בני אדם ייחודיים במובנים רבים – אנו כותבים, מציירים, יוצרים וחושבים על השאלות החשובות של החיים: למה היקום קיים? כיצד נוצרנו? מהי מטרת החיים? מה צופן בחובו העתיד?‏

יש שנמנעים מלשאול שאלות אלה במחשבה שהתשובות נשגבות מבינתנו. אחרים אומרים שאין טעם לשאול אותן כי החיים הם תולדה של אבולוציה לא־תבונית. ”אין אלים, אין מטרות”, כך טען הפרופסור להיסטוריה ולביולוגיה ויליאם פרובין. הוא הוסיף: ”לאתיקה אין בסיס מוחלט, ולחיים אין משמעות מוחלטת”.‏

לעומת זאת, אנשים מסוימים אינם מסכימים עם השקפה פטליסטית זו. הם רואים יקום הנשלט על־ידי חוקים מתמטיים, מדויקים ואלגנטיים. הם משתוממים מהעיצובים המרשימים שבטבע‏, שאת חלקם בני האדם מנסים לחקות במוצרים שהם מייצרים. ובנוסף, הם עדים בחיי היומיום לעיצובים מורכבים ותפקודיים להפליא המצביעים על תכנון תבוני, ולא על כוחות אקראיים.‏

מסקנות אלה הניעו כמה אבולוציוניסטים לשקול מחדש את השקפתם. שים לב לשניים מהם:‏

נוירוכירורג, ד”ר אלכסיי מַרנוֹב. ‏”בבתי־הספר שלמדתי בהם לימדו אתיאיזם ואבולוציה”, הוא אומר. ”כל מי שהאמין באלוהים היה נחשב לחסר ידע”. אולם בשנת 1990 חשיבתו החלה להשתנות.‏

‏”תמיד ניסיתי להבין את ההיגיון שעומד מאחורי דברים מסוימים”, הוא מסביר, ”כולל המוח האנושי. איבר מדהים זה זכה בצדק לכינוי ’המבנה המורכב ביותר ביקום המוכר לנו’. אבל האם המוח נועד לצבור ידע ומיומנויות ובסוף למות? זה היה נראה לי מיותר ולא־הגיוני. לכן התחלתי לשאול את עצמי: ’למה אנחנו כאן? מהי מטרת החיים?’ לאחר כמה הרהורים עמוקים הגעתי למסקנה שחייב להיות בורא”.‏

החיפוש אחר מטרת החיים הוביל את אלכסיי לבחון את המקרא. מאוחר יותר, אשתו, רופאה שגם היא הייתה אתיאיסטית, למדה את המקרא – תחילה כדי להוכיח לבעלה שהוא טועה. אך כיום שניהם מאמינים באלוהים בלב שלם ומבינים את מטרתו עבור האנושות, כפי שהיא מוסברת במקרא.‏

מדענית פלזמה, ד”ר הוּאַבִּי יִין. הואבי יין למדה פיזיקה, ובמשך שנים רבות חקרה את הפלזמה. הפלזמה (כפי שהיא בשמש) מורכבת ברובה מאלקטרונים ויונים חיוביים, והיא נחשבת למצב הצבירה הרביעי של החומר.‏

‏”בכל פעם שאנו המדענים בוחנים תופעות טבע”, אומרת הואבי, ”אנחנו תמיד מוצאים רמת סדר גבוהה מאוד, שהיא תוצר של חוקים מדויקים. ’כיצד החוקים הללו נוצרו?’ חשבתי לעצמי. ’אם אפילו אש פשוטה לבישול מחייבת שליטה זהירה, מי אחראי לחוקים שמווסתים את השמש?’ עם הזמן הגעתי למסקנה שהתשובה ההגיונית ביותר היא האמירה הראשונה במקרא: ’בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ’” (‏בראשית א’:1‏).‏

המדע ללא ספק שפך אור על שאלות ”כיצד” רבות, שאלות כמו: כיצד תאי המוח פועלים? וכיצד השמש מווסתת את החום ואת האור? אך כשם שגילו אלכסיי והואבי, המקרא משיב על שאלות ה”למה” החשובות יותר: למה היקום קיים? למה הוא נשלט על־ידי חוקים? ולמה אנחנו קיימים?‏

בנוגע לכדור הארץ המקרא אומר: ”[אלוהים] לא תוהו בראה, לשבת יצרה” (‏ישעיהו מ”ה:18‏). כן, לאלוהים יש מטרה עבור כדור הארץ וכפי שנראה במאמר הבא, מטרה זו קשורה קשר הדוק לתקוותנו לגבי העתיד.‏