ניסיו של ישוע — מה תוכל ללמוד מהם?
ניסיו של ישוע — מה תוכל ללמוד מהם?
אולי תופתע לשמוע שבסיפורי המקרא המגוללים את חייו של ישוע עלי אדמות אין במקור כל שימוש במילה שהוראתה ”נס”. המילה היוונית (דינאמיס) המתורגמת לעתים ל”נס” משמעה המילולי הוא ”כוח” (לוקס ד׳:36). ניתן גם לתרגמה ל’כישרון’ או ל”גבורות” (מתי י״א:20, דל’; כ״ה:15). לדעת חוקר אחד, מונח יווני זה ”מדגיש את המעשה האדיר שנעשה, ובייחוד את הכוח שהביא לידי ביצועו. המאורע מתואר כביטוי מעשי לכוחו של אלוהים”.
מונח יווני נוסף (טֶרַס) מתורגם על־פי־רוב ל’מופת’ או למעשה פלא (יוחנן ד׳:48; מעשי השליחים ב׳:19). מונח זה מבליט את ההשפעה על הצופים. לא אחת נמסר שההמונים והתלמידים השתוממו ונדהמו למראה הפלאים שחולל ישוע (מרקוס ב׳:12; ד׳:41; ו׳:51; לוקס ט׳:43).
מונח יווני שלישי (סִימִיאוֹן) הנקשר לניסי ישוע מצביע על ”אות”. הוא ”מתמקד במשמעותו העמוקה יותר של הנס”, אומר החוקר רוברט דפינבאו ומוסיף: ”אות הוא נס החושף אמת כלשהי על אדוננו ישוע”.
מקסם שווא או כוח מאת אלוהים?
המקרא אינו מתאר את ניסי ישוע כתכסיסים או כמקסמי שווא שנועדו לבדר את הקהל. הם היו ביטוי ל”גדולת האלוהים”, כפי שהיה במקרה של הנער אשר ישוע גירש ממנו שד (לוקס ט׳:37–43). האם מעשי פלא אלה נשגבים מיכולתו של אלוהים, אל ”רב אונים”? (ישעיהו מ׳:26) ודאי שלא!
ספרי הבשורה מזכירים כ־35 ניסים שחולל ישוע. עם זאת, מספרם הכולל אינו ידוע. לדוגמה, במתי י״ד:14 נאמר: ”[ישוע] ראה המון עם רב. הוא נתמלא רחמים עליהם וריפא את החולים שביניהם”. לא נמסר לנו כמה חולים ריפא באותו מעמד.
נפלאות אלה היוו גורם מרכזי בטענת ישוע שהוא בן אלוהים, המשיח המובטח. כתבי־הקודש אכן מאשרים כי את הכוח לעשות ניסים קיבל ישוע מאת אלוהים. השליח פטרוס מציג את ישוע כ”איש שנתאשר לכם מטעם אלוהים בגבורות ובניסים ובאותות אשר האלוהים עשה על־ידיו בתוככם, כפי שאתם עצמכם יודעים” (מעשי השליחים ב׳:22). במעמד אחר ציין פטרוס כי ”אלוהים משח אותו [את ישוע] ברוח הקודש ובגבורה, [וישוע] התהלך בארץ כשהוא עושה חסד ומרפא את כל הנדכאים תחת יד השטן, כי אלוהים היה איתו” (מעשי השליחים י׳:37, 38).
הניסים שחולל ישוע היו קשורים קשר בל יינתק למסר שבפיו. במרקוס א׳:21–27 מתוארת תגובת ההמון לתורתו של ישוע ולאחד מניסיו. במרקוס א׳:22 נכתב כי ”השתוממו האנשים על הוראתו” וגם בפסוק 27 נאמר כי הכול ”השתוממו” מגירוש שד. ניסיו והמסר שבפיו הוכיחו גם יחד כי הוא המשיח המובטח.
ישוע לא רק טען שהוא המשיח; בנוסף לדבריו ולמעשיו, חולל ישוע ניסים אשר הפגינו את הכוח שנתן לו אלוהים וסיפקו ראיות להיותו המשיח. כאשר התעוררו שאלות לגבי תפקידו ושליחותו, השיב ישוע באומץ לב: ”אני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן, שכן המעשים שנתן לי האב להשלימם — אותם המעשים אשר אני עושה — מעידים עלי שהאב שלחני” (יוחנן ה׳:36).
חותמות של אמינות
מניין לנו שניסי ישוע אכן התרחשו? תן דעתך למספר חותמות של אמינות.
בביצוע הניסים מעולם לא ביקש ישוע למשוך תשומת לב לעצמו. הוא דאג לכך שכל נס ייזקף לזכות אלוהים ויסב לו כבוד. לדוגמה, בטרם השיב לעיוור את מאור עיניו הדגיש ישוע כי הריפוי ייעשה ”כדי שייגלו בו פעלי אלוהים” (יוחנן ט׳:1–3; י״א:1–4).
בשונה ממְאחזי עיניים, מְכשפים ומְרפאים באמונה, ישוע מעולם לא השתמש בהיפנוזה, במעשי הונאה, במופעי ראווה, בלחשים או בטקסים רגשניים. הוא לא עשה שימוש באמונות תפלות או בחפצי קודש. שים לב לפשטות שבה ריפא ישוע שני עיוורים. הכתוב מוסר: ”נתמלא ישוע רחמים ונגע בעיניהם. מייד ראו והלכו אחריו” (מתי כ׳:29–34). לא היה כאן שום טקס או מפגן ראווה. ישוע חולל ניסים ונפלאות ברבים, תכופות לעיני אינספור עדים. הוא לא נעזר בעזרי תאורה מיוחדים, בביום או באביזרי במה. בניגוד לכך, הניסים המדומים בני זמננו הם ברובם המכריע נטולי בסיס עובדתי (מרקוס ה׳:24–29; לוקס ז׳:11–15).
ישוע ציין לעתים שמי שהפיקו תועלת מן הנס האמינו בו. אך חסרון אמונה לא מנע מישוע לחולל את הנס. בהיותו בכפר נחום שבגליל, ”הביאו אליו רבים שהיו אחוזי שדים והוא גירש את הרוחות בדבר פיו וריפא את כל החולים” (מתי ח׳:16).
ניסיו של ישוע בוצעו למילוי צרכים פיסיים ממשיים ולא לסיפוק סקרנותו של אדם זה או אחר (מרקוס י׳:46–52; לוקס כ״ג:8). בנוסף לכך, ישוע מעולם לא חולל ניסים לתועלתו האישית (מתי ד׳:2–4; י׳:8).
מה באשר לספרי הבשורה?
העובדות ביחס לניסי ישוע הועברו אלינו מעל דפיהן של ארבע הבשורות. היש סיבות כלשהן לסמוך על המקורות הללו בשאלת אמינות הניסים המיוחסים לישוע? אכן כן.
כאמור, ישוע חולל את ניסיו בציבור לעיני עדים רבים. ספרי הבשורה המוקדמים ביותר הועלו על הכתב בזמן שמרבית עדי הראייה הללו היו עוד בחיים. בעניין יושרם של כותבי ספרי הבשורה, הספר הניסים והתקומה (The Miracles and the Resurrection) אומר: ”יהיה זה עוול משווע להאשים את בעלי הבשורה בניסיון להסתיר בכוונת מכוון עובדות היסטוריות תוך כדי מכירת ניסים המונית לקידום תעמולה תיאולוגית. ... כוונתם היתה להיות אנשי תיעוד ישרים”.
מתנגדיה היהודים של הדת המשיחית מעולם לא הטילו ספק בניסים המסופרים מרקוס ג׳:22–26). גם מבקרים מאוחרים יותר לא הצליחו להכחיש את ניסיו של ישוע. נהפוך הוא, ישנן התייחסויות מן המאות הראשונה והשנייה לפלאים שחולל ישוע. ברור שיש לנו כל סיבה שבעולם לראות בסיפורי הניסים שבספרי הבשורה אמת לאמיתה.
בספרי הבשורה. הם פקפקו בכוח שבו הם נעשו (האיש מאחורי הניסים
ניתוח ניסי ישוע היה לוקה בחסר אילו צומצם לטיעונים הגיוניים התומכים באמינותם. בתיאור נפלאותיו של ישוע, חושפים ספרי הבשורה אדם בעל רגשות עמוקים וחמלה רבה לאין ערוך, אדם הדואג מעומק לבו לטובת הזולת.
מסופר על מצורע שבא אל ישוע בתחינה נואשת: ”אם תרצה תוכל לטהר אותי”. ”ברוב רחמיו” הושיט ישוע את ידו ונגע במצורע באומרו: ”רוצה אני! היטהר!” בו במקום נרפא האיש (מרקוס א׳:40–42). בדרך זו המחיש ישוע את האמפתיה שהניעה אותו לחולל ניסים בעזרת הכוח שנסך בו אלוהים.
מה אירע כאשר נתקל ישוע בתהלוכת לוויה שיצאה מן העיר נעים? המת היה בנה היחיד של אלמנה. ”נכמרו רחמיו” של ישוע על האישה והוא ניגש אליה ואמר: ”אל תבכי”. אחר כך השיב את הבן לחיים (לוקס ז׳:11–15).
הנחמה שניתן לשאוב מן הניסים הללו היא שישוע ’ריחם’ על בני אדם והושיט להם עזרה. אלא שעובדות אלו אינן היסטוריה גרידא. ”ישוע המשיח הוא הוא — אתמול, היום ולעולמים”, אומר הכתוב בעברים י״ג:8. כיום הוא מולך בשמים, ערוך ומוכן לנצל את הכוחות הפלאיים שמאת אלוהים באופן מקיף בהרבה מאשר בתקופת חייו עלי אדמות כאדם בשר ודם. עד מהרה ישתמש ישוע בכוחותיו לריפוי עושי רצון אלוהים. עדי־יהוה ישמחו לעזור לך ללמוד עוד על עתיד מזהיר זה.
[תמונות בעמודים 4, 5]
ניסי ישוע היו ביטוי ל”גדולת האלוהים”
[תמונה בעמוד 7]
ישוע היה אדם בעל רגשות עמוקים