שגם כיום המשיח כואב את כאבם של אחרים, מבין את יגונם ומספק להם נחמה ”בעתה” (קרא עברים ד’:15, 16).
’נחמה מתוך הכתובים’
11. אילו פסוקים מנחמים אותך במיוחד?
11 המקרה שבו ביטא ישוע את יגונו הרב לאחר מות אלעזר הוא רק דוגמה אחת לדברי הנחמה הרבים שבדבר־אלוהים. ואין פלא, שהרי ”כל מה שנכתב מקדם נכתב להדרכתנו, כדי שבזכות עמידתנו האיתנה ותודות לנחמה שמתוך הכתובים תהיה לנו תקווה” (רומ’ ט”ו:4). אם אתה מבכה את מות יקירך, גם אתה תוכל לשאוב נחמה ומרגוע מפסוקים כגון:
-
”קרוב יהוה לנשברי לב, ואת דכאי רוח יושיע” (תהל’ ל”ד:19, 20).
-
”ברוב שׂרעפּיי [דאגותיי] בקרבי, תנחומיך [תנחומי יהוה] ישעשעו נפשי” (תהל’ צ”ד:19).
-
”מי ייתן ואדוננו ישוע המשיח עצמו ואלוהים אבינו, אשר אהב אותנו והעניק לנו נחמת עולם ותקווה טובה על־ידי חסדו, ינחמו את לבבכם ויחזקו אתכם” (תסל”ב ב’:16, 17). *
הקהילה המשיחית — מקור לנחמה רבה
12. באיזו דרך חשובה נוכל להיות מקור נחמה עבור אחרים?
12 הקהילה המשיחית מהווה מקור נחמה נוסף עבור האבלים. (קרא תסלוניקים א’. ה’:11.) כיצד תוכל לחזק ולנחם את מי ש’רוחם נכאה’? (מש’ י”ז:22) זכור שיש ”עת לחשות ועת לדבר” (קהלת ג’:7). אלמנה ששמה דאלין מסבירה: ”לאבלים יש צורך לבטא את מחשבותיהם ורגשותיהם. לכן הדבר החשוב ביותר שאתה יכול לעשות עבור אדם אבל הוא להקשיב — מבלי לקטוע אותו”. יוניה, אשר אחיה שלח יד בנפשו, מוסיפה: ”גם אם אתה לא יכול להבין לגמרי את כאבם, מה שחשוב הוא שאתה רוצה להבין מה הם מרגישים”.
13. מה עלינו לזכור באשר ליגון?
13 זכור גם שלא כולם חווים רגשי צער זהים או מבטאים את יגונם באותו האופן. לעיתים רק האדם האבל יכול לתפוס את עומק כאבו הרגשי, ואולי מש’ י”ד:10). גם אם האדם יבטא את רגשותיו במילים, אחרים לא תמיד יצליחו להבינו.
הוא יתקשה לבטא במילים את המתחולל בנבכי לבו. דבר־אלוהים מציין: ”לב יודע מרת נפשו, ובשמחתו לא יתערב זר” (14. כיצד נוכל לדעת אילו דברי נחמה לומר לאבלים?
14 כמובן, לפעמים קשה לדעת מה לומר לאדם השרוי ביגון. בכל זאת, המקרא מציין ש”לשון חכמים מרפא” (מש’ י”ב:18). החוברת כאשר אחד מיקיריך נפטר סייעה לרבים למצוא נקודות מנחמות שניתן לחלוק עם אחרים. * אבל במקרים רבים העזרה הטובה ביותר שתוכל להושיט היא ’לבכות עם הבוכים’ (רומ’ י”ב:15). ”הדמעות הפכו לשפה של הלב שלי”, מספרת אלמנה ששמה גבי. ”זו הסיבה שאני מתנחמת כאשר חבריי בוכים אתי. באותם רגעים אני לא מרגישה לגמרי לבד ביגוני”.
15. כיצד נוכל לנחם אחרים אם אנו מתקשים לעשות כן פנים אל פנים? (ראה גם התיבה ” דברי נחמה מחממי לב”.)
15 אם קשה לך לומר דברי נחמה פנים אל פנים, אולי יהיה לך קל יותר לעשות כן באמצעות כרטיס, הודעת דואר אלקטרוני, הודעת טקסט או מכתב. תוכל פשוט לצטט פסוק מעודד, להזכיר תכונה יפה של המנוח או לחלוק זיכרון משמח. ”כשאני מקבלת הודעה קצרה ומעודדת או כשאחות מזמינה אותי לבלות בחברתה, זה עוזר לי באופן בל יתואר”, אומרת יוניה. ”המחוות האלה
גורמות לי להרגיש שאוהבים אותי ודואגים לי”.16. באיזו דרך מעשית במיוחד ניתן לספק נחמה?
16 אל תמעיט בערכן של תפילותיך עם אחיך האבלים ולמענם. היות שמדובר במצב טעון רגשית, אולי יהיה לך קשה לבטא את מחשבותיך בתפילה. אך תחינותיך מעומק לב למענם, גם מבעד לדמעות ובקול רועד, עשויות לשכך רבות את יגונם. ”לפעמים כשאחיות באות לנחם אותי”, מספרת דאלין, ”אני מבקשת מהן להתפלל. במקרים רבים הן מתקשות בהתחלה להתבטא בתפילותיהן. אבל אחרי כמה משפטים קולן תמיד מתייצב ותפילותיהן כל כך מרגשות. אמונתן החזקה, אהבתן ודאגתן מחזקות מאוד את אמונתי”.
המשך לנחם את האבלים
17–19. מדוע חשוב להמשיך לנחם את האבלים?
17 תהליך האבלות שונה מאוד מאדם לאדם. לכן היה נגיש לא רק בימים הראשונים כשחברים וקרובים רבים נמצאים בקרבת האדם האבל, אלא גם בחודשים שלאחר מכן, אחרי שאחרים חוזרים לשגרתם הרגילה. ”בכל עת אוהב הרֵעַ, ואח לצרה ייוולד” (מש’ י”ז:17). אחים לאמונה יכולים להיות מקור לנחמה רבה עבור האבל לאורך כל התקופה שבה הוא מתמודד עם יגונו (קרא תסלוניקים א’. ג’:7).
18 זכור שהאבלים עלולים להיתקף מועקה בימי נישואין או בשל מוזיקה כלשהי, תמונות, פעילויות או אפילו ריחות וקולות מסוימים או בעונה כלשהי בשנה. רבים מהדברים שאלמן עושה בפעם הראשונה ללא בת זוגו — כמו לנכוח בכינוס או בערב הזיכרון — עלולים להסב לו כאב רב במיוחד. ”ציפיתי שיום הנישואין הראשון שלי יהיה קשה מאוד”, מספר אח אחד, ”וזה באמת לא היה קל. אבל כמה אחים ואחיות ארגנו מפגש קטן עם החברים הכי קרובים שלי כדי שלא אהיה לבד”.
19 עם זאת, זכור שהאבלים זקוקים לעידוד לא רק בזמנים מיוחדים. ”כשעוזרים לי ומתרועעים אתי לא רק בימים מיוחדים, זה מעודד אותי מאוד”, אומרת יוניה. ”המחוות הספונטניות האלה מאוד יקרות ללבי ומאוד מנחמות אותי”. אמת, איננו יכולים להעלים את היגון של האדם האבל או למלא את החלל שנוצר עקב מות יקירו, אך נוכל לספק מידת נחמה ועידוד אם ננקוט יוזמה ונגיש לו עזרה מעשית (יוח”א ג’:18). גבי מציינת: ”אני ממש אסירת תודה ליהוה על זקני־הקהילה האוהבים שתמכו בי לאורך כל הדרך הקשה. הם גרמו לי להרגיש שיהוה מחבק אותי בזרועותיו ומרעיף עליי אהבה”.
20. מדוע הבטחותיו של יהוה הן מקור לנחמה רבה?
20 עד כמה מעודד לדעת שיהוה, אלוהי כל נחמה, ישים קץ ליגון ויספק נחמה מוחלטת כאשר ”כל שוכני הקברים ישמעו את קולו [של המשיח] ויצאו”! (יוח’ ה’:28, 29) יהוה מבטיח שהוא ימגר את ’המוות לנצח וימחה דמעה מעל כל פנים’ (יש’ כ”ה:8). באותם ימים במקום ’לבכות עם הבוכים’, כל יושבי הארץ ’ישמחו עם השמחים’ (רומ’ י”ב:15).
^ ס' 8 יוסף מוזכר בפעם האחרונה כשהיה ישוע בן 12. כאשר חולל ישוע את הנס הראשון שלו — הפיכת מים ליין — הכתוב אינו מזכיר את יוסף באירוע זה וגם לא בהמשך. כשהיה ישוע על עמוד ההוקעה, הוא הפקיד בידי השליח יוחנן את האחריות לדאוג לאמו. הוא לא היה עושה כן אילו יוסף היה עוד בחיים (יוח’ י”ט:26, 27).
^ ס' 11 להלן פסוקים נוספים שניחמו רבים: תהלים כ’:2, 3; ל”א:8; ל”ח:9, 10, 16; נ”ה:23; קכ”א:1, 2; ישעיהו נ”ז:15; ס”ו:13; פיליפים ד’:13; פטרוס א’. ה’:7.
^ ס' 14 ראה גם המאמר ”לנחם את האבלים” מהוצאה מס’ 3 של המצפה 2016.