‏”‏האחים הפולנים”‏ — מדוע נרדפו?‏

ב־1638 הנחית הפרלמנט הפולני מהלומה קשה על קבוצה דתית קטנה שנודעה בשם האחים הפולנים.‏ כנסייה ובית דפוס שהיו שייכים לקבוצה הושמדו.‏ אוניברסיטת רַקוֹב נסגרה,‏ והפרופסורים שלימדו בה גורשו מן הארץ.‏

מקץ עשרים שנה,‏ נקט הפרלמנט צעד נוסף.‏ הוא הוציא צו גירוש נגד חברי הקבוצה,‏ שמנו אולי 000,‏10 או יותר.‏ כיצד נוצר מצב כה קריטי בארץ שבאותם ימים נחשבה לאחת הסובלניות ביותר באירופה?‏ מה עשו האחים הפולנים שבעטיו קיבלו יחס מחמיר זה?‏

הכל התחיל עם היווצרות קרע חמור בכנסייה הקלוויניסטית של פולין.‏ אחד מסלעי המחלוקת העיקריים היה תורת השילוש.‏ ראשי התנועה המתקדמת בכנסייה דחו את השילוש וטענו שאין הוא מקראי.‏ עמדה זו הכעיסה את מנהיגי הכנסייה והובילה לפרישתה של התנועה המתקדמת.‏

הקלוויניסטים כינו את הפורשים אַריאַנים,‏ a אבל חברי הקבוצה החדשה העדיפו להיקרא משיחיים או האחים הפולנים.‏ הם מוכרים גם בשם סוציאנים,‏ על שמו של לֶלְיוּס סוֹצִינוּס,‏ איטלקי שהושפע מסֶרְווֶטוּס,‏ אשר אחיינו פַאוּסְטוּס סוֹצִינוּס השתקע בפולין ונעשה לאחד מראשי התנועה.‏

בעת ההיא קם אציל פולני ששמו יאן שניינסקי וחיפש לכנסייה החדשה ”‏מקום מבודד ושקט”‏,‏ להגדרתו,‏ שבו תוכל לגדול.‏ הוא ניצל זכות מיוחדת שהוענקה לו מידי מלך פולין,‏ והקים את העיירה רַקוֹב,‏ שלימים היתה למרכז הסוציאניזם בפולין.‏ שניינסקי זיכה את תושבי רַקוֹב במספר זכויות ובהן הזכות לחופש דת.‏

בעלי מלאכה,‏ רופאים,‏ רוקחים,‏ עירוניים ואריסטוקרטים מדתות שונות נמשכו לעיירה החדשה.‏ כמרים נהרו לשם מרחבי פולין,‏ ליטא,‏ טרנסילבניה,‏ צרפת ואפילו מאנגליה.‏ אך לא כל החדשים אימצו את תפיסותיהם של הסוציאנים;‏ ולכן,‏ במשך שלוש שנים,‏ מ־1569 עד 1572 שימשה רַקוֹב מרכז לוויכוחים תיאולוגיים אינסופיים.‏ מה היתה התוצאה?‏

בית מפולג

התנועה הסוציאנית התפלגה לשני זרמים — הקיצוניים והמתונים.‏ חרף חילוקי הדעות היו להם אמונות משותפות ייחודיות.‏ הם דחו את השילוש;‏ הם לא קיימו טבילת תינוקות;‏ הם על־פי־רוב לא נשאו נשק ולא איישו משרות ציבוריות.‏ b הם גם שללו את האמונה בגיהינום כמקום של עינויים.‏ בתפיסות אלו פנו עורף למסורות הפופולריות הדתיות.‏

הכמורה הקלוויניסטית והכמורה הקתולית התנגדו להם נמרצות,‏ אבל הכמרים הסוציאנים ניצלו את אווירת הסובלנות הדתית שהתפתחה בעידודם של מלכי פולין כגון זיגמוּנט ה־2 אַאוּגוּסְט וסְטֶפַן בַּטוֹרי,‏ ולימדו את תורותיהם.‏

מלאכתו הרת החשיבות של בודני

תרגום מקרא קלוויניסטי,‏ שהיה נפוץ בתקופה ההיא,‏ לא ענה על צורכיהם של קוראים רבים.‏ התרגום לא תורגם מן השפות המקוריות,‏ אלא מן התרגום הלטיני וולגטה ומתרגום צרפתי מודרני.‏ ”‏הנאמנות למקור והדיוק הוקרבו על מזבח הסגנון היפה”‏,‏ אומר בר סמכא אחד.‏ הוכנסו טעויות רבות.‏ משום כך,‏ חוקר נודע ששמו שימון בודני הוזמן לתקן את התרגום.‏ הוא החליט שקל יותר להכין תרגום חדש לגמרי מאשר לתקן את הישן.‏ בערך ב־1567 נרתם בודני למלאכה.‏

במהלך התרגום ניתח בודני את כל המילים ואת כל צורותיהן השונות ביסודיות כזו שמעולם לא נראתה בפולין.‏ כשהתקשה לתרגם פסוק מן הטקסט העברי,‏ ציין את התרגום המילולי בהערת שוליים.‏ במקרה הצורך טבע מילים חדשות והשתדל להתנסח בפולנית פשוטה שהיתה מדוברת בימיו.‏ מטרתו היתה להציג לפני הקורא תרגום מקרא מהימן ומדויק.‏

תרגום המקרא של בודני יצא לאור בשלימותו ב־1572.‏ אלא שהמוציאים לאור סילפו את תרגום הכתבים היווניים.‏ בודני שינס מותניו ועמל לעריכת תרגום מתוקן שהושלם בתוך שנתיים.‏ תרגומו המבריק של הכתבים היווניים עלה באיכותו על תרגומים פולניים ישנים.‏ מה גם שבפסוקים רבים החזיר למקרא את שם אלוהים,‏ יהוה.‏

בחלקה האחרון של המאה ה־16 ובשלושת העשורים הראשונים של המאה ה־17,‏ נעשתה רַקוֹב,‏ בירת התנועה,‏ למרכז דתי ואינטלקטואלי.‏ מנהיגי האחים הפולנים והסופרים מקרבם פירסמו שם את עלוניהם ואת יצירותיהם.‏

ההשכלה כערך עליון

הוצאת ספרות בידי האחים הפולנים החלה לצבור תאוצה בערך בשנת 1600 כשהוקם בית דפוס ברַקוֹב.‏ במכבש הדפוס ניתן היה להדפיס מסות קצרות וספרים גדולים בכמה שפות.‏ כמרכז הדפסה התחרתה רַקוֹב עם מיטב מרכזי ההדפסה באירופה.‏ מעריכים כי בתוך 40 שנה,‏ יצאו 200 פרסומים מתחת למכבש הדפוס.‏ נייר באיכות גבוהה להדפסת הספרות הופק במפעל נייר ששכן בקרבת מקום,‏ אשר היה גם הוא בבעלות האחים הפולנים.‏

האחים הפולנים ראו עד מהרה את הצורך להקנות השכלה לבני אמונתם ולאחרים.‏ לשם כך,‏ הוקמה ב־1602 אוניברסיטת רַקוֹב.‏ בני האחים הפולנים,‏ ונערים קתולים ופרוטסטנטים,‏ למדו בה.‏ אף־על־פי שהיתה האוניברסיטה בחזקת סמינר תיאולוגי,‏ נלמדו בה נושאים אחרים מלבד דת.‏ שפות זרות,‏ תורת המוסר,‏ כלכלה,‏ היסטוריה,‏ משפטים,‏ לוגיקה,‏ מדעי הטבע,‏ מתמטיקה,‏ רפואה וספורט היו חלק מתוכנית הלימודים.‏ באוניברסיטה שכנה ספרייה גדולה,‏ שהלכה וגדלה תודות למכבש הדפוס המקומי.‏

עם חלוף השנים במאה ה־17,‏ נראה היה כי האחים הפולנים עולים כפורחים.‏ אך המציאות היתה שונה לגמרי.‏

הכנסייה והמדינה משיבים מלחמה

זבגנייב אוגונופסקי מן האקדמיה הפולנית למדעים מספר:‏ ”‏בסוף העשור השלישי של המאה ה־17 הידרדר במהירות מצבם של האַריאַנים בפולין”‏.‏ הידרדרות זו חלה כתוצאה מפעילותה של הכמורה הקתולית,‏ פעילות שהלכה והקצינה.‏ הכמורה לא בחלה בשום אמצעי,‏ כולל הוצאת דיבה והכפשות,‏ כדי להבאיש את ריחם של האחים הפולנים.‏ ההתקפה נעשתה קלה יותר בעקבות התמורות הפוליטיות שהתחוללו בפולין.‏ מלך פולין החדש,‏ סִיגִיסְמוּנְד ה־3 וַסָה,‏ היה מאויבי האחים הפולנים.‏ יורשיו,‏ ובייחוד יאן  ה־2 קַזִ’‏ימְייֶז’‏ וַסָה,‏ תמכו במאמצי הכנסייה הקתולית לשים קץ לתנועת האחים הפולנים.‏

המצב הגיע לשיאו כשנפוצה השמועה כי כמה סטודנטים מרַקוֹב חיללו צלב.‏ המקרה היווה אמתלה להשמדת בירת האחים הפולנים.‏ הבעלים של אוניברסיטת רַקוֹב הואשם בפני בית־דין פרלמנטרי ב’‏הפצת רשעות’‏ מפאת תמיכתו באוניברסיטה ובבית הדפוס.‏ האחים הפולנים הואשמו בפעילות חתרנית,‏ בקיום אורגיות ובניהול חיים לא־מוסריים.‏ הפרלמנט החליט לסגור את אוניברסיטת רַקוֹב ולהרוס כליל את בית הדפוס והכנסייה השייכים לאחים הפולנים.‏ המאמינים נצטוו לעזוב את העיירה,‏ והפרופסורים שלימדו באוניברסיטה גורשו מן הארץ כשעונש מוות מרחף מעל ראשם.‏ חלק מן האחים הפולנים עקרו למקומות מפלט בטוחים יותר כמו שְלֶזְיָה וסלובקיה.‏

ב־1658 פסק הפרלמנט שעל האחים הפולנים למכור את רכושם ולצאת את הארץ בתוך שלוש שנים.‏ אחר כך הופחת הזמן שנותר להם לשנתיים.‏ כל מי שיכריז על תמיכתו באמונותיהם אחרי תום התקופה יוצא להורג.‏

כמה מן הסוציאנים התיישבו בהולנד,‏ ושם המשיכו להדפיס ספרות.‏ בטרנסילבניה פעלה קהילה אחת עד תחילת המאה ה־18.‏ באסיפותיהם,‏ שנערכו עד שלוש פעמים בשבוע,‏ שרו המאמינים מזמורי תהלים,‏ הקשיבו לדרשות וקראו בקַטֶכִיזְם שהוכן להבהרת עיקרי אמונתם.‏ לשמירת טוהר הקהילה,‏ תוקנו המאמינים,‏ הוכחו ובמקרה הצורך סולקו ממנה.‏

האחים הפולנים היו תלמידי דבר־אלוהים.‏ הם גילו כמה אמיתות יקרות,‏ ולא היססו לחלוק אותן עם הזולת.‏ בסופו של דבר,‏ נפוצו בכל רחבי אירופה והתקשו יותר ויותר לשמור על אחדותם.‏ ברבות הימים נעלמו האחים הפולנים.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 23]‏

בית שהיה שייך לכומר סוציאני

‏[‏תמונות בעמוד 23]‏

למעלה:‏ רַקוֹב היום;‏ בצד ימין:‏ המנזר שנבנה ב־1650 לביעור כל זכר של ה”‏אַריאַנִיזם”‏;‏ למטה:‏ כאן הקימה הכמורה הקתולית צלב כדי לעורר סכסוך עם האחים הפולנים

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 21]‏

כותרת של Biblia nieświeska מאת שימון בודני,‏ 1572