האם אתה חי על־פי הקדשתך?
האם אתה חי על־פי הקדשתך?
”כל מה שאתם עושים, עשו בכל נפשכם, כעושים למען יהוה ולא למען בני אדם” (קולוסים ג׳:23).
1. איזה סוג של מסירות אנו רואים בענפי הספורט?
כיצד מצליחים ספורטאים להגיע לרמת ביצועים עילאית? הטובים ביותר בטניס, בכדורגל, בכדורסל, בכדור בסיס, בריצה, בגולף ובענפי ספורט אחרים, מגיעים לשיאם אך ורק על־ידי אימונים גופניים ונפשיים המתאפיינים במסירות מוחלטת. למצב הפיסי והנפשי נודעת חשיבות רבה. האם במסירות כזו עסקינן כשמדובר בהקדשה במובן המקראי?
2. מהי ”הקדשה” במובן המקראי? הבא דוגמה.
2 מהי ”הקדשה” במובן המקראי? ”הקדיש” משמעו ”הפריש והבדיל לעניין נכבד”. a בעם ישראל הקדום הוצמד למצנפת שחבש אהרון ”נזר הקודש”. זה היה לוחית זהב טהור ונוצץ שעליה חרותות המילים ”קודש ליהוה”. הנזר שימש כתזכורת לכהן הגדול שעליו להימנע מכל דבר העלול לחלל את המקדש, ”כי נזר שמן משחת אלוהיו עליו”.
3. כיצד אמורה ההקדשה להשפיע על התנהגותנו?
3 בהקשר זה ניכר בעליל שהקדשה היא עניין כבד משקל. היא טומנת בחובה הזדהות מרצון כמשרת אלוהים וחובה להקפיד על התנהגות טהורה. ניתן להבין אפוא מדוע ציטט השליח פטרוס את דברי יהוה: ”קדושים תהיו כי קדוש אני” (פטרוס א׳. א׳:15, 16). כמשיחיים מוקדשים מוטלת עלינו אחריות כבדה לחיות על־פי הקדשתנו ולהישאר נאמנים עד הקץ. במה כרוכה ההקדשה המשיחית? (ויקרא י״ט:2; מתי כ״ד:13).
4. כיצד אנו מגיעים לשלב ההקדשה, ולמה דומה הדבר?
4 לאחר שרכשנו ידע מדויק על יהוה אלוהים ומטרותיו ועל ישוע המשיח ותפקידו במימוש מטרות אלו, החלטנו באופן אישי לשרת את אלוהים בכל לבבנו, שכלנו, נפשנו ומאודנו (מרקוס ח׳:34; י״ב:30; יוחנן י״ז:3). ניתן לראות זאת כנדר אישי, הקדשה בלתי מסויגת לאלוהים. לא הקדשנו את עצמנו מתוך גחמה רגשית. שקלנו זאת לעומק בליווי תפילות, והשתמשנו בכוח ההיגיון שלנו. אם כן, זו לא היתה החלטה רגעית. אין אנו יכולים להיות כאיש אשר מתחיל לחרוש שדה וחדל באמצע ממלאכתו, משום שזו עבודה קשה מדי או מפני שהקציר רחוק או כלל לא ודאי. תן דעתך לדוגמה שהציבו אחדים אשר למרות כל הקשיים ’שמו את ידם על המחרשה’ ונשאו באחריותם התיאוקרטית (לוקס ט׳:62; רומים י״ב:1, 2, ע״ח).
הם לא התכחשו להקדשתם
5. כיצד היה ירמיהו דוגמה ומופת כמשרת אלוהים מסור ומוקדש?
5 שירותו של ירמיהו כנביא בירושלים ארך יותר מ־40 שנה (647–607 לפה״ס), וזו לא היתה משימה קלה. ירמיהו היה מודע למגבלותיו (ירמיהו א׳:2–6). הוא היה זקוק לאומץ לב ולכוח סבל כדי להתייצב יום יום מול אנשי יהודה קשי העורף (ירמיהו י״ח:18; ל״ח:4–6). ירמיהו בטח ביהוה אלוהים, והוא חיזק אותו. תודות לכך היה למשרת אלוהים מסור ומוקדש (ירמיהו א׳:18, 19).
6. איזו דוגמה הציב לנו השליח יוחנן?
6 ומה באשר לשליח הנאמן יוחנן, שהוגלה בזקנתו לאי פטמוס, אי שקשה לחיות בו, ”בעבור דבר אלוהים ועדות ישוע”? (ההתגלות א׳:9) הוא החזיק מעמד וחי על־פי הקדשתו כמשיחי קרוב ל־60 שנה. הוא המשיך לחיות אחרי חורבן ירושלים בידי צבאות רומא. נפלה בחלקו הזכות לכתוב בהשראה את אחד מספרי הבשורה, שלוש איגרות ואת ספר ההתגלות, אשר בו חזה את מלחמת הר מגידון. האם עזב את האמת משנודע לו כי הר מגידון לא יבוא בימיו? האם שקע באדישות? לא, יוחנן נותר נאמן עד יום מותו, בידיעה שאף־על־פי ש”קרובה העת”, יתגשמו חזונותיו בתקופה מאוחרת יותר (ההתגלות א׳:3; דניאל י״ב:4).
מופת של מסירות והקדשה בימינו
7. ספר על משיחי ששימש דוגמה בקיום הקדשתו.
7 אלפי משיחיים נאמנים חיו בימינו על־פי הקדשתם אף שלא זכו לראות את הר מגידון. אחד מהם היה ארנסט א. בִּיבֶר מאנגליה. הוא נעשה עד־יהוה ב־1939, בתחילת מלחמת העולם השנייה, וויתר על בית דפוס משגשג כדי לשרת כמבשר בשירות מלא. בשל עמדתו הניטרלית, ישב שנתיים בכלא. משפחתו צידדה בו, וב־1950 למדו שלושת ילדיו בגלעד, בית־ספר למקרא מייסודה של חברת המצפה, בניו־יורק. אח ביבר היה כה נלהב בפעילות ההטפה, עד כי כונה בפי ידידיו ’ארני הר מגידון’. הוא חי בנאמנות על־פי הקדשתו, ועד מותו ב־1986 הכריז כי מלחמת הר מגידון ממשמשת ובאה. הוא לא ראה בהקדשתו חוזה לטווח קצר עם אלוהים! b (קורינתים א׳. ט״ו:58)
8, 9. (א) איזו דוגמה הציבו צעירים רבים בתקופת משטרו של פרנקו? (ב) אילו שאלות עלינו לשאול את עצמנו?
8 דוגמה נוספת למסירות שלא איבדה מעוצמתה באה מספרד. בתקופת משטרו של פרנקו (1939–1975) נקטו מאות גברים משיחיים מוקדשים עמדה ניטרלית. חלק ניכר מהם ריצו תקופות מאסר של עשר שנים או יותר בבתי־כלא צבאיים. עד־יהוה אחד, חסוס מרטין שמו, ישב בכלא לתקופות מאסר שהסתכמו ב־22 שנים! הוא הוכה מכות נמרצות בשעה שהוחזק בכלא צבאי בצפון אפריקה. היה לו קשה, אבל הוא מיאן להתפשר.
9 רוב הזמן לא ידעו צעירים אלו מתי ישתחררו ואם בכלל, משום שנגזרו עליהם כמה גזרי־דין רצופים. למרות הכל, הם שמרו על נאמנותם ולא איבדו בבתי הכלא את קנאותם לפעילות ההטפה. כשסוף סוף השתפר המצב ב־1973, שוחררו רבים מן העדים שהיו אז בשנות ה־30 המוקדמות לחייהם והחלו מייד לשרת בשירות מלא. חלקם נעשו חלוצים מיוחדים ומשגיחי נפה. הם חיו בכלא על־פי הקדשתם ורובם המשיכו בדרך זו מאז שחרורם. c מה לגבינו? האם גם אנחנו נאמנים להקדשתנו כדוגמתם? (עברים י׳:32–34; י״ג:3).
השקפה נכונה לגבי הקדשתנו
10. (א) כיצד עלינו להתייחס להקדשתנו? (ב) כיצד מתייחס יהוה לשירותנו?
10 כיצד עלינו להתייחס להקדשת חיינו לאלוהים כדי לעשות את רצונו? האם הקדשה זו תופסת מקום ראשון בחיינו? יהיו נסיבותינו אשר יהיו, בין שאנו צעירים או מבוגרים, נשואים או רווקים, בריאים או חולים, עלינו לעשות כל מאמץ כדי לחיות על־פי הקדשתנו איש איש בהתאם לנסיבותיו. מצבו של אדם אחד אולי מאפשר לו לשרת בשירות מלא כחלוץ, כמתנדב באחד מסניפי חברת המצפה, כשליח או כמשגיח נודד. יש הורים, לעומת זאת, שידיהם מלאות עבודה בדאגה לצרכים הפיסיים והרוחניים של בני משפחתם. האם השעות המעטות יחסית שהם מקדישים לשירות מדי חודש פחותות ערך בעיני יהוה לעומת השעות הרבות שמקדיש מבשר בשירות מלא? לא. אלוהים אינו מצפה מאיתנו לתת משהו שאין לנו. השליח פאולוס הביע עיקרון זה במילים: ”אם קיימת הנכונות, רצויה היא לפי מה שיש ביד איש, לא לפי מה שאין בידו” (קורינתים ב׳. ח׳:12).
11. במה תלויה ישועתנו?
11 בכל מקרה, ישועתנו אינה תלויה במה שאנו עושים אלא בחסד יהוה באמצעות המשיח ישוע אדוננו. פאולוס הסביר באופן חד משמעי: ”הכל חטאו ומחוסרי כבוד אלוהים המה. אך הם מוצדקים בחסדו, בחינם, הודות לפדות שבמשיח ישוע”. עם זאת, מעשינו הם עדות לאמונה חיה בהבטחות אלוהים (רומים ג׳:23, 24; יעקב ב׳:17, 18, 24).
12. מדוע אל לנו לערוך השוואות עם אחרים?
12 אל לנו לערוך השוואות עם אחרים לגבי מספר שעות השירות, כמות הספרות שחילקנו או מספר תלמידי המקרא שיש לנו (גלטים ו׳:3, 4). יהיו הישגינו אשר יהיו בשירות, על כולנו לזכור את דבריו חדורי הענווה של ישוע: ”כן גם אתם, לאחר עשותכם את כל שצוּויתם, אימרו: ’עבדים אנחנו ותו לא, עשינו מה שמחובתנו לעשות’” (לוקס י״ז:10). כמה פעמים יכולים אנו לומר שעשינו ’את כל מה שצוּוינו’? אם כן, השאלה היא מה צריכה להיות איכות שירותנו? (קורינתים ב׳. י׳:17, 18).
כל יום חשוב
13. באיזו גישה עלינו לקיים את הקדשתנו?
13 לאחר שנתן עצות לנשים, לבעלים, לילדים, להורים ולעבדים, כתב פאולוס: ”כל מה שאתם עושים, עשו בכל נפשכם, כעושים למען יהוה ולא למען בני אדם, שכן יודעים אתם כי תקבלו מאת יהוה את שכר הנחלה. את האדון המשיח אתם עובדים!” (קולוסים ג׳:23, 24) אין אנחנו משרתים כדי לנפנף בהישגינו בשירות יהוה לעיני בני אדם. אנחנו משתדלים לחקות את דוגמתו של ישוע המשיח ולשרת את אלוהים. הוא ביצע את שירותו הקצר יחסית בתחושת דחיפות (פטרוס א׳. ב׳:21).
14. איזו אזהרה נתן פטרוס בנוגע לאחרית הימים?
14 גם השליח פטרוס גילה תחושת דחיפות. באיגרתו השנייה הזהיר כי באחרית הימים יבואו לצים — כופרים וספקנים — אשר לפי מאווייהם האישיים יעלו ספקות באשר לנוכחות המשיח. אך פטרוס אמר: ”אין יהוה מאחר בדבר אשר הבטיח, כמו שיש החושבים זאת לאיחור, אלא שהוא מאריך אפו לנו; אין הוא רוצה שיאבד איש, אלא שהכל יבואו לידי תשובה. יום יהוה כגנב יבוא”. כן, יום יהוה בוא יבוא. משום כך, עלינו לבדוק יום יום עד כמה איתנה ויציבה אמונתנו בהבטחות אלוהים (פטרוס ב׳. ג׳:3, 4, 9, 10).
15. כיצד עלינו לבחון כל יום בחיינו?
15 כדי לחיות בכנות על־פי הקדשתנו, עלינו לנצל כל יום להסבת כבוד ליהוה. האם יכולים אנו להביט לאחור בסוף כל יום ולראות שתרמנו בדרך כלשהי לקידוש שם אלוהים ולהכרזת בשורת המלכות? אולי עשינו זאת בהתנהגותנו הטהורה, בשיחות בונות או בדאגה אוהבת למשפחה ולידידים. האם ניצלנו הזדמנויות לחלוק את תקוותנו עם אחרים? האם עזרנו למישהו לחשוב בכובד ראש על הבטחותיו של אלוהים? הבה נצבור יום יום דבר חיובי מבחינה רוחנית ונבנה כביכול חשבון בנק רוחני נכבד (מתי ו׳:20; פטרוס א׳. ב׳:12; ג׳:15; יעקב ג׳:13).
תהא ראייתך צלולה
16. באילו דרכים מנסה השטן להחליש את מסירותנו והקדשתנו לאלוהים?
16 אנחנו חיים בזמנים שנעשים יותר ויותר קשים למשיחיים. השטן ושליחיו מנסים לטשטש את ההבדלים שבין טוב לרע, בין נקי לטמא, בין מוסרי ללא־מוסרי (רומים א׳:24–28; ט״ז:17–19). הוא מקל עלינו לזהם את לבנו ושכלנו בעזרת שלט הטלוויזיה ומקלדת המחשב. ראייתנו הרוחנית עלולה להיטשטש, להיות בלתי ממוקדת, ולא נוכל להבחין בתכסיסיו הערמומיים. אם נתפשר על ערכינו הרוחניים, עלולה החלטתנו לחיות לפי הקדשתנו להיחלש ואחיזתנו ב”מחרשה” עלולה להתרפות (לוקס ט׳:62; פיליפים ד׳:8).
17. כיצד יכולה עצתו של פאולוס לעזור לנו לשמור על קשר טוב עם אלוהים?
17 דבריו של פאולוס אל הקהילה בתסלוניקי חלים גם עלינו: ”זהו רצון האלוהים: שתתקדשו, שתתרחקו מן הזנות, שכל אחד מכם ידע לקחת אשה בקדושה ובכבוד, לא בתאוות זימה כדרך הגויים אשר אינם יודעים את אלוהים” (תסלוניקים א׳. ד׳:3–5). יש אשר הזניחו את הקדשתם לאלוהים ונודו מן הקהילה המשיחית בשל אי־מוסריות. הם נתנו לקשר שלהם עם אלוהים להיחלש, ויהוה חדל למלא תפקיד חשוב בחייהם. פאולוס אמר: ”אלוהים לא קרא אותנו לטומאה, כי אם לקדושה. על כן הדוחה זאת, לא אדם הוא דוחה, אלא את אלוהים הנותן לכם את רוח קודשו” (תסלוניקים א׳. ד׳:7, 8).
מהי החלטתך הנחושה?
18. מה צריכה להיות החלטתנו הנחושה?
18 אם אנחנו מבינים עד כמה רצינית היא הקדשתנו ליהוה אלוהים, מה עלינו להיות נחושים לעשות? מן הראוי שהחלטתנו הנחושה תהיה לשמור על מצפון טהור בהתנהגות ובשירות. פטרוס אמר: ”יהא מצפונכם טהור, כדי שיבושו המשמיצים מאותם דברים שבגללם הם מגנים את התנהגותכם הטובה במשיח” (פטרוס א׳. ג׳:16). אולי יתייחסו אלינו בנבזות בשל התנהגותנו המשיחית הטובה, אך גם למשיח התייחסו כך בשל אמונתו ונאמנותו לאלוהים. פטרוס אמר: ”כיוון שהמשיח סבל בעדנו בגופו, גם אתם התאזרו באותו הלך־הרוח; שכן הסובל בגופו חדל לחטוא” (פטרוס א׳. ד׳:1).
19. מה אנחנו רוצים שייאמר עלינו?
19 ההחלטה הנחושה לחיות על־פי הקדשתנו תגן עלינו ממלכודות שטומן לנו עולמו של השטן, עולם החולה מבחינה רוחנית, מוסרית ופיסית. בנוסף לכך, יהיה לנו הביטחון שאלוהים מרוצה מאיתנו, דבר טוב בהרבה מכל מה שיש לשטן ולשליחיו להציע. אם כן, בל ייאמר עלינו שעזבנו את האהבה שהיתה לנו כשהכרנו לראשונה את האמת. ייאמר נא עלינו כפי שנאמר על המשיחיים בקהילה בתיאטירה במאה הראשונה לספירה: ”אני יודע את מעשיך ואת אהבתך, את אמונתך, את שירותך וסבלנותך; ומעשיך האחרונים רבים מן הראשונים” (ההתגלות ב׳:4, 18, 19). בל נהיה פושרים באשר להקדשתנו, אלא ”נלהבי רוח” עד הקץ — והקץ קרוב (רומים י״ב:11; ההתגלות ג׳:15, 16).
[הערות שוליים]
a ראה המצפה מ־15 באפריל 1987 עמוד 31 [אנג׳].
b ראה המאמר בחוברת המצפה מ־15 במרס 1980 עמודים 8–11 [אנג׳] המגולל בפרוטרוט את סיפור חייו של ארנסט ביבר.
c ראה ספר השנה של עדי־יהוה 1978, עמודים 156–158, 201–218, [אנג׳] שיצא לאור מטעם .Inc ,Watchtower Bible and Tract Society of New York
האם אתה זוכר?
• במה כרוכה ההקדשה?
• אילו דוגמאות של משרתי אלוהים מוקדשים מימי קדם ומימינו ראויות לחיקוי?
• כיצד עלינו להתייחס לשירותנו לאלוהים?
• מה צריכה להיות החלטתנו הנחושה בנושא הקדשתנו לאלוהים?
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 15]
ירמיהו נותר נאמן חרף היחס האכזרי שקיבל
[תמונה בעמוד 16]
ארנסט ביבר הציב דוגמה טובה לילדיו כמשיחי מסור
[תמונה בעמוד 17]
מאות עדים צעירים בבתי כלא בספרד שמרו על נאמנותם
[תמונות בעמוד 18]
הבה נצבור בכל יום דבר חיובי מבחינה רוחנית