איטליה היא ארץ של ניגודים — יש בה חופים רחבי ידיים ורכסי הרים משוננים; היא מתאפיינת בקיצים לוהטים בדרום ובחורפים קפואים בצפון. באיטליה ישנם הרי געש רבים, אך רק מעטים מהם — למשל, סטרומבולי ואטנה — עדיין פעילים.‏

איטליה היא מבין המדינות המאוכלסות ביותר באירופה. עברו בה עמים רבים, כגון ערבים, ביזנטים, יוונים, נורמנים ופניקים.‏

המדינה משופעת באוצרות היסטוריים ואומנותיים. בערים ובעיירות רבות באיטליה עדיין עומדים בתפארתם שרידים עתיקים של מבנים יווניים ורומיים וכן מבנים אדריכליים מתקופת הבארוק והרנסנס. ציורים, פסלי שיש ומזרקות הם פרי עמלם של אומנים כמו ברניני, מיכלאנג’לו ורפאל.‏

לאוכל יש תפקיד מרכזי בתרבות האיטלקית, ומנהגים רבים קשורים למאכלים המקומיים. כמנה ראשונה לרוב מגישים פסטה, ולאחריה בשר או דגים לצד ירקות. נהוג להשתמש בשמן זית בנדיבות מאחר שהוא מיוצר בהיקף נרחב במדינה. פיצה וריזוטו הם מאכלים איטלקיים ידועים.‏

 האיטלקים מוכרים כאנשים חמים, מכניסי אורחים וחברותיים. הם אוהבים לפתוח בשיחות עם אחרים, וזהו מחזה נפוץ לראות אנשים משוחחים ביניהם בכיכרות או מנהלים שיחות נלהבות בשעה שהם מתהלכים לאטם ברחובות.‏

מרבית תושבי איטליה הם רומים־קתולים, אך מעטים הולכים בקביעות לכנסייה. בעשורים האחרונים השפעתה של הכנסייה הולכת ופוחתת מכיוון שהציבור ככלל אינו מייחס עוד חשיבות לחוקי הכנסייה לגבי הפלות וגירושין.‏

ישנם עדי־יהוה רבים באיטליה. הם מוכרים כמי שמלמדים את המקרא במסגרת שירותם למען הציבור וכמי שחיים את חייהם על־פי עקרונותיו. ישנן למעלה מ־3,000 קהילות של עדי־יהוה ברחבי המדינה, ורבות מהן עושות מאמצים לפנות גם לאנשים שאינם דוברי איטלקית. העובדה שבין 2001 ל־2011 שולש מספרם של הזרים באיטליה מעידה על כך שישנו צורך רב במתן הדרכה מקראית לדוברי שפות זרות.‏