מאמר לימודי 19
שיר 22 תבוא נא המלכות המיוסדת!
מה אנו יודעים על משפטו הקרב של יהוה?
’יהוה אינו חפץ שיושמד איש’ (פט״ב ג׳:9).
במה נתמקד
נראה מדוע נוכל להיות בטוחים שיהוה ישפוט בצדק את האנושות בעתיד הקרוב.
1. מדוע ניתן לומר שאנו חיים בזמנים מרגשים?
אנו חיים בזמנים מרגשים! בכל יום נבואות המקרא מתגשמות לנגד עינינו. לדוגמה, ”מלך הצפון” נאבק ב”מלך הדרום” על השליטה בעולם (דנ׳ י״א:40). הבשורה הטובה על המלכות מופצת בקנה מידה רחב מאי פעם, ומיליוני אנשים נענים בחיוב למסר (יש׳ ס׳:22; מתי כ״ד:14). כמו כן, אנו זוכים לשפע מזון רוחני ”בעיתו” (מתי כ״ד:45–47).
2. במה אנו בטוחים, ובאיזו עובדה עלינו להכיר?
2 יהוה מחדד את הבנתנו באשר למאורעות העיקריים העומדים לפנינו (מש׳ ד׳:18; דנ׳ ב׳:28). אנו בטוחים שכשתפרוץ הצרה הגדולה, יהיה לנו כל המידע הדרוש כדי להישאר נאמנים ואף לשגשג רוחנית בתקופה קשה זו. אבל עלינו להכיר בכך שישנם דברים שאיננו יודעים על העתיד הקרוב. במאמר זה נלמד מדוע החלטנו לבחון מחדש חלק מתפיסותינו לגבי האירועים העומדים בפתח. לאחר מכן, נראה מה כן ידוע לנו על העתיד ועל האופן שבו יפעל אבינו השמימי.
מה איננו יודעים
3. מה חשבנו בעבר לגבי המועד שבו יסגור יהוה בפני הלא־מאמינים את האפשרות להצטרף למשרתיו, וכיצד הגענו למסקנה הזו?
3 בעבר חשבנו שכאשר תתחיל הצרה הגדולה, כבר לא תהיה לאנשים לא־מאמינים אפשרות להפוך למשרתי יהוה ולהינצל מהר מגידון. הגענו למסקנה זו מפני שהנחנו שהמבול היה צל נבואי למאורעות העתידיים. למשל, סברנו שכפי שיהוה סגר את דלת התיבה לפני תחילת המבול, כך הוא יפעל כשתפרוץ הצרה הגדולה: הוא יסגור בפני הלא־מאמינים את האפשרות לצאת מעולמו של השטן ולהציל את חייהם (מתי כ״ד:37–39).
4. מדוע איננו מחשיבים עוד את המבול לצל נבואי?
4 האם יש לנו סיבה להחשיב את המבול לצל נבואי? לא, מכיוון שהמקרא אינו תומך בטיעון זה מפורשות. a אומנם ישוע השווה את תקופת נוכחותו ל”ימי נוח”, אבל הוא לא רמז שהמבול מהווה צל נבואי ושלכל אדם ולכל מאורע יש הקבלה לתקופתנו. הוא גם לא אמר שסגירת דלת התיבה נושאת משמעות נבואית. עם זאת, ישנם לקחים חשובים שנוכל להפיק ממה שקרה בתקופת נוח והמבול.
5. (א) מה עשה נוח לפני המבול? (עברים י״א:7; פטרוס א׳. ג׳:20) (ב) במה דומה פעילות הבישור שלנו לפעילותו של נוח?
5 לאחר שיהוה הזהיר את נוח מפני המבול, נוח מייד החל לבנות את התיבה. בזאת הוא הוכיח את עומק אמונתו. (קרא עברים י״א:7; פטרוס א׳. ג׳:20.) בדומה לנוח, גם מי ששומעים כיום את הבשורה הטובה על המלכות נדרשים לפעול בהתאם לכך (מה״ש ג׳:17–20). פטרוס תיאר את נוח כ”מבשר הצדקה” (פט״ב ב׳:5). אולם, כפי שהוסבר במאמר הקודם, איננו יודעים אם נוח ניהל מבצע בישור נרחב בניסיון להציל כל אדם מפני המבול הקרב ובא. כיום אנו מבצעים פעילות בישור כלל־עולמית ושואפים להשתתף בה כמיטב יכולתנו. אך חרף כל מאמצינו, לעולם לא נצליח להכריז את הבשורה הטובה לכל אדם ואדם עלי אדמות לפני בוא הקץ. מדוע?
6, 7. מה מוביל אותנו למסקנה שלא נוכל לבשר לכל אדם עלי אדמות לפני בוא הקץ?
6 בנבואתו על תקופתנו תיאר ישוע את היקף פעילות הבישור. הוא ניבא שהבשורה הטובה ”תוכרז בכל העולם המיושב לעדות לכל האומות” (מתי כ״ד:14). נבואה זו מתגשמת בימינו במידה חסרת תקדים. הפרסומים שאנו מוציאים לאור תורמים להפצת בשורת המלכות בלמעלה מ־1000 שפות. כמו כן, בזכות האתר שלנו jw.org מסר זה נגיש לרוב אוכלוסיית העולם.
7 אולם ישוע אמר לתלמידיו שהם לא יספיקו ”לעבור בכל ערי ישראל”, או לבשר לכל אחד באופן אישי, ”עד שיבוא בן האדם” (מתי י׳:23; כ״ה:31–33). מיליונים כיום חיים במדינות שבהן מוטלות הגבלות קשות על פעילות הבישור. מלבד זאת, כל דקה נולדים מאות תינוקות חדשים. אף שאנחנו עושים כל מאמץ כדי לבשר לאנשים מ”כל אומה ושבט ולשון”, לא נוכל לחלוק את הבשורה הטובה עם כל אדם לפני יום יהוה (ההת׳ י״ד:6).
8. איזו שאלה מתעוררת לגבי יום משפטו העתידי של יהוה? (ראה גם תמונות.)
8 מכאן עולה השאלה: כיצד ינהגו יהוה ובנו ישוע, אשר בידיו הופקד כל השיפוט, במי שלא תהיה להם הזדמנות לשמוע את הבשורה הטובה לפני פרוץ הצרה הגדולה? (יוח׳ ה׳:19, 22, 27; מה״ש י״ז:31) פסוק הנושא של המאמר מציין ש’יהוה אינו חפץ שיושמד איש’. ההיפך, רצונו הוא ”שהכול יחזרו בתשובה” (פט״ב ג׳:9; טימ״א ב׳:4). עם זאת, יהוה לא חשף בפנינו כיצד הוא מתכוון לפעול בנידון. כמו כן, הוא אינו מחויב לתת לנו הסברים לגבי מעשיו בעבר או בעתיד.
9. מה חשף יהוה בפנינו במקרא?
9 בכל זאת, יהוה גילה לנו דרך המקרא חלק מהדברים שהוא מתכוון לעשות. לדוגמה, המקרא מלמד שיהוה יקים לתחייה את ”הלא־צדיקים” שלא הייתה להם ההזדמנות להיענות לבשורה הטובה ולשנות את דרכם (מה״ש כ״ד:15; לוקס כ״ג:42, 43). בעקבות כך מתעוררות שאלות חשובות נוספות.
10. אילו שאלות נוספות אנו עשויים לשאול את עצמנו?
10 מה באשר למי שיאבדו את חייהם במהלך הצרה הגדולה? האם כולם יידונו למוות נצחי ללא תקווה לקום לתחייה? המקרא מציין בבירור שכל מי שיתנגדו בזדון ליהוה ימצאו את מותם בהר מגידון. יהיה זה משפט ישיר מטעם יהוה וצבאו, ואותם אנשים לא יזכו לקום לתחייה (תסל״ב א׳:6–10). אבל מה לגבי מי שימותו מסיבות טבעיות, מתאונות או בידי אנשים אחרים? (קהלת ט׳:11; זכ׳ י״ד:13) האם חלקם יימנו עם ”הלא־צדיקים” שיקומו לתחייה בעולם החדש? איננו יודעים את התשובה לכך.
מה אנו כן יודעים
11. על בסיס מה יישפטו אנשים בהר מגידון?
11 ישנם כמה פרטים חשובים שאנו יודעים בנוגע למאורעות הצפונים בחיק העתיד. לדוגמה, ידוע לנו שבמהלך הר מגידון אנשים יישפטו לפי היחס שהם העניקו לאחי המשיח (מתי כ״ה:40). כל מי שתמכו במשיח ובמשוחים יישפטו ככבשים. עוד ידוע לנו שחלק מאחי המשיח יישארו על כדור הארץ גם לאחר שתתחיל הצרה הגדולה, והם יילקחו השמיימה רק זמן קצר לפני פרוץ הר מגידון. כל עוד הם יישארו עלי אדמות, תהיה לאנשים הזדמנות לתמוך בהם ובפעילותם (מתי כ״ה:31, 32; ההת׳ י״ב:17). לאיזו מסקנה מובילות אותנו העובדות האלה?
12, 13. כיצד אנשים עשויים לפעול בעקבות השמדת ”בבל הגדולה”? (ראה גם תמונות.)
12 גם לאחר שתפרוץ הצרה הגדולה ו”בבל הגדולה” תושמד, ייתכן שיהיו אנשים שייזכרו שעוד עשרות שנים קודם לכן עדי־יהוה התריעו מפני המאורעות הללו. האם ההתפתחויות האלה יציתו בליבם אמונה ביהוה? (ההת׳ י״ז:5; יח׳ ל״ג:33).
13 דבר דומה התרחש בעת יציאת מצרים. המקרא מציין ש”ערב רב” הצטרף לבני ישראל. ייתכן שהתפתחה בליבם אמונה לאחר שהם חזו בעשר המכות שמפניהן הזהיר משה (שמ׳ י״ב:38). אם יהיו אנשים שיבחרו לשרת את יהוה לאחר השמדת בבל הגדולה, האם נתמרמר על כך שהם הצטרפו אלינו רק ברגע האחרון? ודאי שלא! נרצה לשקף את אישיותו של אבינו השמימי, ”אל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת” (שמ׳ ל״ד:6). b
14, 15. האם עתידו הנצחי של האדם תלוי במועד מותו או באזור מגוריו? הסבר. (תהלים ל״ג:4, 5)
14 לעיתים אחים ואחיות אומרים: ”אני מקווה שהצרה הגדולה תפרוץ כשהקרובים שלי כבר לא יהיו בין החיים. כך לפחות יהיה להם סיכוי לקום לתחייה”. אין ספק שהם אומרים זאת ממניעים טובים, אבל חשוב לזכור שעתידו הנצחי של האדם אינו תלוי במועד מותו. יהוה שופט בצורה מושלמת, וכל החלטותיו הוגנות וצודקות. (קרא תהלים ל״ג:4, 5.) נוכל להיות בטוחים ש”שופט כל הארץ” יעשה תמיד את הדבר הנכון (בר׳ י״ח:25).
15 כמו כן, הגיוני להסיק שעתידו הנצחי של הפרט אינו תלוי באזור מגוריו. לא יעלה על הדעת שיהוה יתייג באופן גורף מיליוני אנשים כ”עיזים” רק משום שהם חיים במדינות שבשורת המלכות לא הגיעה אליהן (מתי כ״ה:46). לשופט כל הארץ אכפת מאותם אנשים אף יותר מכפי שלנו אכפת מהם. איננו יודעים איך יכוון יהוה את מהלך האירועים בצרה הגדולה. יכול להיות שלחלקם יתאפשר ללמוד עליו, לפתח אמונה בו ולנקוט עמדה לצידו בשעה שהוא יקדש את שמו לעיני כל האומות (יח׳ ל״ח:16).
האם ההתפתחויות שיתרחשו לאחר שתפרוץ הצרה הגדולה יציתו אמונה בליבם של אנשים מסוימים?
16. מה נוכחנו לדעת על יהוה? (ראה גם תמונה.)
16 בזכות לימוד המקרא נוכחנו לדעת עד כמה יהוה מוקיר את חיי האדם. הוא נתן את בנו כקורבן כופר בעדנו כדי שננחל חיי עולם (יוחנן ג׳:16). כולנו חווינו באופן אישי את אהבתו העמוקה של יהוה כלפינו (יש׳ מ״ט:15). הוא מכיר כל אחד מאיתנו בשמו. למעשה, הוא מכיר אותנו כל כך טוב שגם אם נאבד את חיינו, הוא יוכל לשחזר כל פרט ייחודי שאפיין אותנו וכל זיכרון שהפך אותנו למי שאנחנו (מתי י׳:29–31). אין ספק שיש לנו סיבות טובות להיות משוכנעים שאבינו השמימי האוהב ישפוט כל אחד ואחד בצורה צודקת והוגנת לחלוטין ובמלוא הרחמים (יעקב ב׳:13).
17. במה נדון במאמר הבא?
17 ההבהרות הללו הופכות את שירותנו לדחוף מאי פעם. מדוע אנו אומרים זאת? ומה מניע אותנו להמשיך לבשר בקנאות את הבשורה הטובה? במאמר הבא נדון לעומק בשאלות האלה.
שיר 76 איזו הרגשה ממלאת את לבבך?
a להסבר מפורט בנוגע להבנה מתוקנת זו, ראה המאמר ”כך היה רצוי לפניך” בהוצאת המצפה מ־15 במרס 2015, עמ׳ 7–11.
b לאחר השמדת בבל הגדולה, אמונתם של כל משרתי יהוה תיבחן במהלך מתקפת גוג ממגוג. כל מי שיחברו לעם יהוה לאחר קיצן של דתות הכזב יצטרכו גם הם לעבור את המבחן הזה.
c תיאור התמונות: שלוש תמונות הממחישות מדוע לא כל אדם יזכה לשמוע את הבשורה הטובה: (1) אישה המתגוררת במדינה שבה אי־אפשר לבשר בבטחה מפאת המצב הדתי השורר שם. (2) זוג נשוי המתגורר במדינה שבה אסור ואף מסוכן לבשר בשל המצב הפוליטי. (3) בחור שחי במקום נידח שלא ניתן להגיע אליו.
d תיאור התמונה: בחורה צעירה שעזבה את האמת נזכרת במה שלמדה לגבי השמדת ”בבל הגדולה”. היא מחליטה לחזור לשרת את יהוה ומתאחדת עם הוריה. אם ניתקל בתרחיש כזה בעתיד, נרצה לשקף את רחמיו וחמלתו של אבינו השמימי ולשמוח על כל חוטא שחוזר בתשובה.