היכנע להדרכתו של אלוהים חיים

‏’‏פנו.‏.‏.‏ לאלוהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם’‏ (‏מעשי השליחים י״ד:‏15‏)‏.‏

1,‏ 2.‏ מדוע ראוי להכיר ביהוה כ”‏אלוהים חיים”‏?‏

לאחר שהשליח פאולוס ובר־​נבא ריפאו אדם פיסח,‏ אמר פאולוס לאנשי ליסטרה שצפו בנעשה:‏ ”‏גם אנחנו בני אנוש כמוכם,‏ ומבשרים לכם את הבשורה כדי שתיפנו מן ההבלים האלה לאלוהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם”‏ (‏מעשי השליחים י״ד:‏15‏)‏.‏

² יהוה בהחלט אינו אליל נטול חיים,‏ אלא ”‏אלוהים חיים”‏!‏ (‏ירמיהו י׳:‏10;‏ תסלוניקים א׳.‏ א׳:‏​9,‏ 10‏)‏ לא רק שאלוהים חי וקיים,‏ הוא גם מקור חיינו.‏ ”‏לַכּוֹל הוא נותן חיים ונשמה וכל דבר”‏ (‏מעשי השליחים י״ז:‏25‏)‏.‏ הוא חפץ שנהנה מן החיים,‏ הן בהווה והן בעתיד.‏ פאולוס הוסיף ואמר כי אלוהים ”‏לא חדל להעיד על עצמו במעשיו הטובים,‏ בתתו לנו גשם מן השמים ועונות פוריות,‏ ובמלאו את לבותינו מזון ושמחה”‏ (‏מעשי השליחים י״ד:‏17‏)‏.‏

3.‏ מדוע יכולים אנו לבטוח בהדרכת אלוהים?‏

³ אלוהים רוצה בטובתנו,‏ ודאגה זו נותנת לנו את היסוד לבטוח בהדרכתו (‏תהלים קמ״ז:‏8;‏ מתי ה׳:‏45‏)‏.‏ יש הפועלים אחרת במקרה שצו מקראי כלשהו אינו נהיר להם או נראה מחמיר מדי.‏ למרות זאת,‏ הניסיון מלמד שמן החוכמה לבטוח בהדרכת יהוה.‏ נמחיש זאת בעזרת דוגמה:‏ אם אדם מסוים מבני ישראל לא הבין את החוק האוסר על נגיעה בנבלה,‏ הוא בכל זאת הפיק תועלת מציותו לחוק.‏ ראשית,‏ צייתנותו קירבה אותו לאלוהים חיים;‏ שנית,‏ היא חסכה ממנו מחלות (‏ויקרא ה׳:‏2;‏ י״א:‏24‏)‏.‏

4,‏ 5.‏ (‏א)‏ איזו הדרכה בנושא הדם נתן יהוה לפני העידן המשיחי?‏ (‏ב)‏ מניין לנו שהדרכת אלוהים בעניין הדם נוגעת למשיחיים?‏

 ⁴ הוא הדין לגבי הדרכת אלוהים בנושא הדם.‏ יהוה אמר לנוח שאסור לבני אדם לאכול דם.‏ אחר כך,‏ במסגרת התורה,‏ גילה אלוהים שהשימוש המורשה הבלעדי בדם היה על המזבח — לכפרת חטאים.‏ בחוקים אלה הניח אלוהים את הבסיס לשימוש הנשגב בדם — הצלת חיים באמצעות קורבן הכופר של ישוע (‏עברים ט׳:‏14‏)‏.‏ בהדרכה שסיפק אלוהים,‏ חיינו ורווחתנו עמדו לנגד עיניו.‏ בהתייחסו לבראשית ט׳:‏4‏,‏ כתב אדם קלארק,‏ חוקר מקרא בן המאה ה־19:‏ ”‏מצווה זו [‏שניתנה לנוח]‏ עודה נשמרת בקפידה בידי אנשי הכנסייה האורתודוקסית המזרחית.‏ .‏.‏.‏ לא אכלו דם תחת התורה,‏ מפני שהדבר הצביע על הדם שנועד להישפך בעד חטאי העולם;‏ גם תחת הבשורה נאסר לאכול דם,‏ לפי שיש לראות בו בכל עת סמל לדם שנשפך למחילת חטאים”‏.‏

⁵ החוקר אולי התכוון לבשורה היסודית שבמרכזה עומד ישוע.‏ בשורה זו מקפלת בתוכה את העובדה שאלוהים שלח את בנו למות בעדנו,‏ כלומר לשפוך את דמו למען נזכה לחיי נצח (‏מתי כ׳:‏28;‏ יוחנן ג׳:‏16;‏ רומים ה׳:‏​8,‏ 9‏)‏.‏ אמירה זו כוללת גם את המצווה המאוחרת שקראה לתלמידי המשיח להימנע מדם.‏

6.‏ אילו הוראות בנושא הדם ניתנו למשיחיים,‏ ומדוע?‏

⁶ אתה ודאי יודע שאלוהים נתן לבני ישראל מאות חוקים.‏ במותו של ישוע שוחררו תלמידיו מן החובה לקיים את כל אותם חוקים (‏רומים ז׳:‏​4,‏ 6;‏ קולוסים ב׳:‏​13,‏ 14,‏ 17;‏ עברים ח׳:‏​6,‏ 13‏)‏.‏ אך ברבות הימים התעוררה שאלה בדבר חובה מרכזית כלשהי — חובת המילה.‏ האם הלא־​יהודים שרצו להפיק תועלת מדמו של המשיח חייבים להימול ובזאת להראות שהם עדיין כפופים לתורה?‏ בשנת 49 לספירה נפנה הגוף המנהל המשיחי אל הסוגיה (‏מעשי השליחים,‏ פרק ט״ו‏)‏.‏ בעזרת רוח אלוהים הגיעו השליחים והזקנים למסקנה שהחובה להימול בוטלה עם ביטול התורה.‏ בכל אופן,‏ נותרו דרישות אלוהיות שחלו על המשיחיים.‏ באיגרת אל הקהילות כתב הגוף המנהל:‏ ”‏נראה לרוח הקודש ולנו שלא להטיל עליכם שום מעמסה נוספת מלבד הדברים הנחוצים האלה:‏ להימנע מזבחי אלילים ומדם,‏ מבשר הנחנק ומן הזנות.‏ אם תישמרו מאלה תיטיבו לעשות”‏ (‏מעשי השליחים ט״ו:‏​28,‏ 29‏)‏.‏

7.‏ עד כמה חשוב למשיחיים ’‏להימנע מדם’‏?‏

⁷ ניכר בעליל שהגוף המנהל ייחס ל’‏הימנעות מדם’‏ חשיבות מוסרית השקולה לזו של הימנעות מאי־מוסריות מינית או מעבודת אלילים.‏ הדבר מוכיח שהאיסור ביחס לדם אינו עניין של מה בכך.‏ משיחיים האשמים בעבודת אלילים או באי־​מוסריות מינית ואינם מתחרטים על מעשיהם ’‏לא יירשו את מלכות האלוהים’‏,‏ ו’‏חלקם יהיה במוות השני’‏ (‏קורינתים א׳.‏ ו׳:‏​9,‏ 10;‏ ההתגלות כ״א:‏8;‏ כ״ב:‏15‏)‏.‏ שים לב לניגוד:‏ זלזול בהדרכת אלוהים באשר לקדושת הדם סופו אבדון עולם;‏ כבוד לקורבנו של ישוע מוביל לחיי נצח.‏

8.‏ מניין לנו שהמשיחיים הקדומים התייחסו בכובד ראש להדרכת אלוהים בנושא הדם?‏

 ⁸ כיצד הבינו המשיחיים הקדומים את הדרכת אלוהים בנושא הדם ומה עשו בנידון?‏ נחזור לדבריו של קלארק:‏ ‏”‏תחת הבשורה נאסר לאכול דם,‏ לפי שיש לראות בו בכל עת סמל לדם שנשפך למחילת חטאים”‏.‏ ההיסטוריה מאשרת כי המשיחיים הקדומים התייחסו לנושא בכובד ראש.‏ טרטוליינוס כתב:‏ ”‏חשוֹב על אלה שבמהלך התגוששות לוּדרים בזירה,‏ נוטלים מתוך תאווה צמאת־​דם את דמם הטרי של פושעים מוּעדים.‏.‏.‏ כדי לרפא את עצמם ממחלת הנפילה”‏.‏ בעוד עובדי האלילים אכלו דם,‏ ציין טרטוליינוס כי ”‏אפילו דמם של בעלי חיים אינו עולה על שולחנם”‏ של המשיחיים.‏ עוד אמר:‏ ”‏בהתעללכם במשיחיים,‏ אתם מציעים להם נקניקיות־​דם.‏ אתם יודעים,‏ כמובן,‏ שהדבר אסור עליהם”‏.‏ למרות האיומים על חייהם,‏ מיאנו המשיחיים לאכול דם.‏ עד כדי כך היתה חשובה להם הדרכת אלוהים.‏

9.‏ מה כללה ההימנעות מדם מלבד אי אכילתו במישרין?‏

⁹ יש הטוענים שהגוף המנהל פשוט התכוון שאסור למשיחיים לאכול או לשתות דם במישרין או שאסור לאכול בשר שדמו לא הוקז או מזון מעורבב בדם.‏ זו היתה בהחלט המשמעות הראשונה של מצוות אלוהים לנוח.‏ פסיקת השליחים אכן הורתה למשיחיים ’‏להישמר מבשר הנחנק’‏,‏ בשר שהדם נותר בו (‏בראשית ט׳:‏​3,‏ 4;‏ מעשי השליחים כ״א:‏25‏)‏.‏ עם זאת,‏ המשיחיים הקדומים ידעו שאין זה מסתכם בכך.‏ לעתים שימש הדם לצרכים רפואיים.‏ טרטוליינוס אמר כי היו עובדי אלילים אשר נטלו דם טרי בניסיון להתרפא ממחלת הנפילה.‏ ייתכן שהיו שימושים אחרים בדם לטיפול במחלות או לשיפור הבריאות.‏ המשיחיים התרחקו מן הדם וגם לא השתמשו בו לצרכים ”‏רפואיים”‏.‏ הם דבקו בעמדה זו גם כאשר חייהם היו תלויים להם מנגד.‏

דם כתרופה

10.‏ אילו שימושים רפואיים נעשים בדם,‏ ואיזו שאלה מתעוררת בעקבות זאת?‏

¹⁰ כיום נהוג להשתמש בדם לצרכים רפואיים.‏ העירויים הראשונים שניתנו היו של דם מלא.‏ הדם נלקח מגופו של תורם,‏ אוחסן וניתן למטופל,‏ אולי פצוע מלחמה.‏ ברבות הימים למדו החוקרים להפריד את הדם למרכיביו העיקריים.‏ בעירוי מרכיבי דם התאפשר לרופאים לחלק את הדם הנתרם בין מספר מטופלים,‏ האחד קיבל לדוגמה פלסמה והשני כדוריות דם אדומות.‏ המחקרים נמשכו והתגלה שמרכיבי דם,‏ כגון הפלסמה,‏ ניתנים לעיבוד ושאפשר להפיק מהם חלקיקים רבים לטיפול בחולים נוספים.‏ הצעדים בכיוון נמשכים,‏ ומתקבלים דיווחים על שימושים חדשים בחלקיקים.‏ מה צריכה להיות תגובתו של המשיחי?‏ נניח שגמלה בלבו ההחלטה שלא לקבל עירוי דם בשום פנים ואופן,‏ אבל הרופא לוחץ עליו לקבל מרכיב עיקרי אחד,‏ אולי כדוריות דם דחוסות.‏ או ייתכן שבטיפול נעשה שימוש בחלקיקים זעירים המופקים ממרכיבי הדם העיקריים.‏ כיצד יכול משרת אלוהים לקבל החלטה בשאלות הללו תוך מודעות לעובדה שהדם קדוש ושדמו של המשיח מציל חיים במובן הרחב ביותר?‏

11.‏ באיזו עמדה בנושא הדם,‏ עמדה המדויקת מבחינה רפואית,‏ מחזיקים העדים זה מכבר?‏

¹¹ זה עשרות שנים מחזיקים עדי־​יהוה בעמדה ברורה.‏ לדוגמה,‏ בכתב העת של ההסתדרות הרפואית האמריקאית ‏(‏27 בנובמבר 1981;‏ הודפס מחדש בחוברת כיצד יכול הדם להציל את חייך?‏ עמודים 27–29‏)‏,‏ * התפרסם מאמר מטעמם ובו ציטטות מן הספרים בראשית,‏ ויקרא ומעשי השליחים.‏ נאמר בו:‏ ”‏הגם שפסוקים אלה לא נכתבו במונחים רפואיים,‏ העדים רואים אותם כפוסלים עירוי דם מלא,‏ כדוריות  אדומות דחוסות ופלסמה,‏ וכן מתן כדוריות לבנות וטסיות־​דם”‏.‏ ספר הלימוד טיפול חירום ‏(‏Emergency Care)‏ משנת 2001 מציין תחת הכותרת ”‏הרכב הדם”‏:‏ ”‏הדם עשוי ממספר מרכיבים:‏ פלסמה,‏ כדוריות דם אדומות,‏ כדוריות דם לבנות וטסיות דם”‏.‏ בהתאם לעובדות רפואיות אלו,‏ העדים מסרבים לקבל עירויים של דם מלא או של אחד מארבעת מרכיביו העיקריים.‏

12.‏ (‏א)‏ מהי העמדה המוצגת בנוגע לחלקיקים המופקים ממרכיביו העיקריים של הדם?‏ (‏ב)‏ היכן ניתן למצוא מידע נוסף בנושא?‏

¹² המאמר הרפואי מוסיף:‏ ”‏הבנתם הדתית של העדים אינה פוסלת לחלוטין את השימוש ב[‏חלקיקים]‏ כגון אלבּוּמין,‏ אימוּנוֹגלוֹבּוּלינים ותכשירים לטיפול בהמופיליה (‏דַמֶמֶת)‏;‏ על כל עֵד להחליט באופן אישי אם הוא מוכן לקבלם”‏.‏ מאז 1981 בודדו לשימוש רפואי חלקיקים רבים (‏חלקים זעירים מתוך ארבעת המרכיבים העיקריים)‏.‏ בהתחשב בכך סיפקה חוברת המצפה במאמר ”‏שאלות של קוראים”‏ מ־15 ביוני 2000 מידע מועיל בנושא.‏ למען מיליוני הקוראים כיום,‏ מודפסת התשובה מחדש בעמודים 29–31 בהוצאה זו.‏ המאמר מכיל פרטים וטיעונים הגיוניים,‏ ואתה תיווכח שתוכנו תואם את עיקרי המאמר שפורסם ב־​1981.‏

תפקיד מצפונך

13,‏ 14.‏ (‏א)‏ מהו מצפון,‏ ואיזה תפקיד הוא ממלא בנוגע לדם?‏ (‏ב)‏ איזו הדרכה בנושא אכילת בשר סיפק אלוהים לעם ישראל,‏ ואילו שאלות אפשריות התעוררו?‏

¹³ המצפון ממלא כאן תפקיד מכריע.‏ מדוע?‏ המשיחיים יודעים שחשוב להיכנע להדרכת אלוהים,‏ אך במצבים מסוימים יש צורך לקבל החלטות אישיות והמצפון נכנס לתמונה.‏ המצפון הוא היכולת הפנימית לשקול עניינים שונים ולגבש החלטות,‏ לרוב בסוגיות מוסריות (‏רומים ב׳:‏​14,‏ 15‏)‏.‏ עם זאת,‏ לכל אדם מצפון משלו.‏ * המקרא מציין שיש אשר ’‏מצפונם חלש’‏,‏ ומכאן שיש אשר מצפונם חזק (‏קורינתים א׳.‏ ח׳:‏12‏)‏.‏ בין המשיחיים קיימות רמות התקדמות שונות בהבנת רצון אלוהים,‏ ברגישות לאורח חשיבתו ובקבלת החלטות על סמך הבנה זו.‏ לצורך המחשה נראה מה היתה עמדתם של היהודים בדבר אכילת בשר.‏

¹⁴ המקרא מבהיר כי אדם השומע בקול אלוהים לא יאכל בשר שדמו לא נשפך.‏ כה  חשובה המצווה שאפילו במצב חירום כאשר חיילים מבני ישראל אכלו בשר על דמו,‏ נחשב המעשה לחטא חמור (‏דברים י״ב:‏​15,‏ 16;‏ שמואל א׳.‏ י״ד:‏​31–35‏)‏.‏ בכל אופן,‏ סביר להניח שהתעוררו שאלות שונות.‏ לדוגמה,‏ לאחר ששוחטים כבשה באיזו מהירות צריך להקיז את דמה?‏ היש לחתוך את גרונה לשפיכת דמה?‏ האם יש לתלות את הכבשה מרגליה האחוריות?‏ כמה זמן?‏ מה לעשות בפרה גדולה?‏ גם לאחר שפיכת הדם,‏ נותר מעט דם בבשר.‏ האם הבשר מותר באכילה?‏ מי יפסוק?‏

15.‏ כיצד הגיבו יהודים בנושא אכילת בשר,‏ אך מה היתה הדרכת אלוהים?‏

¹⁵ דמיין לעצמך יהודי קנאי שניצב בפני סוגיות אלו.‏ אולי דימה בנפשו שליתר ביטחון לא יקנה בשר שנמכר בשוק,‏ ואילו יהודי אחר לא נגע בבשר אילו היה צל סיכוי שהבשר הוקרב קודם לכן לאיזה אליל.‏ ייתכן שיהודים אחרים אכלו בשר אך ורק לאחר קיום טקסים מסוימים להוצאת הדם (‏מתי כ״ג:‏​23,‏ 24‏)‏.‏ * מה דעתך על תגובות שונות אלו?‏ מאחר שאלוהים לא דרש את הצעדים הללו,‏ האם מוטב היה לשלוח הררי שאלות אל מועצת רבנים שתפסוק בכל סוגיה וסוגיה?‏ אף שמנהג זה התפתח ביהדות,‏ אין לנו אלא לשמוח שיהוה לא הנחה את עובדיו האמיתיים לקבל בדרך זו החלטות בנושא הדם.‏ אלוהים העניק הדרכה בסיסית בדבר שחיטת חיות טהורות ושפיכת דמן,‏ אך לא ירד לפרטים (‏יוחנן ח׳:‏32‏)‏.‏

16.‏ מדוע ייתכנו דעות שונות בין המשיחיים לגבי קבלת זריקה של חלקיקים המופקים ממרכיבי דם?‏

¹⁶ כנאמר בסעיפים 11 ו־12 עדי־​יהוה אינם מקבלים עירויים של דם מלא או של אחד מארבעת מרכיביו העיקריים — פלסמה,‏ כדוריות דם אדומות,‏ כדוריות דם לבנות וטסיות דם.‏ אך מה לגבי חלקיקים קטנטנים המופקים ממרכיב עיקרי,‏ לדוגמה,‏ נסיובים המכילים נוגדנים למאבק במחלה או לנטרול ארס של נחש?‏ (‏ראה עמוד 30,‏ סעיף 4.‏)‏ יש המסיקים כי חלקיקים זעירים אלה אינם דם ועל כן המצווה ’‏להימנע מדם’‏ אינה חלה עליהם (‏מעשי השליחים ט״ו:‏29;‏ כ״א:‏25‏;‏ עמוד 31,‏ סעיף 1)‏ הם אחראים להחלטתם.‏ לעומת זאת,‏ יש שמצפונם מניע אותם לדחות כל דבר המופק מדם (‏של בעלי חיים או של אדם)‏,‏ גם חלקיקים קטנטנים מאחד המרכיבים העיקריים.‏ * אחרים מוכנים לקבל זריקות של חלבון שמקורו בפלסמה כדי להיאבק במחלה או כדי לנטרל ארס של נחש,‏  ועם זאת דוחים חלקיקים קטנים אחרים.‏ יתרה מזו,‏ מוצרים מסוימים המופקים מאחד ממרכיבי הדם העיקריים עשויים להיות דומים מאוד בתפקודם למרכיב השלם ולמלא בגוף תפקיד מכלכל חיים,‏ ועל כן מרבית המשיחיים יראו בהם בלתי מקובלים.‏

17.‏ (‏א)‏ כיצד יכול מצפוננו להיות לנו לעזר בשאלות הקשורות לחלקיקי דם?‏ (‏ב)‏ מדוע ההחלטות בנושא הן החלטות כבדות משקל?‏

¹⁷ מה שכתוב במקרא בעניין המצפון מועיל בקבלת החלטות כאלה.‏ הצעד הראשון הוא ללמוד מה יש לדבר־​אלוהים לומר בנידון ולהשתדל לעצב את מצפוננו בהתאם לכך.‏ הדבר יתן בידך את הכלים להחליט החלטה העולה בקנה אחד עם הדרכת אלוהים במקום לבקש ממישהו אחר שיחליט בשבילך (‏תהלים כ״ה:‏​4,‏ 5‏)‏.‏ באשר לקבלת חלקיקי דם,‏ יש הסבורים:‏ ’‏מדובר בעניין מצפוני,‏ לכן אין לכך חשיבות רבה’‏.‏ זו צורת חשיבה שגויה.‏ העובדה שדבר מסוים הוא עניין מצפוני אינה הופכת אותו לחסר חשיבות.‏ הדבר בהחלט יכול להיות רציני.‏ אחת הסיבות היא שהחלטתנו עשויה להשפיע על אחרים,‏ אשר מצפונם שונה משלנו.‏ מסקנה זו עולה מדבריו של פאולוס בנוגע לבשר שאולי הוקרב לאליל ונמכר מאוחר יותר בשוק.‏ המשיחי צריך להישמר שלא ’‏לפגוע במצפונם של החלשים’‏.‏ אם יכשיל את רעהו,‏ הוא עלול ’‏להרוס את אחיו שלמענו מת המשיח’‏ וכך לחטוא למשיח.‏ אם כן,‏ אף שסוגיות הקשורות בחלקיקי דם זעירים נתונות לשיקולו האישי של הפרט,‏ יש להתייחס אל ההחלטות הללו בכובד ראש (‏קורינתים א׳.‏ ח׳:‏​8,‏ 11–13;‏ י׳:‏​25–31‏)‏.‏

18.‏ כיצד יכול המשיחי להימנע מלהקהות את מצפונו בקבלת החלטות בנושא הדם?‏

¹⁸ קיים היבט נוסף המדגיש את רצינות ההחלטות בנושא הדם.‏ מדובר בהשפעה שתהיה להחלטות אלו עליך אישית.‏ אם קבלת חלקיקי דם קטנים מציקה למצפונך המודרך על־​פי המקרא,‏ אל תתעלם מכך.‏ כמו כן,‏ אל תדכא את נטייתך המצפונית רק משום שמישהו אומר לך ”‏זה בסדר לקבל את החלקיקים האלה;‏ לרוב האחים אין בעיה עם זה”‏.‏ זכור,‏ מיליונים מתעלמים ממצפונם,‏ והוא מתקהה ומרשה להם לשקר או לעשות מעשים פסולים אחרים ללא חרטה.‏ אין ספק שהמשיחיים אינם רוצים להיות במצבם (‏שמואל ב׳.‏ כ״ד:‏10;‏ טימותיאוס א׳.‏ ד׳:‏​1,‏ 2‏)‏.‏

19.‏ מה צריך לעמוד בראש מעיינינו בקבלת החלטות רפואיות הכרוכות בדם?‏

¹⁹ לקראת סוף התשובה המודפסת מחדש בעמודים 29–31 נאמר:‏ ”‏האם העובדה שתיתכנה דעות והחלטות מצפוניות שונות מעידה שהנושא חסר חשיבות?‏ לא.‏ זהו נושא רציני”‏,‏ בייחוד משום שיחסיך עם ”‏אלוהים חיים”‏ כרוכים בכך.‏ היחסים האלה הם הדבר היחיד שיכול להוביל לחיי נצח,‏ על בסיס כוח הישועה הטמון בדמו השפוך של ישוע.‏ טפח כבוד עמוק לדם בשל מה שאלוהים עושה באמצעותו — מציל חיים.‏ פאולוס כתב:‏ ”‏הייתם.‏.‏.‏ מחוסרי תקווה וללא אלוהים בעולם.‏ אבל כעת,‏ במשיח ישוע,‏ אתם הרחוקים בעבר,‏ נהייתם קרובים על־​ידי דם המשיח”‏ ‏(‏אפסים ב׳:‏​12,‏ 13‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

האם אתה זוכר?‏

‏• איזו הדרכה בנושא הדם סיפק אלוהים לנוח,‏ לבני ישראל ולמשיחיים?‏

‏• מה עדי־​יהוה מסרבים בכל תוקף לקבל בהקשר לדם?‏

‏• באיזה מובן ההחלטה אם לקבל חלקיקים קטנים ממרכיב דם עיקרי היא החלטה מצפונית,‏ אך מה אין להסיק מכך?‏

‏• מדוע עלינו להציב את היחסים עם אלוהים בראש מעיינינו בקבלת החלטות?‏

‏[‏שאלות לימוד]‏

‏[‏טבלה בעמוד 22]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

עמדה בסיסית בנושא הדם

דם מלא

לא־מקובל

כדוריות דם אדומות

כדוריות דם לבנות

טסיות דם

פלסמה

נתון לשיקולו של המשיחי

חלקיקים מכדוריות דם אדומות

חלקיקים מכדוריות דם לבנות

חלקיקים מטסיות דם

חלקיקים מפלסמה

‏[‏תמונה בעמוד 20]‏

הגוף המנהל פסק שהמשיחיים חייבים ’‏להימנע מדם’‏

‏[‏תמונה בעמוד 23]‏

אל תתעלם מצו מצפונך אם אתה ניצב בפני החלטה הקשורה לחלקיקי דם