הידעת?
למה בני ישראל שילמו מוהר?
בימי המקרא המוהר שולם למשפחת הכלה כאשר שתי המשפחות הסכימו לנישואין. המוהר יכול היה לכלול חפצי ערך, בעלי חיים או כסף. לעיתים תשלום המוהר ניתן כשעות עבודה, כמו במקרה של יעקב, שהסכים לעבוד עבור אביה של רחל במשך שבע שנים כדי לשאת אותה לאישה (בר׳ כ״ט:17, 18, 20). מה הייתה מטרת המנהג?
חוקרת המקרא קרול מאיירס מציינת: ”המוהר עשוי היה לפצות את משפחת הכלה על אובדן שירותי הבת, אשר היו משמעותיים עבור משפחות [שעסקו בחקלאות]”. יכול להיות שהמוהר שימש גם לחיזוק קשרי הידידות בין שתי המשפחות, שהיו כעת קשורות בעקבות הנישואין. קשרי המשפחה האלה יכלו לשמש כמקור עזרה בתקופות קשות. כמו כן, המוהר היה הוכחה לכך שהאישה כעת מאורסת ושבעתיד היא לא תהיה תחת הטיפול וההגנה של אביה, אלא של בעלה.
תשלום המוהר לא הפך את הרעיה לקניין שניתן היה לקנות או למכור. בספר העוסק בישראל הקדומה (Ancient Israel—Its Life and Institutions) נאמר: ”יש להודות שממבט ראשון מתקבל הרושם שהחובה לשלם סכום כסף, או דבר שווה ערך, למשפחת הנערה הופכת את הנישואין למעין רכישה. אך ככל הנראה [המוהר] לא היה סכום ששולם עבור האישה, אלא יותר מעין פיצוי הניתן למשפחתה”.
בחלק מהמדינות המוהר נהוג גם בימינו. במקרה שמדובר בהורים משיחיים, הם אינם דורשים מוהר מוגזם, וכך דואגים ש’סבירותם תיוודע לכל אדם’ (פיל׳ ד׳:5; קור״א י׳:32, 33). בזאת הם מראים שהם אינם ”אוהבי כסף”, או חמדנים (טימ״ב ג׳:2). כמו כן, כאשר הורים משיחיים אינם דורשים מוהר גבוה מדי, הבעל לעתיד אינו נאלץ לדחות את הנישואין עד שירוויח מספיק כדי לשלמו. ואם הוא חלוץ, הוא אינו חש מחויב להפסיק את החלוציות ולעבוד במשרה מלאה כדי להרוויח את הסכום הדרוש לתשלום המוהר הגבוה.
במקומות מסוימים בעולם המוהר מעוגן בחוק. במקרה זה, הורים משיחיים מצייתים לחוקים אלה, וזאת משום שדבר־אלוהים דורש מהמשיחיים ’להיכנע לסמכויות הנעלות’ ולציית לחוקים שאינם נוגדים את חוקי אלוהים (רומ׳ י״ג:1; מה״ש ה׳:29).