היפכו את ביתכם לחממה מוגנת
היפכו את ביתכם לחממה מוגנת
”חסרי חיבה טבעית”. במילים קודרות אלו מתאר המקרא את מה שיאפיין המוני אנשים בתקופתנו, תקופה המכונה ”אחרית הימים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1, 3, 4, ע״ח). מגיפת ההתעללות בילדים במסגרת המשפחה הינה הוכחה חיה לאמיתות נבואה זו. למעשה, המילה היוונית המקורית אסטורגוס, המתורגמת ל”חסרי חיבה טבעית”, עניינה בהיעדר האהבה האמורה לשרור בין בני משפחה, במיוחד בין הורים לילדים. * ההתעללות בילדים מתרחשת ברוב המקרים בין כותלי הבית.
לדברי חוקרים, ההתעללות המינית מתבצעת על־פי־רוב על־ידי מי שממלא את תפקיד האב במשפחה ועל־ידי בני משפחה נוספים ממין זכר. אומנם רוב הקורבנות הן בנות, אך גם בנים רבים נופלים קורבן להתעללות. בניגוד לדעה הרווחת, יש גם לא מעט נשים מתעללות. אולי סוג ההתעללות הכי פחות מדווח הוא גילוי עריות בין אחים ואחיות, כאשר הילד המבוגר יותר או החזק יותר נוהג בבריונות כלפי אחיו או אחותו הצעירים או החלשים יותר, או מפתה אותם למעשים מיניים. למותר לציין שבתור הורים, מעשים אלה מעוררים בכם חלחלה.
מה תוכלו לעשות כדי שבעיות אלו לא יתעוררו במשפחתכם? אין ספק שכל בני הבית צריכים ללמוד ולהעריך מספר עקרונות למניעת מעשים מגונים. המקור הטוב ביותר להדרכה זו הוא המקרא, דברו של אלוהים.
דבר־אלוהים ויחסי מין
כדי להיות חממה מוגנת, צריכה כל משפחה לאמץ את ערכי המוסר המקראיים. המקרא אינו מצניע את נושא המין, אלא דן בו בצורה מכובדת וכנה מבלי ללכת סחור סחור. המקרא מראה שאלוהים העניק את יחסי האישות כמתנה נפלאה לבעל ולאישה (משלי ה׳:15–20). אך דבר־אלוהים מגנה קיום יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין. למשל, המקרא דן בפתיחות בגילוי עריות. בפרק י״ח בספר ויקרא יש איסור על קשת רחבה של יחסי גילוי עריות. שים לב במיוחד לדברים הבאים: ”איש איש אל כל שְאֵר בשרו, לא תקרבו לגלות ערווה [לקיים יחסי מין]. אני יהוה” (ויקרא י״ח:6).
יהוה מונה גילוי עריות עם ה”תועבות” שדינן מוות (ויקרא י״ח:26, 29). אין ספק שלבורא יש סטנדרטים גבוהים מאוד בנושא. ממשלות רבות כיום מחזיקות בעמדה דומה ואוסרות ניצול מיני של ילדים במסגרת המשפחה. במקרים רבים קובע החוק שיחסי מין בין מבוגר לילד נחשבים לאונס. מדוע נעשה שימוש במילה כל כך חריפה אם לא הופעל כוח פיזי?
ממשלות רבות לומדות להכיר במה שהמקרא אמר מלכתחילה — שילדים אינם מסוגלים לחשוב כמבוגרים. לדוגמה, במשלי כ״ב:15 נאמר: ”איוולת קשורה בלב נער”. והשליח פאולוס כתב בהשראת אלוהים: ”בהיותי ילד... הבנתי כילד, חשבתי כילד. כשהייתי לאיש שמתי קץ לדברי הילדות” (קורינתים א׳. י״ג:11).
ילד אינו מסוגל לתפוס את מלוא משמעותם של המגעים המיניים, ואינו מסוגל להעלות על הדעת את ההשלכות שיהיו לכך בחלוף השנים. לכן ידוע ומקובל שילדים אינם יכולים לתת
את הסכמתם לקיום יחסי מין. במילים אחרות, אם אדם מבוגר (או נער שבינו לבין הקורבן יש פער גילים משמעותי) מקיים יחסי מין עם ילד, הוא אינו יכול להצדיק את עצמו בטענה שהילד הביע את הסכמתו או לא התנגד. המבוגר אשם באונס. זהו פשע הגורר בדרך כלל עונש מאסר. האנס הוא האשם הבלעדי באונס, ולא הקורבן.אולם, למרבה הצער, עברייני מין רבים אינם באים על עונשם. באוסטרליה, למשל, על־פי הערכות, רק 10 אחוז מהעבריינים עומדים לדין, ומעטים מורשעים. במדינות אחרות הנתונים דומים. בעוד שאין בידי הממשלות לעשות הרבה להגנת המשפחה המשיחית, יישום עקרונות המקרא יכול לסייע להן פי כמה וכמה.
המשיחיים האמיתיים מבינים שהאל שדאג שעקרונות אלו ייכתבו בדברו, לא השתנה. הוא רואה את כל מעשינו, גם את אלו הנעלמים מעיני רוב האנשים. המקרא מציין: ”אין שום נברא נסתר מעיניו; הכול חשוף וגלוי לעיני מי שלפניו עלינו לתת דין וחשבון” (עברים ד׳:13).
אלוהים אינו פוטר אותנו מאחריות למעשינו אם אנו מפרים את הנחיותיו ופוגעים באחרים. מצד שני, הוא מברך אותנו על כך שאנו דבקים בהנחיותיו המועילות הנוגעות לחיי המשפחה. מה הן כמה מהנחיות אלו?
אהבה כגורם מאחד במשפחה
”האהבה”, מוסר המקרא, ”היא קשר השלמות” (קולוסים ג׳:14). על־פי המקרא, אהבה אינה בגדר רגש ותו לא. היא מאופיינת על־ידי מה שהיא גורמת לבעליה לעשות או לא לעשות (קורינתים א׳. י״ג:4–8). גילוי אהבה בקרב המשפחה משמעו לנהוג בכל אחד מבני המשפחה בכבוד, בהתחשבות ובטוב לב, ולראות כל אחד מבני המשפחה כפי שאלוהים רואה אותם. אלוהים נותן לכל בן בית תפקיד מכובד וחשוב.
כראש המשפחה, על האב לשמש דוגמה בגילוי אהבה. הוא מבין שלאב משיחי אין רשות להיות רודן ולנצל לרעה את הסמכות שיש לו על אשתו ועל ילדיו. ישוע משמש לו דוגמה בהפעלת ראשות (אפסים ה׳:23, 25). לכן האב נוהג באשתו בעדינות ובאהבה, ובילדיו בסבלנות וברכּוּת. הוא מגן עליהם בנאמנות ועושה הכול כדי להבטיח שלא יקרה דבר שיפגע בשלוותם, בתמימותם, באמונם או בבטחונם.
באופן דומה, לרעיה ולאם תפקיד מכובד ובעל חשיבות רבה מאוד. האינסטינקט האימהי של החיות להגן על צאצאיהן משמש במקרא כמשל להגנה מצד יהוה וישוע (מתי כ״ג:37). כל אימא חייבת להגן על ילדיה במסירות. כביטוי לאהבתה, אין היא מהססת לדאוג קודם כול לבטחונם ולרווחתם. לאף אחד מההורים אסור להשתמש באיומים או בהפחדות ביחסם זה אל זה ואל הילדים; ואל להם להרשות לילדיהם לנהוג כך זה בזה.
כאשר כל אחד מבני המשפחה נוהג ברעהו בכבוד ובהתחשבות, מתפתחת תקשורת טובה. הסופר ויליאם פרנדרגאסט כותב: ”ההורים צריכים לקיים יום יום תקשורת עקבית ואישית עם ילדיהם הקטנים או המתבגרים”. הוא מוסיף: ”דומה כי זהו הפתרון הטוב ביותר לבעיית ההתעללות המינית”. המקרא בהחלט מעודד תקשורת קבועה ואוהבת (דברים ו׳:6, 7). אם מיישמים זאת, הופך הבית למקום שבו כל בן משפחה יכול להביע בחופשיות ובבטחה את אשר על לבו.
אנו חיים בעולם מרושע ולא ניתן למנוע את כל סוגי ההתעללות. אף־על־פי־כן, סביבה מוגנת בבית יכולה לחולל פלאים. אם מישהו מבני המשפחה נפגע מחוץ לבית, הוא יודע בדיוק היכן למצוא נחמה ואהדה. בית כזה הוא בהחלט מחסה וחממה מוגנת בעולם סוער. מי ייתן ואלוהים יברך את מאמציכם להפוך את משפחתכם למקום כזה!
[הערת שוליים]
^ ס׳ 2 מילה יוונית קדומה זו מוגדרת כ”קשוחי לב ביחסם אל קרובי משפחה”. תרגום מקרא אחר לאנגלית מתרגם את הפסוק כך: ”לא תהיה להם חיבה נורמלית כלפי משפחותיהם”.
[תיבה/תמונה בעמוד 10]
עצות ליצירת סביבה מוגנת בבית
אינטרנט: אם לילדיכם יש גישה לאינטרנט, עליהם ללמוד כיצד להשתמש בו בצורה בטוחה. ישנם אינספור אתרים פורנוגרפיים, חדרי צ׳אט ורשתות חברתיות נוספות שבהם פדופילים אורבים לילדים ומנסים לפתותם. מן התבונה להציב את המחשב במקום גלוי לעין שבו יהיה להורים קל יותר לפקח על השימוש בו. אסור לילדים למסור מידע אישי או לקבוע פגישה עם מישהו שהכירו באינטרנט ללא הסכמת ההורים (תהלים כ״ו:4).
משקאות חריפים: מקרים רבים של התעללות מינית בילדים לוו בצריכת אלכוהול. הניסיון מראה שמבוגרים המפריזים בשתייה נוטים לצמצום עכבות, וחלקם נכנעים לדחפים שאלמלא השתייה לא היו נכנעים להם. בכל אופן, סכנה זו הינה סיבה נוספת לשים לב לעצת המקרא להימנע משכרות ומשתייה מופרזת (משלי כ׳:1; כ״ג:20, 31–33; פטרוס א׳. ד׳:3).
פרטיות: אישה אחת נזכרת: ”לאחר מות אימי, אבי היה היחיד בבית שבחלונות חדרו ניתלו וילונות או שהייתה דלת לחדר השינה שלו. הוא לא נתן לנו פרטיות — גם לא בחדר האמבטיה”. אדם זה התעלל מינית בבנותיו. כל אחד מבני המשפחה חייב להבין עד כמה חשובה הפרטיות. כשם שהורים זקוקים לפעמים לפרטיות, כך גם עליהם לתת לילדים מידה הולמת של פרטיות בהתאם לגילם. הורים נבונים ינהגו באחרים כפי שהיו רוצים שינהגו בהם (מתי ז׳:12).