רק לפני מספר שנים נדמה היה כי הטרור מכה במקומות בודדים כמו צפון אירלנד, חבל הבסקים בצפון ספרד ובכמה אזורים במזרח התיכון. כיום — במיוחד מאז ה־11 בספטמבר 2001 עם קריסת מגדלי התאומים בניו־יורק — מתפשט הטרור במהירות בכל רחבי העולם ומגיע למקומות כמו האי באלי הגן עדני; מדריד, ספרד; לונדון, אנגליה; סרי לנקה; תאילנד ואפילו נפאל. אולם הטרור אינו דבר חדש. מהו ”טרוריזם”?‏

הטרוריזם מוגדר כ”משטר של בריונות,  הפעלת לחץ, הפחדה והשלטת טרור לשם השגת מטרות פוליטיות ואחרות” (‏מילון רב מילים מאת יעקב שויקה). הסופרת ג’סיקה סטרן מציינת: ”סטודנטים ללימודי טרור נחשפים למאות הגדרות... אך רק שניים ממאפייניו מבדילים במובהק בינו לבין צורות אחרות של אלימות”. ומה הם? ”דבר ראשון, הטרור מכוון נגד אזרחים. ... ודבר שני, הטרוריסטים נוקטים אלימות כדי ליצור אפקט דרמטי: ברוב המקרים זריעת פחד בקהל היעד חשובה להם יותר מההתקפה עצמה. הטלת האימה המכוונת היא המבדילה בין פעולות טרור לרצח רגיל או תקיפה”.‏

במאה הראשונה לספירה ביקשו הקנאים, קבוצה אלימה ביהודה, לשחרר את היהודים מעול הרומאים. כמה מפעיליה הנלהבים נודעו כ”סיקריים” או כ”פגיונאים”, שם שנגזר מהפגיון הקצר שהחביאו תחת בגדיהם. הם הסתובבו בין המוני החוגגים בירושלים ושיסעו את גרונות אויביהם או דקרו אותם בגבם.‏ *

בשנת 66 לספירה כיתרה קבוצת קנאים את מבצר מצדה הסמוך לים המלח. הם טבחו בחיל המצב הרומי והפכו את פסגת מצדה לבסיס הפעולה שלהם. במשך שנים נהגו להגיח משם לפשיטות צבאיות ולהציק לרשויות האימפריה. בשנת 73 לספירה השתלט הלגיון הרומי העשירי בפיקודו של פלביוּס סילבה על מצדה, אך לא הצליח להכניעם. היסטוריון בן זמנם מספר שבמקום להיכנע לרומא החליטו 960 מהם — כל מי שהיו  שם מלבד שתי נשים וחמישה ילדים — להתאבד.‏

יש הרואים במרד הקנאים את התחלת הטרור כפי שהוא מוכר לנו כיום. אם יש בכך אמת או לא, מאז ימיהם הותיר הטרור עקבות עמוקים בשבילי ההיסטוריה.‏

החל מ־1095 ובמשך מאתיים שנה, צעדו צבאות הצלבנים הלוך ושוב בין אירופה למזרח התיכון. מנגד התייצבו כוחות מוסלמים מאסיה ומצפון אפריקה. לשני הצדדים הייתה שאיפה אחת: לשלוט על ירושלים. בקרבות הרבים שחטו ”הלוחמים הקדושים” אלה את אלה. חרבותיהם וקרדומיהם היכו גם בחפים מפשע. ויליאם מִצוֹר, איש דת בן המאה ה־12, תיאר את כניסת הצלבנים לירושלים בשנת 1099:‏

‏”הם צעדו יחדיו ברחובות אחוזים חרבות וחניתות. הם היכו ורצחו את כל מי שנקרה בדרכם, גברים, נשים וילדים, ולא חסו על חיי איש... כה רבים היו הנטבחים עד כי הגופות נערמו ברחובות, ולא הייתה כל דרך לעבור מבלי לדרוך עליהן. ... דם רב נשפך וזרם בתעלות ובביבים וכל חוצות העיר כוסו במתים”.‏ *

במאות מאוחרות יותר החלו טרוריסטים להשתמש בחומרי נפץ ובנשק חם, והתוצאות היו איומות וקטלניות.‏

ההיסטוריונים רואים ב־28 ביוני 1914, נקודת מפנה בתולדות האנושות. בחור צעיר, שיש הרואים בו גיבור, ירה ביורש העצר האוסטרי, הארכידוכס פרנץ פרדיננד. בעקבות זאת התלקחה מלחמת העולם הראשונה. עשרים מיליון איש קיפחו את חייהם במלחמה הגדולה.‏

מלחמת העולם הראשונה הובילה למלחמת העולם השנייה אשר התאפיינה במחנות ריכוז, בהרג אזרחים על־ידי הפצצות אוויר ובפעולות תגמול נגד אזרחים חפים מפשע. לאחר המלחמה נמשכו מעשי הטרור הרצחניים. למעלה ממיליון איש מצאו את מותם בשנות ה־70 בשדות הקטל של קמבודיה. תושבי רואנדה עדיין מזועזעים מקציר הדמים של למעלה מ־800,000 איש בשנות ה־90.‏

החל מ־1914 ועד היום סובלת האנושות מפעולות טרור בארצות רבות. יש כיום המתנהגים כמי שאינם לומדים מלקחי העבר. פיגועי טרור המתרחשים חדשות לבקרים מביאים למותם של מאות, משאירים אלפי אנשים נכים וגוזלים ממיליונים את זכותם לשלוות נפש ולביטחון. מטעני חבלה מתפוצצים בשווקים, כפרים נשרפים עד היסוד, נשים נאנסות, ילדים נשבים, אנשים מתים. למרות החוקים והגינויים הגורפים, מעשי האכזריות נמשכים. היש סיכוי שיבוא סוף לטרור?‏