מאמר לימודי 2
תוכל להיות ”מקור של נחמה גדולה”
”הם חבריי לעבודה למען מלכות אלוהים, והם היו לי למקור של נחמה גדולה” (קול׳ ד׳:11).
שיר 53 פועלים יחד באחדות
סקירה מקדימה *
1. עם אילו מצבים קשים מתמודדים משרתי יהוה רבים?
ברחבי העולם משרתי יהוה רבים מתמודדים עם מצבים קשים ואף כואבים. האם שמת לב לכך בקהילתך? יש משיחיים המתמודדים עם מחלה קשה או עם מותו של אדם יקר. אחרים מתמודדים עם הכאב העז שנגרם בעקבות עזיבתו של בן משפחה או חבר קרוב את האמת. יש המתמודדים עם השלכות של אסונות טבע. כל אותם אחים ואחיות זקוקים לנחמה. כיצד נוכל לעזור להם?
2. מדוע לעיתים היה השליח פאולוס זקוק לנחמה?
2 פעם אחר פעם התמודד השליח פאולוס עם מצבים מסכני חיים (קור״ב י״א:23–28). הוא גם התמודד עם ”קוץ בבשר”, אולי בעיה בריאותית כלשהי (קור״ב י״ב:7). כמו כן, הוא התמודד עם תחושת אכזבה לאחר שדימס, שהיה חברו לעבודה, נטש אותו בשל ”אהבתו לסדר העולמי הנוכחי” (טימ״ב ד׳:10). פאולוס היה משיחי משוח אמיץ שעזר לאחרים בחוסר אנוכיות, אך לעיתים אפילו הוא חש מיואש (רומ׳ ט׳:1, 2).
3. ממי קיבל פאולוס נחמה ותמיכה?
3 פאולוס קיבל את הנחמה והתמיכה אשר להן היה זקוק. כיצד? אין ספק שיהוה השתמש ברוח קודשו כדי לחזק אותו (קור״ב ד׳:7; פיל׳ ד׳:13). אבל יהוה ניחם אותו גם באמצעות אחיו לאמונה. פאולוס תיאר כמה מאותם אחים כ”מקור של נחמה גדולה” (קול׳ ד׳:11). מבין מי שהזכיר בשמם היו אריסטרכוס, טיכיקוס ומרקוס. הם חיזקו את פאולוס ועזרו לו להחזיק מעמד. אילו תכונות אפשרו לשלושת המשיחיים האלה להעניק נחמה כה רבה? וכיצד נוכל לחקות את דוגמתם הטובה בעודנו מנסים לנחם ולעודד איש את רעהו?
נאמן כמו אריסטרכוס
4. כיצד הוכיח אריסטרכוס שהוא חבר נאמן של פאולוס?
4 אריסטרכוס, משיחי מקדוני מתסלוניקי, הוכיח שהוא חבר נאמן של פאולוס. אנו קוראים לראשונה על אריסטרכוס כאשר פאולוס מבקר באפסוס במסע ההטפה השלישי שלו. בשעה שהתלווה לפאולוס, אריסטרכוס נתפס על־ידי אספסוף (מה״ש י״ט:29). כאשר שוחרר לבסוף, הוא לא דאג לביטחונו האישי, אלא דבק בנאמנות בפאולוס. כעבור כמה חודשים, בהיותו ביוון, אריסטרכוס עדיין היה עם פאולוס אף־על־פי שמתנגדים המשיכו לאיים על חיי פאולוס (מה״ש כ׳:2–4). בסביבות 58 לספירה, כאשר נשלח פאולוס כאסיר לרומא, התלווה אליו אריסטרכוס למסע הארוך, ובדרך היה עליהם להתמודד יחד עם טביעת ספינתם (מה״ש כ״ז:1, 2, 41). ברומא הוא ככל הנראה שהה זמן מה במאסר יחד עם פאולוס (קול׳ ד׳:10). אין פלא שפאולוס קיבל עידוד ונחמה משותף נאמן זה!
5. כיצד נוכל להיות חברים נאמנים על־פי הכתוב במשלי י״ז:17?
5 בדומה לאריסטרכוס, נוכל להוכיח שאנו חברים נאמנים אם נדבק באחינו ובאחיותינו לא רק בזמנים טובים, אלא גם בעיתות ”צרה”. (קרא משלי י״ז:17.) גם לאחר שהניסיון חולף, ייתכן שאחִינו או אחותנו עדיין יהיו זקוקים לנחמה. פרנסיס, * שתוך שלושה חודשים שני הוריה מתו מסרטן, אומרת: ”אני חושבת שניסיונות קשים משפיעים עלינו למשך זמן רב. ואני מעריכה חברים נאמנים שזוכרים שעדיין כואב לי, אפילו שחלף זמן מה מאז שהוריי מתו”.
6. מה נאמנות תניע אותנו לעשות?
6 חברים נאמנים עושים הקרבות כדי לתמוך באחיהם ובאחיותיהם. לדוגמה, אח ששמו פיטר אובחן כחולה במחלה סופנית אגרסיבית מאוד. אשתו קתרין אומרת: ”זוג מקהילתנו לקח אותנו לתור שנקבע לנו, אשר בו נודע לנו על מחלתו של פיטר. בו במקום הם החליטו שלא ייתנו לנו לעבור לבד את המסע הכואב הזה. הם היו לצידנו בכל פעם שהיינו זקוקים להם”. עד כמה מנחם לדעת שיש לנו חברים אמיתיים היכולים לעזור לנו להתמודד עם ניסיונות.
מהימן כמו טיכיקוס
7, 8. על־פי הכתוב בקולוסים ד׳:7–9, כיצד הוכיח עצמו טיכיקוס כחבר מהימן?
7 טיכיקוס, משיחי מהפרובינציה הרומית אסיה, בלט כשותף נאמן לפאולוס (מה״ש כ׳:4). בסביבות 55 לספירה ארגן פאולוס את איסוף התרומות עבור משיחיים מרקע יהודי, ואולי השתמש בעזרתו של טיכיקוס במילוי משימה חשובה זו (קור״ב ח׳:18–20). בהמשך, כשהיה פאולוס במאסרו הראשון ברומא, טיכיקוס שימש כשליחו האישי. הוא העביר לקהילות באסיה איגרות ודברי עידוד מטעמו של פאולוס (קול׳ ד׳:7–9).
8 טיכיקוס המשיך להיות חברו המהימן של פאולוס (טיט׳ ג׳:12). באותם ימים לא היה ניתן לסמוך על כל המשיחיים כפי שהיה ניתן לסמוך על טיכיקוס. בסביבות 65 לספירה, במהלך מאסרו השני של פאולוס, הוא כתב שגברים משיחיים רבים מפרובינציית אסיה נמנעו מלהתרועע איתו, אולי מפני שפחדו ממתנגדים (טימ״ב א׳:15). בניגוד אליהם, פאולוס יכול היה להישען על טיכיקוס והטיל עליו משימה נוספת (טימ״ב ד׳:12). פאולוס ודאי העריך את העובדה שהיה לו חבר טוב כמו טיכיקוס.
9. כיצד נוכל לחקות את טיכיקוס?
9 נוכל לחקות את טיכיקוס אם נוכיח שאנו חברים מהימנים. למשל, איננו רק מבטיחים לעזור לאחינו ולאחיותינו הזקוקים לעזרה, אלא גם עושים דברים מתי ה׳:37; לוקס ט״ז:10). כאשר מי שזקוקים לעזרה יודעים שהם יכולים לסמוך עלינו, אין ספק שהם חשים נחמה. אחות אחת מסבירה את הסיבה לכך. היא אומרת: ”אינך חש לחץ נוסף ותוהה אם האדם שהציע לך עזרה באמת יהיה שם בזמן ויעשה את מה שהבטיח”.
מעשיים כדי לסייע להם (10. על־פי הכתוב במשלי י״ח:24, למי יכולים לפנות מי שמתמודדים עם ניסיון או אכזבה כדי לקבל נחמה?
10 מי שמתמודדים עם ניסיון או אכזבה מוצאים במקרים רבים נחמה בשיחות נפש עם ידיד שניתן לסמוך עליו. (קרא משלי י״ח:24.) לאחר האכזבה שחש בעקבות נידוי בנו אמר ביג׳יי: ”הייתי צריך לחלוק את הרגשות שלי עם מישהו שאני יכול לבטוח בו”. בעקבות טעות שביצע איבד קרלוס זכות בקהילה, זכות שהייתה יקרה לו. הוא אומר: ”הייתי זקוק ל’מקום מבטחים’ שבו אוכל לבטא את עצמי בחופשיות מבלי לפחד שישפטו אותי”. קרלוס מצא מקום מבטחים זה אצל הזקנים, אשר עזרו לו להתמודד עם הבעיה שלו. הוא גם התנחם מהידיעה שהזקנים נהגו בדיסקרטיות ושמרו בסוד את מה שאמר.
11. כיצד נוכל להיות חברים מהימנים שאפשר לסמוך עליהם?
11 כדי להיות חברים מהימנים שאפשר לסמוך עליהם, עלינו לטפח סבלנות. לאחר שבעלה של ז׳אנה עזב אותה, היא שאבה נחמה מכך ששיתפה חברים קרובים ברגשותיה. ”הם הקשיבו לי בסבלנות”, היא אומרת, ”למרות שרוב הסיכויים שאמרתי את אותם דברים שוב ושוב”. גם אתה תוכל להוכיח שאתה חבר טוב אם תהיה מאזין טוב.
נכון לשרת אחרים כמו מרקוס
12. מי היה מרקוס, וכיצד גילה רוח נדיבה?
12 מרקוס היה משיחי מרקע יהודי מהעיר ירושלים. דודנו בר־נבא היה שליח ידוע (קול׳ ד׳:10). נראה שמשפחתו של מרקוס הייתה אמידה, אך הוא לא הציב דברים חומריים במקום הראשון בחייו. לאורך חייו גילה מרקוס רוח נדיבה. הוא שמח לשרת אחרים. במקרים שונים, למשל, שירת הן לצד השליח פאולוס והן לצד השליח פטרוס כאשר אלו מילאו את תפקידי האחריות שלהם, ודאג ככל הנראה לצורכיהם הפיזיים (מה״ש י״ג:2–5; פט״א ה׳:13). פאולוס תיאר את מרקוס כאחד מ’חבריו לעבודה למען מלכות אלוהים’ וכמקור ”לעזרה ולחיזוק” (קול׳ ד׳:10, 11, הערת שוליים).
13. כיצד הכתוב בטימותיאוס ב׳. ד׳:11 מראה שפאולוס העריך את שירותו הנאמן של מרקוס?
13 מרקוס הפך לאחד מחבריו הקרובים של פאולוס. למשל, כאשר שהה פאולוס במאסרו האחרון ברומא, בסביבות 65 לספירה, הוא כתב את איגרתו השנייה לטימותיאוס. באיגרת זו ביקש מטימותיאוס לבוא לרומא יחד עם מרקוס (טימ״ב ד׳:11). אין ספק שפאולוס העריך את השירות הנאמן שביצע בעבר מרקוס, ולכן ביקש שיהיה לצידו בעת מכרעת זו. מרקוס עזר לפאולוס בדרכים מעשיות, אולי בכך שסיפק לו מזון או פריטים שנדרשו לו לכתיבה. התמיכה והעידוד שקיבל פאולוס ככל הנראה עזרו לו להחזיק מעמד בימיו האחרונים לפני הוצאתו להורג.
14, 15. מה הכתוב במתי ז׳:12 יכול ללמד אותנו על הושטת עזרה לאחרים בדרכים מעשיות?
14 קרא מתי ז׳:12. בזמנים קשים עד כמה אנו מעריכים את מי שמציעים תמיכה בדרכים מעשיות. ”כשאתה סובל, יש כל כך הרבה דברים שגרתיים שנראים בלתי אפשריים לביצוע”, אומר ריאן, אשר אביו מת בתאונה טרגית באופן בלתי צפוי. ”עזרה מעשית, גם אם היא נראית שולית, היא עזרה של ממש”.
15 אם נהיה קשובים וערניים, קרוב לוודאי שנמצא דרכים מעשיות לעזור לאחרים. לדוגמה, אחות אחת נקטה יוזמה כדי לעזור לפיטר ולקתרין, שהוזכרו קודם לכן, להגיע לכל התורים הרפואיים שלהם. גם פיטר וגם קתרין כבר לא היו מסוגלים לנהוג, ולכן האחות ערכה תוכנית כדי שמתנדבים מהקהילה יסיעו אותם בתורנויות. האם סידור זה הועיל? קתרין אומרת: ”הרגשנו כאילו המעמסה שנשאנו על כתפינו נלקחה מאיתנו”. לעולם אל תמעיט במידת הנחמה שאתה יכול להעניק בעזרה המעשית שתגיש, גם אם היא פשוטה.
16. איזה לקח חשוב באשר לסיפוק נחמה אנו לומדים מדוגמתו של מרקוס?
16 אין ספק שהתלמיד מרקוס בן המאה הראשונה היה משיחי פעלתן. הוא מילא תפקידים תיאוקרטיים כבדי משקל, לרבות כתיבת ספר בשורה הנושא את שמו. בכל זאת, מרקוס הקדיש מזמנו כדי לנחם את פאולוס, ופאולוס הרגיש חופשי לבקש את עזרתו של מרקוס. אנג׳לה, שהיה עליה להתמודד עם מותו האלים של קרוב משפחה, העריכה את מי שגילו נכונות דומה וניחמו אותה. ”כאשר חברים רוצים בכנות לעזור, זה הופך אותם לנגישים יותר”, היא אומרת. ”הם לא נראים הססניים”. נוכל לשאול את עצמנו: ’האם אני ידוע כמי שמוכן לנחם את אחיי לאמונה בדרכים מעשיות?’
נחושים לנחם אחרים
17. כיצד הרהורים בכתוב בקורינתים ב׳. א׳:3, 4 מניעים אותנו לנחם אחרים?
17 לא צריך ללכת רחוק כדי למצוא אחים קורינתים ב׳. א׳:3, 4.) פרנסיס, שצוטטה קודם לכן, אומרת: ”הכתוב בקורינתים ב׳. א׳:4 הוא אמת לאמיתה. אנחנו יכולים להעביר לאחרים את הנחמה שאנחנו מקבלים”.
ואחיות הזקוקים לנחמה. נוכל אפילו לחלוק איתם את אותן מחשבות מעודדות שאחרים חלקו איתנו כדי לנחם אותנו. נינוֹ, אחות שאיבדה את סבתה, אומרת: ”יהוה יכול לנחם אחרים באמצעותנו אם אנחנו מאפשרים לו להשתמש בנו”. (קרא18. (א) מדוע יש החוששים לנחם אחרים? (ב) כיצד נוכל להעניק נחמה אמיתית לאחרים? הבא דוגמה.
18 גם אם אנו חוששים, עלינו לנקוט יוזמה ולפעול. לדוגמה, אולי אנחנו דואגים שלא נדע מה לומר למי שנמצא במצוקה או מה לעשות עבורו. זקן־קהילה ששמו פול זוכר את המאמצים שעשו כמה לאחר שאביו נפטר. ”ראיתי שלא היה להם קל לגשת אליי”, הוא אומר. ”הם התקשו למצוא את המילים הנכונות. אבל אני עדיין מעריך את הרצון שלהם לנחם ולתמוך”. באופן דומה, לאחר שאח ששמו טַג’ון חווה רעידת אדמה עוצמתית הוא אמר: ”האמת היא שאני לא זוכר כל הודעה שאנשים שלחו לי בימים שאחרי רעידת האדמה, אבל אני כן זוכר שהיה להם מספיק חשוב לבדוק מה שלומי”. נוכל להיות מנחמים יעילים אם נראה שאכפת לנו.
19. מדוע אתה נחוש להיות ”מקור של נחמה גדולה”?
19 ככל שאנו מתקרבים לקץ סדר עולמי זה, התנאים בעולם מתדרדרים והחיים הופכים קשים עוד יותר (טימ״ב ג׳:13). כמו כן, הבעיות שאנו גורמים לעצמנו בשל החטא התורשתי ואי־השלמות משמען שנמשיך להיות זקוקים לנחמה. אחת הסיבות לכך שהשליח פאולוס היה מסוגל להחזיק מעמד בנאמנות עד סוף חייו היא הנחמה שקיבל מאחיו לאמונה. הבה נהיה נאמנים כמו אריסטרכוס, מהימנים כמו טיכיקוס ונכונים לשרת אחרים כמו מרקוס. כך נוכל לעזור לאחינו ולאחיותינו להישאר איתנים באמונה (תסל״א ג׳:2, 3).
^ 5 ס׳ השליח פאולוס חווה קשיים רבים בחייו. בזמנים קשים אלה כמה מאחיו לאמונה סיפקו לו נחמה רבה. נדון כעת בשלוש תכונות שהפכו את אותם אחים ליעילים במיוחד בניחום אחרים. כמו כן, נלמד כיצד נוכל לחקות את דוגמתם בדרכים מעשיות.
^ 5 ס׳ חלק מהשמות במאמר בדויים.
שיר 75 גורמי שמחתנו