האם התאכזבת מהדתות הממוסדות? אם כן, אינך לבד. במדינות רבות מספר האנשים המגדירים את עצמם כלא־דתיים הולך וגדל — מגמה שמצביעה על כך שעתידן של הדתות הממוסדות אינו ודאי. להלן כמה מהמדינות האלה.‏

אנשים מתאכזבים מהדתות הממוסדות מסיבות רבות ומגוונות. חלק מהסיבות הן מעשי אלימות וטרור המתבצעים בעידוד הדת או בהסכמתה, וכן שערוריות מין בקרב מנהיגי דת. ישנם גורמים אחרים, אומנם קיצוניים פחות, המביאים רבים אף יותר לנטוש את הדת, למשל:‏

• שפע חומרי: ‏”ככל שאדם עשיר יותר, כך הוא מגדיר את עצמו כפחות דתי”, נאמר באינדקס העולמי של דת ואתיאיזם. נקודה זו ראויה לציון מכיוון שבמדינות רבות חלה עלייה חדה ברמת החיים. באזורים מסוימים התושבים נהנים ”מרמת מחיה שלפני מאתיים שנה הייתה גורמת למלך העשיר ביותר להתמלא קנאה”, אומר ג’ון ו. ניי, פרופסור לכלכלה.‏

  מה אומר המקרא? המקרא ניבא ש”באחרית הימים” תתפוס אהבת הכסף והתענוגות את מקומה של אהבת אלוהים והרֵע (‏טימותיאוס ב’. ג’:1–5‏). מתוך מודעות לסכנות הרוחניות הטמונות בשגשוג חומרי, אמר אחד מכותבי המקרא ליהוה אלוהים: ”רֵאש [עוני] ועושר אל תיתן לי”. מדוע ביקש זאת? הוא המשיך והסביר: ”פן אֶשְׂבַּע וכיחשתי [ואתכחש לך]” (‏משלי ל’:8, 9‏).‏

• מסורות דתיות וערכי מוסר: רבים, בייחוד צעירים, חושבים שהדתות הממוסדות מיושנות ומנותקות מהמציאות. אחרים איבדו את ביטחונם בדת. ”כשבוחנים את התנהגותן של הכנסיות לאורך הדורות”, אמר טים מגווייר, נציג התקשורת של איגוד ההומניזם של סקוטלנד, ”מבינים שאנשים נטשו אותן מכיוון שהפסיקו לראות בהן סמכות מוסרית”.‏

  מה אומר המקרא? ישוע המשיח הזהיר את מאזיניו מפני מורי שקר ואמר: ”בפרותיהם תזהו אותם. ... כל עץ טוב עושה פרי טוב, וכל עץ רקוב עושה פרי רע” (‏מתי ז’:15–18‏). ’הפרי הרע’ כולל בתוכו מעורבות בפוליטיקה ותמיכה במעשים המעוררים את מורת רוחו של אלוהים, כגון הומוסקסואליות (‏יוחנן ט”ו:19;‏ רומים א’:25–27‏). כמו כן, דת שמניבה פרי רע מקיימת טקסים חסרי משמעות ומסורות ריקות מתוכן במקום ללמד את העקרונות המועילים שבכתבי־הקודש (‏מתי ט”ו:3,‏ 9‏). ישוע אמר לאחד מתלמידיו: ”האכל את כבשיי הקטנים” (‏יוחנן כ”א:17‏). בדבריו אלה הדגיש עד כמה חשוב ללמד אנשים על אלוהים ולדאוג להם. אך כיום מנהיגי דת רבים אינם נוהגים כך, ולכן אינספור אנשים סובלים מרעב רוחני.‏

•   דת וכסף: על־פי סקר שנערך מטעם מכון המחקר פְּיו (Pew) רבים סבורים שהדת שמה דגש מוגזם בכסף. ואם לא די בכך, ישנם אנשי דת בכירים — שבניגוד גמור לציבור המאמינים — מנהלים סגנון חיים בזבזני. לדוגמה, בעיר אחת בגרמניה, שבה רבים מבאי הכנסיות מתפרנסים בקושי, הואשם הבישוף בניהול חיי שפע ומותרות. סגנון חייו פגע ברגשותיהם של רבים מהקתולים באזורו. כמו כן, בכתבה שהתפרסמה בכתב העת גיאו ‏(GEO) נאמר שבניגריה, ”היכן ש־100 מיליון איש מתקיימים מפחות מיורו אחד ליום, סגנון החיים הראוותני של כמה מן הכמרים הופך לבעיה של ממש”.‏

  מה אומר המקרא? פאולוס, אחד מכותבי המקרא, ציין: ”איננו סוחרים בדבר אלוהים” (‏קורינתים ב’. ב’:17‏). אף שפאולוס היה מבין השליחים הבולטים בקהילה המשיחית הקדומה, הוא ביצע פעמים רבות עבודות כפיים כדי לא ליפול למעמסה על אחרים (‏מעשי השליחים כ’:34‏). גישתו הוכיחה שהוא נשמע למצוותו של ישוע: ”חינם קיבלתם, חינם תיתנו” (‏מתי י’:7, 8‏).‏

על בסיס העקרונות הללו, עדי־יהוה אינם גובים כסף על הספרות שלהם וההדרכה המקראית שהם מספקים. הם גם אינם דורשים מעשר או עורכים איסוף תרומות באסיפותיהם. הם מממנים את פעילותם על־ידי תרומות מרצון הניתנות באופן דיסקרטי (‏מתי ו’:2, 3‏).‏

לפני כמה עשרות שנים היה קשה להעלות על הדעת שהדתות הממוסדות יגיעו למצב העגום שהן נמצאות בו כיום. אולם אלוהים חזה מראש התפתחות זו במקרא. הוא השתמש בשפה סמלית והשווה את כל הדתות שאינן נאמנות לו לזונה ראוותנית ששמה ”בבל הגדולה” (‏ההתגלות י”ז:1,‏ 5‏).‏

תיאור סמלי זה מתאים מכיוון שדתות הכזב אומנם מתיימרות לשמור אמונים לאלוהים, אך למעשה הן קושרות קשרים עם שליטי העולם כדי לזכות בכוח ועושר. ”מלכי הארץ... זנו עמה”, כתוב בספר ההתגלות י”ח:9‏. המונח ”בבל” מתאים גם הוא מאחר ששורשיהם של רבים מהמנהגים והתורות של דתות הכזב — למשל, הישארות הנפש, שילושי אלים ותורת הנסתר — נעוצים בבבל הקדומה, עיר שהייתה מרובת אמונות דתיות כוזבות ואמונות תפלות (‏ישעיהו מ”ז:1,‏ 8–11‏).‏ *

בבל האדירה נפלה כאשר ”יבשו” המים שהקיפו אותה — תעלות המגן שלה שניזונו מנהר הפרת. כך התאפשר לצבא מדי ופרס לכבוש את העיר (‏ירמיהו נ’:1, 2,‏ 38‏). למעשה, בבל נכבשה בלילה אחד! (‏דניאל ה’:7,‏ 28,‏ 30‏).‏

גם בבל הגדולה ”יושבת על מים רבים”. על־פי המקרא, המים הללו מסמלים ’עמים והמונים’ — מיליוני האנשים שתומכים  בדתות הכזב (‏ההתגלות י”ז:1,‏ 15‏). המקרא ניבא שהמים הסמליים האלה יתייבשו — דבר שיצביע על השמדתה הקרבה והמהירה של בבל הגדולה בימינו (‏ההתגלות ט”ז:12; י”ח:8‏). אך בידי מי היא תושמד? בידי מאהביה הפוליטיים. אהבתם אליה תהפוך לשנאה, והם ”יאכלו את בשרה”, כלומר יבזזו את רכושה (‏ההתגלות י”ז:16, 17‏).‏ *

מאחר שזהו גורלה של בבל הגדולה, אלוהים מזהיר אותנו ברוב אהבתו: ”צאו ממנה, עמי, פן תשתתפו בחטאיה ופן תקבלו ממכותיה” (‏ההתגלות י”ח:4‏). שים לב שהמילה ”פן” מוזכרת פעמיים בפסוק. אזהרתו של אלוהים מכוונת לאנשים הסולדים מתורות דתיות מזיקות ורוצים להשביע את רצון אלוהים — אנשים כמו ג’אפר והדייה, שהוזכרו קודם לכן.‏

לפני שלמד ג’אפר את המקרא‏, אלוהים הצטייר בעיניו כאל שיש לציית לו בעיקר מתוך פחד. ”זו הייתה הקלה עבורי ללמוד שיהוה הוא אל של אהבה”, הוא אמר, ”ושהוא רוצה שנציית לו בראש ובראשונה מתוך אהבה” (‏יוחנן א’. ד’:8; ה’:3‏). הדייה מצאה שלווה פנימית לאחר שלמדה שאלוהים לא אחראי לכך שהיא יתומה, ושלא הייתה זו יד הגורל. היא שאבה נחמה מפסוקים כגון יעקב א’:13‏, אשר שם כתוב שאלוהים אינו מנסה את בני האדם בדברים רעים. היא וג’אפר אימצו ללבם את האמת המקראית ויצאו מ”בבל” (‏יוחנן י”ז:17‏).‏

כאשר תושמד בבל הגדולה, לא יאונה כל רע למי ששמעו בקול אלוהים ויצאו ממנה כדי לעבוד ”את האב בָּרוח ועל־פי האמת” (‏יוחנן ד’:23‏). הם יוכלו לראות את כדור הארץ מתמלא ”דעה את יהוה כמים לים מכסים” (‏ישעיהו י”א:9‏).‏

אין ספק שבוא יבוא הקץ לדתות הכזב ולפרותיהן הרקובים, שהרי אלוהים ”אינו יכול לשקר” (‏טיטוס א’:2‏). אולם עבודת האל האמיתית תעמוד לנצח!‏