עזור לפליטים ’לעבוד את יהוה בשמחה’
”יהוה שומר את [ה]גרים” (תהל’ קמ”ו:9).
שירים: 25, 73
1, 2. (א) אילו קשיים עומדים בפני חלק מאחינו ואחיותינו? (ב) אילו שאלות מתעוררות?
”כאשר פרצה מלחמת האזרחים בבורונדי, משפחתנו הייתה בכינוס”, מספר אח ששמו ליגֶ’ה. ”ראינו אנשים רצים ויורים. הוריי, עשרת אחיי ואני נסנו על נפשנו רק עם הבגדים שלגופנו. חלקנו הצלחנו להגיע למחנה פליטים במלאווי, מסע של למעלה מ־1,600 קילומטרים. השאר התפזרו”.
2 ברחבי העולם מספר הפליטים שנמלטו מבתיהם בשל מלחמה או רדיפות עומד כעת על יותר מ־65,000,000 — הנתון הגבוה ביותר שנרשם אי פעם. * עמם נמנים אלפי עדי־יהוה. רבים איבדו את יקיריהם וכמעט את כל רכושם. אילו קשיים נוספים עומדים בפני חלקם? כיצד נוכל לעזור לאותם אחים ואחיות ’לעבוד את יהוה בשמחה’ חרף מצוקתם? (תהל’ ק’:2) וכיצד נוכל לחלוק ביעילות את הבשורה הטובה עם פליטים שעדיין אינם מכירים את יהוה?
חייו של פליט
3. מדוע ישוע ורבים מתלמידיו נאלצו לעזוב את בתיהם?
3 לאחר שהזהיר מלאך יהוה את יוסף על כוונתו של המלך הורדוס להרוג את ישוע התינוק, הפכו ישוע והוריו לפליטים במצרים. הם נשארו שם עד מותו של הורדוס (מתי ב’:13, 14, 19–21). כעבור עשרות שנים תלמידיו הראשונים של ישוע ”נפוצו ברחבי יהודה ושומרון” בשל רדיפות (מה”ש ח’:1). ישוע ניבא שרבים מתלמידיו ייאלצו לנטוש את בתיהם. הוא אמר: ”כאשר ירדפו אתכם בעיר אחת, נוסו לעיר אחרת” (מתי י’:23). החיים במנוסה מכל סיבה שהיא לעולם אינם קלים.
4, 5. אילו סכנות נשקפות לפליטים (א) בשעת מנוסה? (ב) בשהותם במחנה?
4 פליטים חשופים לסכנות בשעת מנוסתם או במחנה הפליטים. ”צעדנו במשך שבועות, וחלפנו על פני מאות גופות”, מספר גד, אחיו הקטן של ליג’ה. ”הייתי אז בן 12. כפות הרגליים שלי היו כל כך נפוחות שאמרתי למשפחה שלי להמשיך בלעדיי. אבל אבי לא היה מוכן להפקיר אותי לידי כוחות המורדים, ולכן הוא נשא אותי. שרדנו יום אחר יום, התפללנו ליהוה ובטחנו בו. לפעמים אכלנו רק פרות מנגו שגדלו לצד הדרך” (פיל’ ד’:12, 13).
5 רוב בני משפחתו של ליג’ה חיו במשך שנים במחנות הפליטים של האומות המאוחדות. אך גם שם נשקפו להם סכנות. ליג’ה, המשרת כיום כמשגיח נפה, מספר: ”לרוב האנשים לא הייתה עבודה. הם ריכלו, שתו, הימרו, גנבו וניהלו חיים לא־מוסריים”. כדי לעמוד בפני ההשפעות השליליות, האחים במחנות היו צריכים להיות שקועים כל כולם בפעילויות הקהילה (עב’ ו’:11, 12; י’:24, 25). כדי לשמור על בריאותם הרוחנית הם ניצלו את זמנם ביעילות, ורבים מהם שירתו כחלוצים. הם שמרו על גישה חיובית וזכרו שבדומה לנדודי בני ישראל במדבר, גם שהותם במחנה לבסוף תסתיים (קור”ב ד’:18).
נהג בפליטים באהבה
6, 7. (א) מה ה”אהבה לאלוהים” מניעה את המשיחיים לעשות למען אחיהם הנתונים במחסור? (ב) הזכר דוגמה.
6 ה”אהבה לאלוהים” מניעה אותנו לאהוב איש את רעהו, בייחוד בעתות מצוקה. (קרא יוחנן א’. ג’:17, 18.) כאשר רעב עמד לפקוד את המשיחיים בני המאה הראשונה ביהודה, הקהילה ארגנה עבורם סיוע (מה”ש י”א:28, 29). בנוסף, השליח פאולוס והשליח פטרוס עודדו את המשיחיים לארח איש את רעהו (רומ’ י”ב:13; פט”א ד’:9). אם המשיחיים נדרשים לקבל בברכה אחים ממקומות אחרים, על אחת כמה וכמה שעליהם לפתוח את בתיהם לאחים לאמונה שחייהם נתונים בסכנה ולאחים שנרדפים בשל אמונתם (קרא משלי ג’:27). *
7 לאחרונה אלפי עדי־יהוה — גברים, נשים וטף — נאלצו להימלט מהעימותים והרדיפות במזרח אוקראינה. למרבה הצער, חלקם מצאו את מותם. אך רובם קיבלו מחסה אצל אחיהם הרוחניים במקומות אחרים באוקראינה, ורבים אחרים שהו בצל קורתם של אחיהם לאמונה ברוסיה. בשתי המדינות הם שומרים על ניטרליות פוליטית והם ’אינם חלק מן העולם’. הם גם ממשיכים ’לבשר את דבר אלוהים’ בקנאות (יוח’ ט”ו:19; מה”ש ח’:4).
עזור לפליטים לחזק את אמונתם
8, 9. (א) בפני אילו קשיים ניצבים פליטים בארצם החדשה? (ב) מדוע עלינו לעזור להם בסבלנות?
8 יש שנאלצו לעזוב את ביתם ולעבור למקום אחר בגבולות מדינתם, ואילו רבים אחרים מצאו את עצמם בסביבה זרה לחלוטין בארץ חדשה. הממשלות לעיתים מספקות מזון, בגדים ומגורים. אך ייתכן שהפליטים לא יוכלו להשיג את המזון שהם רגילים לו. פליטים ממדינות חמות אולי ייתקלו לראשונה בחייהם במזג אוויר קר ולא ידעו כיצד להתלבש בהתאם. לפליטים מאזורים כפריים אולי לא יהיה שמץ של מושג כיצד להפעיל מכשירי חשמל.
9 כמה ממשלות מפעילות תוכניות שנועדו לסייע לפליטים להסתגל לנסיבותיהם החדשות. אולם במקרים רבים מצופה מן הפליטים להתחיל להתפרנס בכוחות עצמם תוך מספר חודשים. תהליך ההסתגלות יכול להיות מכביד. תאר לעצמך שאתה מנסה ללמוד שפה חדשה ולהסתגל לחוקים חדשים ולכללי נימוס שונים. מצופה ממך לאמץ נורמות חדשות באשר לעמידה בזמנים, תשלום מסים וחשבונות, לימודים בבית הספר והטלת משמעת על ילדים — והכול בבת אחת! אם כן, האם תעזור בסבלנות ובכבוד לאחיך ואחיותיך המתמודדים עם קשיים כאלה? (פיל’ ב’:3, 4).
10. כיצד נוכל לחזק את אמונתם של פליטים המגיעים לאזורנו? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
10 כמו כן, לעיתים הרשויות מקשות על אחינו הפליטים ליצור קשר עם הקהילה. כמה סוכנויות איימו להפסיק להעניק לאחינו סיוע ולגרש אותם מהמדינה אם הם יסרבו לקבל עבודה המצריכה מהם להחמיץ אסיפות. הואיל והאחים הללו מפוחדים ופגיעים, חלקם נשברו לנוכח הלחצים הללו. לכן חיוני ליצור עמם קשר בהקדם האפשרי לאחר הגעתם. הם צריכים לראות שאנו דואגים להם. חמלתנו והעזרה המעשית שנושיט להם יוכלו לחזק את אמונתם (מש’ י”ב:25; י”ז:17).
הושט עזרה מעשית לפליטים
11. (א) איזה סיוע ראשוני יש להושיט לפליטים? (ב) כיצד יכולים הפליטים לגלות הכרת תודה?
11 ראשית, אולי נצטרך לספק לאחינו מזון, בגדים או דברים בסיסיים אחרים. * אפילו למתנות קטנות כמו עניבה יכול להיות ערך רב עבורם. ואם הפליטים יגלו הערכה ולא ידרשו דבר, הם יעזרו לאחיהם ליהנות מחדוות הנתינה. כמובן, אם הפליטים יחיו על חשבון נדיבותם של אחרים, הדבר יפגע בכבודם העצמי ויפגום ביחסיהם עם אחיהם (תסל”ב ג’:7–10). אבל יש לזכור שהם זקוקים לעזרה מעשית.
כיצד נוכל לעזור לאחינו ואחיותינו הפליטים? (ראה סעיפים 11–13)
12, 13. (א) כיצד נוכל להושיט לפליטים עזרה מעשית? (ב) הזכר דוגמה.
12 על מנת להושיט עזרה מעשית לפליטים איננו צריכים להשקיע כספים רבים, אלא לתת בעיקר מזמננו ולנהוג בהם באכפתיות. ייתכן שפשוט נצטרך להראות להם כיצד להשתמש בתחבורה הציבורית, לקנות מצרכי מזון בריאים ולא־יקרים ולרכוש ציוד כמו מכונת תפירה או מכסחת דשא כדי שיוכלו להתפרנס. חשוב מכך, עזור להם להיות מעורבים לגמרי בקהילתם החדשה. אם אפשר, הצע להסיע אותם לאסיפות. תוכל גם להסביר להם כיצד הם יכולים לבשר את בשורת המלכות לאנשים בשטחך. צא עם האחים והאחיות הפליטים לשירות השדה.
13 כאשר ארבעה נערים פליטים הגיעו לקהילה אחת, כמה זקני־קהילה לימדו אותם לנהוג, להשתמש במקלדת, לכתוב קורות חיים, וכן לערוך לוח זמנים שיאפשר להם לשרת את יהוה כמיטב יכולתם (גל’ ו’:10). עד מהרה החלו כל הארבעה לשרת כחלוצים. הדרכה זו ומאמציהם לחתור למטרות רוחניות סייעו להם לפרוח ולא להישאב לעולמו של השטן.
14. (א) אילו פיתויים צריכים הפליטים לדחות? (ב) הזכר דוגמה.
14 בדומה לכל המשיחיים גם הפליטים צריכים לדחות את הפיתויים והלחצים לדחוק את יחסיהם עם יהוה לקרן זווית למען השגת דברים חומריים. * ליג’ה, שצוטט קודם לכן, ואחיו זוכרים את מה שלימד אותם אביהם בנושא האמונה, אפילו בשעה שהיו במנוסה. ”אט אט, לאורך הדרך, הוא נפטר מהפריטים הלא־הכרחיים המעטים שסחבנו. לבסוף הוא הראה לנו את התיק הריק ואמר בחיוך: ’אתם רואים? זה כל מה שצריך!’” (קרא טימותיאוס א’. ו’:8).
עזור לפליטים למלא את צורכיהם החשובים ביותר
15, 16. כיצד נוכל לתמוך בפליטים (א) מבחינה רוחנית? (ב) מבחינה רגשית?
15 הפליטים זקוקים לתמיכה רוחנית ורגשית יותר מאשר לעזרה חומרית (מתי ד’:4). זקני־הקהילה יכולים להושיט עזרה על־ידי כך שיזמינו ספרות בשפה של הפליטים ויעזרו להם ליצור קשר עם אחים הדוברים את שפתם. פליטים רבים נעקרו ממשפחתם המורחבת ההדוקה, מהחברה המלוכדת שגדלו בה ומקהילתם האוהבת. הם צריכים לחוש באהבתו ובחמלתו של יהוה דרך היחס שמעניקים להם אחיהם לאמונה. אחרת, הם עלולים להימשך לחברתם של קרובי משפחה לא־מאמינים או אחרים מבני ארצם בעלי תרבות ורקע משותפים (קור”א ט”ו:33). כשאנו עוזרים להם להרגיש חלק בלתי נפרד מקהילתנו, אנו למעשה משתפים פעולה עם יהוה וזוכים ’לשמור את הגרים [התושבים הזרים]’ (תהל’ קמ”ו:9).
16 בדומה לישוע ומשפחתו, ייתכן שלפליטים אין אפשרות לשוב למולדתם כל עוד מדכאיהם בשלטון. כמו כן, כפי שציין ליג’ה, ”הורים רבים, אשר בני משפחתם נאנסו ונרצחו לנגד עיניהם, אינם מוכנים להחזיר את ילדיהם למקום שבו התרחשו הזוועות האלה”. כדי לעזור למי שחוו טראומה שכזו, משיחיים מארצות המקבלות לחיקן פליטים צריכים ’לגלות הזדהות ואהבת אחים ולהיות מלאי רחמים ושפלי רוח’ (פט”א ג’:8). רדיפות גרמו לחלק מהפליטים להיות מכונסים בעצמם, והם מתביישים לדבר על סבלם, בייחוד בנוכחות ילדיהם. שאל את עצמך: ’אילו הייתי במקומם, כיצד הייתי רוצה שינהגו בי?’ (מתי ז’:12).
בשר לפליטים
17. איזו הקלה מביאה הבשורה לפליטים?
17 רבים מהפליטים כיום מגיעים ממדינות שיש בהן הגבלות על פעילות הבישור. תודות למאמציהם השקדניים של האחים המתגוררים במדינות המקבלות לחיקן פליטים, אלפי פליטים שומעים לראשונה בחייהם ”את בשורת המלכות” (מתי י”ג:19, 23). רבים מ”העמלים והעמוסים” מוצאים רענון רוחני באסיפותינו ומהר מאוד מגיעים למסקנה ש’אלוהים אכן בקרבנו’ (מתי י”א:28–30; קור”א י”ד:25).
18, 19. כיצד נוכל לבשר בחוכמה לפליטים?
18 מי שמבשרים לפליטים צריכים להיות זהירים ופיקחים (מתי י’:16; מש’ כ”ב:3). הקשב בסבלנות לדאגותיהם, אבל אל תיגרר לדיונים פוליטיים. מלא אחר ההנחיות של הסניף והרשויות המקומיות; לעולם אל תסכן את עצמך או את הזולת. הכר את הרגישויות הדתיות והתרבותיות של הפליטים והתחשב בהן. לדוגמה, לאנשים מארצות מסוימות יש רגישות גבוהה לנושא הלבוש היאה לנשים. לכן כשאנו מבשרים לפליטים, עלינו להקפיד שלבושנו לא יפגע ברגשותיהם.
19 בדומה לשומרוני הטוב ממשלו של ישוע, אנו רוצים לעזור לסובלים, לרבות מי שאינם אחינו לאמונה (לוקס י’:33–37). הדרך הטובה מכול לעזור להם היא לחלוק עמם את הבשורה הטובה. ”חשוב להבהיר מייד שאנו עדי־יהוה ושמטרתנו העיקרית היא לעזור להם מבחינה רוחנית, ולא חומרית”, אומר זקן־קהילה שסייע לפליטים רבים. ”אחרת, יש שעלולים להתרועע אתנו רק מתוך אינטרסים אישיים”.
תוצאות משמחות
20, 21. (א) אילו תוצאות טובות נובעות מגילוי אהבה משיחית כלפי הפליטים? (ב) במה נדון במאמר הבא?
20 גילוי אהבה משיחית כלפי פליטים מביא לתוצאות טובות. משיחית אחת סיפרה שמשפחתה נמלטה מהרדיפות באריתריאה. לאחר שארבעה מילדיה ערכו מסע מתיש של שמונה ימים במדבר, הם הגיעו לסודן. היא אמרה: ”האחים שם נהגו בהם כמו בבני משפחה קרובים וסיפקו להם מזון, בגדים, קורת גג וכסף לתחבורה. מי עוד יקבלו זרים אל תוך ביתם רק מפני שהם עובדים את אותו האל? רק עדי־יהוה!” (קרא יוחנן י”ג:35).
21 מה לגבי הילדים הרבים המגיעים יחד עם הוריהם? במאמר הבא נלמד כיצד כולנו יכולים לעזור לילדי הפליטים והמהגרים לשרת את יהוה בשמחה.
^ ס' 2 במאמר זה המונח ”פליטים” מתייחס למי שנאלצו לעזוב את בתיהם בשל עימות מזוין, רדיפות או אסון ועברו לאזור אחר בארצם או למדינה אחרת. לדברי הנציב העליון של האו”ם לענייני פליטים (UNHCR), ”1 מתוך 113 אנשים” כיום ברחבי העולם ”נאלץ לעזוב בניגוד לרצונו את אזור מגוריו”.
^ ס' 6 ראה המאמר ”אל תשכחו לגלות ’אהבת זרים’” מהוצאת המצפה מאוקטובר 2016, עמ’ 8–12.
^ ס' 11 עם הגעתם של הפליטים על זקני־הקהילה למלא אחר ההנחיות שבספר מאורגנים לעשיית רצון יהוה, פרק 8, סעיף 30. הזקנים יכולים ליצור קשר עם קהילות מארצות זרות על־ידי פנייה לסניף המקומי דרך האתר jw.org. בינתיים, הם יכולים לשאול את הפליט בטקט שאלות באשר לקהילתו ושירותו כדי לאמוד את מצבו הרוחני.
^ ס' 14 ראה המאמרים ”איש אינו יכול לשרת שני אדונים” ו”היה מלא ביטחון — יהוה עוזרך!” מהוצאת המצפה מ־15 באפריל 2014, עמ’ 17–26.
