האם לקיסר רומי זה, ששלט לפני שנים כה רבות, יש נגיעה כלשהי אליך? למעשה, לתמרוניו הפוליטיים והדתיים של קונסטנטינוס נודעת השפעה על אמונותיהם ומנהגיהם של מיליונים בימינו. ראה כיצד.‏

ב־313 לספירה שלט קונסטנטינוס על האימפריה הרומית המערבית, וליקיניוס ומקסימינוס שלטו על החלק המזרחי של האימפריה. קונסטנטינוס וליקיניוס העניקו חופש דת לכל נתיניהם, לרבות למשיחיים. קונסטנטינוס גונן עליהם במחשבה שדתם יכולה לתרום לאיחוד האימפריה שלו.‏ *

אך קונסטנטינוס הזדעזע לגלות שהזרמים השונים מסוכסכים ביניהם. הוא היה להוט להגיע להסכמה כללית ושאף לגבש דוקטרינה ”נכונה” ואחרי כן לאכוף אותה על הכול. על מנת לזכות בחסדו נדרשו הבישופים להתפשר על עקרונותיהם הדתיים, ומי שעשו זאת זכו לפטור ממס ולתמיכה כספית נדיבה. ”אימוץ הגרסה ’הנכונה’ של הדוקטרינה המשיחית לא רק סלל את הדרך לגן עדן, אלא גם לשפע משאבים עלי אדמות”, ציין ההיסטוריון צ’ארלס פרימן. כך הפכו הכמרים  לדמויות רבות־השפעה בענייני העולם הזה. ”הכנסיות מצאו לעצמן נותן חסות, אבל גם אדון”, אומר ההיסטוריון א. ג’ונס.‏

כתוצאה מהקשר שנרקם בין קונסטנטינוס לבישופים נוצרה דת שעיקרי אמונתה היו בחלקם משיחיים ובחלקם פגאניים. ואין תמה בכך, שהרי מטרתו של הקיסר הייתה לעודד פלורליזם דתי ולא למצוא אמת דתית. אחרי הכול, הוא היה שליט של אימפריה פגאנית. כדי לרצות את שני המחנות, הוא אימץ מדיניות של ”ערפול מכוון בכל הנוגע לפעולותיו ולהתנהלותו הממשלתית הכללית”, כתב היסטוריון אחד.‏

קונסטנטינוס אומנם התיימר להאמין בישוע ובתורתו, אך בד בבד קיים מנהגים פגאניים שונים. לדוגמה, הוא עסק באסטרולוגיה ובניחוש העתיד — מנהגים מיסטיים שהמקרא אוסר (‏דברים י”ח:10–12‏). קשת קונסטנטינוס שברומא מציגה אותו כמי שמקריב קורבן לאלים פגאניים. הוא המשיך לחלוק כבוד לאל השמש, להטביע את דמותו של האל על גבי מטבעות ולקדם את פולחנו. בשלב מאוחר בחייו קונסטנטינוס אף התיר לתושביה של עיירה קטנה במחוז אומבריה שבאיטליה לבנות מקדש לכבודו ולכבוד משפחתו ולמנות כוהנים שישרתו שם.‏

קונסטנטינוס דחה במשך שנים את טבילתו. הוא נטבל רק מספר ימים לפני מותו ב־337 לספירה. חוקרים רבים סבורים שהוא פעל כך כדי להשיג את תמיכתם הפוליטית של כלל נתיניו — גם מי שהאמינו בישוע וגם מי שעבדו אלילים. על כל פנים, קורות חייו והעובדה שהוא דחה את טבילתו מעוררים תהיות לגבי מידת אמונתו בישוע. אולם דבר אחד בטוח: קונסטנטינוס נתן מעמד חוקי לכנסייה, וזו הפכה לגוף פוליטי־דתי רב־עוצמה שהפנה עורף לתורתו של ישוע ואימץ את השקפות העולם. ישוע אמר לגבי תלמידיו: ”אין הם חלק מן העולם כשם שאני אינני חלק מן העולם” (‏יוחנן י”ז:14‏). מן הכנסייה הזו — שהפכה לחלק מן העולם המנוכר לאלוהים — נבעו זרמים דתיים רבים.‏

מה נוכל ללמוד מכל האמור לעיל? אל לנו להניח שהכנסיות כיום משקפות את תורתו של ישוע. אם ברצוננו לדעת מה הוא באמת לימד, עלינו לבחון את הכתוב בכתבי־הקודש (‏יוחנן א’. ד’:1‏).‏