‏”כס מלכות ניצב במקומו בשמיים ודמות יושבת עליו;‏ והיושב דומה במראהו לאבן ישפה ואבן חן אדומה,‏ ומסביב לכיסא קשת הדומה במראהּ לברקת” (‏ההתגלות ד׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏

‏”נוגה לו סביב.‏ כמראה הקשת,‏ אשר יהיה בענן ביום הגשם,‏ כן מראה הנוגה סביב,‏ הוא מראה דמות כבוד יהוה” (‏יחזקאל א׳:‏27,‏ 28‏)‏.‏

החזונות הללו,‏ שנגלו לעיני השליח יוחנן והנביא יחזקאל,‏ מתארים את הדרו של יהוה האל העליון במונחים שקל לנו לצייר בדמיוננו — אבנים בוהקות,‏ קשת בענן וכס מלכות רב־הוד.‏ החזונות מגלים לנו שיהוה מקרין תפארת,‏ נועם ושלווה,‏ ונוכחותו מעוררת יראה.‏

התיאורים הללו עולים בקנה אחד עם דברי מחבר התהלים:‏ ”גדול יהוה ומהולל מאוד.‏ נורא [מעורר יראה] הוא על כל אלוהים.‏ כי כל אלוהי העמים אלילים,‏ ויהוה שמיים עשה.‏ הוד והדר לפניו;‏ עוז ותפארת במקדשו” (‏תהלים צ״ו:‏4–6‏)‏.‏

חרף מעמדו הנשגב כאל עליון,‏ יהוה מזמין אותנו להתפלל אליו ומבטיח שהוא יקשיב לתפילותינו (‏תהלים ס״ה:‏3‏)‏.‏ אהבתו ודאגתו של אלוהים כלפינו כה עמוקות שהשליח יוחנן יכול היה לכתוב:‏ ”אלוהים הוא אהבה” (‏יוחנן א׳.‏ ד׳:‏8‏)‏.‏

‏”[התלמיד המשיחי סטפנוס],‏ בהיותו מלא ברוח הקודש,‏ הביט השמיימה וראה את כבוד אלוהים ואת ישוע עומד לימין אלוהים.‏ אז אמר:‏ ’‏הנני רואה את השמיים פתוחים ואת בן האדם עומד לימין אלוהים’‏” (‏מעשי השליחים ז׳:‏55,‏ 56‏)‏.‏

זמן קצר לפני שקיבל סטפנוס את החזון,‏ הוצא ישוע להורג בעקבות הסתה מצד האנשים שאליהם פנה סטפנוס — מנהיגי הדת היהודים.‏ החזון אישר שישוע הוקם לתחייה ועוטר בכבוד.‏ באשר לעובדה זו כתב השליח פאולוס:‏ ”[יהוה] הקים את המשיח מן המתים והושיבו לימינו במרומים,‏ גבוה מעל לכל ממשלה וסמכות וכוח  ושלטון וכל שם,‏ לא רק בסדר העולמי הזה אלא גם בסדר העולמי העתיד לבוא” (‏אפסים א׳:‏20,‏ 21‏)‏.‏

בנוסף לתיאור מעמדו הרם,‏ כתבי־הקודש מראים שגם לישוע,‏ בדומה ליהוה,‏ אכפת מאוד מבני האדם.‏ במהלך שירותו עלי אדמות ריפא ישוע חולים ובעלי מוגבלויות והקים מתים לתחייה.‏ כאשר הקריב ישוע את חייו,‏ הוא הראה מה עמוקה אהבתו כלפי אלוהים וכלפי האנושות (‏אפסים ב׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ כיום ישוע עומד לימין אלוהים,‏ ובקרוב הוא יפעיל את סמכותו וירעיף ברכות אדירות על עושי רצון אלוהים בכל רחבי תבל.‏

‏”רואה הייתי,‏ והנה העומדו כסאות ועתיק יומין [כלומר,‏ יהוה] ישב.‏.‏.‏ אלף אלפים שירתו אותו וריבוא רבבות עומדים לפניו” (‏דניאל ז׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏

בחזון שמימי זה דניאל הנביא לא ראה מלאך אחד,‏ אלא המוני מלאכים.‏ אין ספק שהיה זה חזון מעורר יראה!‏ המלאכים הם יצורים רוחניים רבי־הוד,‏ תבוניים ורבי־עוצמה.‏ עמם נמנים השרפים והכרובים.‏ המלאכים מוזכרים במקרא למעלה מ־250 פעם.‏

המלאכים הם לא אנשים שמתו ועלו השמיימה.‏ אלוהים ברא את המלאכים זמן רב לפני שיצר את האדם.‏ כשכדור הארץ נוצר המלאכים כבר היו קיימים.‏ הם התבוננו בבריאת העולם והריעו (‏איוב ל״ח:‏4–7‏)‏.‏

כחלק משירותם לאלוהים המלאכים הנאמנים מעורבים בפעילות החשובה ביותר המתבצעת כיום עלי אדמות — הכרזת הבשורה הטובה על מלכות אלוהים (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ על כך מעיד החזון שראה השליח יוחנן:‏ ”ראיתי מלאך אחר מעופף באמצע השמיים,‏ אשר לו בשורה טובה נצחית לבשר ליושבי הארץ,‏ לכל אומה ושבט ולשון ועם” (‏ההתגלות י״ד:‏6‏)‏.‏ כיום המלאכים אינם מתגלים לאנשים כפי שעשו לעיתים בימי קדם,‏ אך הם מכוונים את מבשרי הבשורה הטובה לישרי הלב.‏

‏”מלחמה פרצה בשמיים:‏ מיכאל [ישוע המשיח] ומלאכיו נלחמו בדרקון,‏ והדרקון ומלאכיו נלחמו בהם,‏ אך הוא לא ניצח,‏ ולא היה להם עוד מקום בשמיים.‏ אז הושלך מטה הדרקון הגדול,‏ הנחש הקדמוני,‏ הנקרא משמיץ ושטן,‏ המתעה את כל העולם המיושב;‏ הוא הושלך מטה אל הארץ,‏ ומלאכיו הושלכו אתו” (‏ההתגלות י״ב:‏7–9‏)‏.‏

בשחר ההיסטוריה האנושית התרחש מאורע שהפר את השלווה בשמיים.‏ אחד המלאכים פיתח את התאווה שיסגדו לו,‏ ועקב כך מרד ביהוה והפך לשטן,‏ שמשמעו ”מתנגד”.‏ בהמשך חברו למרד מלאכים אחרים אשר נודעו כשדים.‏ ברוב רשעותם הם מתנגדים נחרצות ליהוה וגורמים לרוב האנושות לפעול בניגוד להדרכתו האוהבת.‏

השטן והשדים מושחתים ואכזרים.‏ הם אויבי האנושות,‏ והם אחראים לחלק ניכר מהסבל בעולם.‏ השטן למשל השמיד את מקנהו והרג את משרתיו של איוב הנאמן.‏ לאחר מכן הוא המית את עשרת ילדיו כשהביא ”רוח גדולה” שמוטטה את הבית שהיו בו.‏ בהמשך היכה השטן את איוב ”בשחין רע מכף רגלו ועד קודקודו” (‏איוב א׳:‏7–19;‏ ב׳:‏7‏)‏.‏

אולם קרוב היום שבו ימוגר השטן.‏ משהושלך אל התחום הארצי,‏ הוא יודע ש”זמנו קצר” (‏ההתגלות י״ב:‏12‏)‏.‏ גורלו נחרץ,‏ ואלו אכן בשורות טובות!‏

‏”אתה [ישוע].‏.‏.‏ קנית לאלוהים בני אדם מכל שבט ולשון ועם ואומה והפכת אותם למלכות ולכוהני אלוהינו,‏ והם ימלכו על הארץ” (‏ההתגלות ה׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏

ישוע הוקם לתחייה בשמיים,‏ וגם אחרים מקרב בני האדם יזכו לתחייה כזו.‏ ישוע אמר לשליחיו הנאמנים:‏ ”אני הולך להכין לכם מקום.‏ ולאחר שאלך ואכין לכם מקום,‏ אבוא שוב ואקח אתכם אל ביתי,‏ כדי שגם אתם תהיו היכן שאהיה אני” (‏יוחנן י״ד:‏2,‏ 3‏)‏.‏

מי שעולים לשמיים צריכים למלא תפקיד מסוים.‏ הם ירכיבו עם ישוע מלכות שבסופו של דבר תמלוך על כל יושבי הארץ ותרעיף עליהם  ברכות.‏ זו המלכות שישוע לימד את תלמידיו להתפלל לבואה באמרו:‏ ”אבינו שבשמיים,‏ יתקדש שמך.‏ תבוא מלכותך.‏ ייעשה רצונך כבשמיים כן גם בארץ” (‏מתי ו׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏

‏”שמעתי קול גדול מן הכיסא אומר:‏ ’‏הנה אוהל אלוהים עם בני האדם,‏ .‏.‏.‏ והוא ימחה כל דמעה מעיניהם,‏ והמוות לא יהיה עוד;‏ גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד.‏ הדברים שהיו חלפו’‏” (‏ההתגלות כ״א:‏3,‏ 4‏)‏.‏

חזון נבואי זה,‏ שקיבל השליח יוחנן,‏ מצביע על העת שבה מלכות אלוהים המורכבת מישוע ומבני אדם שקמו לתחייה בשמיים,‏ תשים קץ לשלטון השטן ותהפוך את כדור הארץ לגן עדן.‏ כל הגורמים שהסבו לבני האדם כאב וצער כה רבים יהיו נחלת העבר.‏ אפילו המוות ימוגר.‏

אולם מה באשר למיליארדים שמתו ולא נועדו לקום לתחייה בשמיים?‏ בעתיד הם ישובו לחיים ותיפתח בפניהם האפשרות לחיות לנצח בגן עדן עלי אדמות (‏לוקס כ״ג:‏43‏)‏.‏