נצל כל יום בחייך למען כבוד אלוהים
נצל כל יום בחייך למען כבוד אלוהים
”השמיעני בבוקר חסדך”, התפלל דוד משורר התהלים ליהוה. ”הודיעני דרך זו אלך” (תהל׳ קמ״ג:8). כאשר אתה קם בבוקר ומודה ליהוה על שזכית להתעורר ליום חדש, האם אתה מבקש ממנו כדוגמת דוד שידריך אותך בקבלת החלטות ובבחירת דרך הפעולה הטובה מכול? אין ספק שאתה עושה כן.
בתור משרתי יהוה מוקדשים, אנו משתדלים לעשות את הכול — לאכול, לשתות או כל דבר אחר — ”למען כבוד אלוהים” (קור״א י׳:31). אנו מבינים שצורת חיינו היומיומית יכולה להסב כבוד ליהוה או להכפיש את שמו. עוד אנו זוכרים כי דבר־אלוהים מציין שהשטן מעליל על אחי המשיח — ובעצם על כל משרתי אלוהים עלי אדמות — ”יומם ולילה” (ההת׳ י״ב:10). מסיבה זו, אנו נחושים לתת מענה להאשמות השווא של השטן ולשמח את לב יהוה על־ידי כך שאנו עובדים את אבינו שבשמיים ”יומם ולילה” (ההת׳ ז׳:15; מש׳ כ״ז:11).
הבה נדבר בקצרה על שתי דרכים חשובות שבהן נוכל לנצל כל יום בחיינו למען כבוד אלוהים. הראשונה קשורה בקביעת סדר עדיפויות נכון והשנייה כרוכה בגילוי התחשבות כלפי אחרים.
קיום הבטחתנו
כשהקדשנו את חיינו ליהוה הבענו את רצוננו האמיתי לעובדו. כמו כן, הבטחנו ליהוה שנתהלך בדרכיו ”יום יום” ולנצח נצחים (תהל׳ ס״א:6, 9). כיצד אנו מקיימים את הבטחתנו? כיצד אנו מוכיחים יום יום את אהבתנו העמוקה ליהוה?
דבר־אלוהים מזהה בבירור את החובות שיהוה מצפה מאיתנו לעמוד בהן (דב׳ י׳:12, 13). חלקן מובאות בתיבה ”החובות שמטיל עלינו אלוהים”, שבעמוד 22. כל התפקידים הללו הם מטעם אלוהים ובזאת נעוצה חשיבותם. כיצד אנו מחליטים לאיזה מהם לתת עדיפות כשעלינו לעמוד בשתי חובות או יותר בו זמנית?
אנו מעניקים עדיפות לעבודת אלוהים, הכוללת בתוכה את לימוד המקרא, התפילות, אסיפות הקהילה ושירות השדה (מתי ו׳:33; יוח׳ ד׳:34; פט״א ב׳:9). עם זאת, הפעילויות הרוחניות אינן יכולות לתפוס את כל שעות היום. עלינו למצוא זמן גם לעבודה, ללימודים בבית־הספר ולשורה ארוכה של תפקידים משפחתיים. על כל פנים, אנו עושים כמיטב יכולתנו על מנת לארגן את העבודה החילונית ופעילויות אחרות בצורה כזו שאין הן מפריעות לצדדים שונים של עבודת אלוהים, כמו נוכחות באסיפות הקהילה. לדוגמה, כשאנו מתכננים חופשה אנו מוודאים שלא נחמיץ ביקור משגיח נפה, כינוס חד־יומי, כינוס נפתי או כינוס מחוזי. לעיתים מתאפשר לנו לבצע כמה תפקידים בעת ובעונה אחת. למשל, אנו יכולים להפוך את ניקוי אולם המלכות לפרויקט משפחתי או לנצל את הפסקת הצהריים בעבודה או בבית־הספר כדי לתת עדות לעמיתינו לעבודה או לתלמידים אחרים. * בכל פעם שאנו עומדים בפני החלטה בחיים — כמו מציאת תעסוקה, בחירת מקצועות לימוד או בחירת חברים — ברצוננו לוודא שהחלטותינו יהיו מושפעות ממה שעומד במרכז חיינו — לעבוד את יהוה אבינו האוהב (קהלת י״ב:13).
גלה התחשבות כלפי אחרים
יהוה רוצה שנדאג לאחרים וניטיב עימם. השטן, לעומת זאת, מעודד אנוכיות. עולמו מלא באנשים ”אוהבי עצמם” ו’אוהבי תענוגות’ ובאנשים ’הזורעים בשדה הבשר’ (טימ״ב ג׳:1–5; גל׳ ו׳:8). רבים אינם טורחים לחשוב יותר מדי על ההשלכות שיהיו למעשיהם על אחרים. ”מעשי הבשר” נראים מכל עבר (גל׳ ה׳:19–21).
מה שונה גישתם של אלה אשר בעזרת רוח קודשו של יהוה מגלים אהבה, נדיבות וטוב לב ביחסם אל הזולת! (גל׳ ה׳:22) דבר־אלוהים מורה לנו להעמיד את צורכי האחר לפני צרכינו אנו. משום כך, אנו מגלים אכפתיות מעשית זה כלפי זה, אך יחד עם זאת נזהרים שלא להתערב בעניינים אישיים (קור״א י׳:24, 33; פיל׳ ב׳:3, 4; פט״א ד׳:15). אנו מגלים התחשבות במיוחד כלפי אחינו לאמונה. בנוסף לכך, אנו משתדלים להיות לעזר גם ללא־מאמינים (גל׳ ו׳:10). התוכל לחשוב כיום על דרך כלשהי להתייחס בטוב לב אל אדם שתפגוש? (ראה התיבה ”גלה כלפיהם התחשבות”, שבעמוד 23).
גל׳ ו׳:2; אפ׳ ה׳:2; תסל״א ד׳:9, 10). תחת זאת, יום יום אנו משתדלים להיות ערים לנסיבותיהם של אחרים ולגלות נכונות לעזור להם במקרה הצורך, גם אם הדבר יגרום לנו אי־נוחות. ברצוננו לתת בנדיבות מכל מה שיש לנו — זמן, נכסים חומריים, ניסיון וחוכמה. יהוה מבטיח לנו שאם נהיה נדיבים כלפי אחרים, הוא יהיה נדיב עימנו (מש׳ י״א:25; לוקס ו׳:38).
גילוי התחשבות אינו מוגבל לזמנים מיוחדים או למצבים מסוימים (לעבוד את אלוהים ”יומם ולילה”
האם באמת אפשר לעבוד את יהוה ”יומם ולילה”? כן, בתנאי שנהיה סדירים וחרוצים בכל צדדי עבודת אלוהים (מה״ש כ׳:31). כדי למלא את חיינו בעבודת אלוהים, עלינו לקרוא ולהרהר בדבר־אלוהים יום יום, להתמיד להתפלל, להשתדל לבוא לכל האסיפות ולבשר בכל הזדמנות (תהל׳ א׳:2; לוקס ב׳:37; מה״ש ד׳:20; תסל״א ג׳:10; ה׳:17).
האם אנו עובדים כך את יהוה באופן אישי? אם כן, הרי שהרצון לשמח את ליבו ולתת מענה להאשמות השטן ישתקף בכל צדדי חיינו היומיומיים. אנו משתדלים להסב כבוד ליהוה בכל מה שאנו עושים ובכל מצב שבו אנו נמצאים. עקרונותיו מנחים אותנו בדיבורנו ובהתנהגותנו ומשמשים נר לרגלינו בקבלת החלטות. כביטוי להערכה כלפי דאגתו, אהבתו ותמיכתו, אנו שמים בו את מלוא מבטחנו ועובדים אותו בכל מאודנו. וכאשר אין אנו עומדים בסטנדרטים שהוא מציב לנו בשל היותנו בלתי מושלמים, אנו מקבלים בברכה את התיקון והמוסר שהוא מעניק לנו (תהל׳ ל״ב:5; קי״ט:97; מש׳ ג׳:25, 26; קול׳ ג׳:17; עב׳ ו׳:11, 12).
הבה נמשיך לחיות יום יום למען כבוד אלוהים. כך נמצא מרגוע לנפשותינו וניהנה לנצח מדאגתו האוהבת של אבינו שבשמיים (מתי י״א:29; ההת׳ ז׳:16, 17).
[הערת שוליים]
^ ס׳ 8 בארצות מסוימות אין זה חוקי לנסות להמיר דתם של קטינים.
[תיבה/תמונות בעמוד 22]
החובות שמטיל עלינו אלוהים
• להרבות בתפילות (רומ׳ י״ב:12).
• לקרוא וללמוד את המקרא ולייחס את הנלמד לעצמנו (תהל׳ א׳:2; טימ״א ד׳:15).
• לעבוד את יהוה במסגרת הקהילה (תהל׳ ל״ה:18; עב׳ י׳:24, 25).
• לדאוג לצרכים הפיזיים, הרוחניים והרגשיים של בני ביתנו (טימ״א ה׳:8).
• לבשר את בשורת המלכות ולעשות תלמידים (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20).
• לדאוג לבריאותנו הפיזית, הרוחנית והרגשית, דבר המקפל בתוכו מציאת בידור בריא (מר׳ ו׳:31; קור״ב ז׳:1; טימ״א ד׳:8, 16).
• למלא תפקידים קהילתיים (מה״ש כ׳:28; טימ״א ג׳:1).
• לדאוג לחזות ביתנו ולאולם המלכות (קור״א י׳:32).
[תיבה/תמונה בעמוד 23]
גלה כלפיהם התחשבות
• אח או אחות קשישים (וי׳ י״ט:32).
• איש הסובל ממחלה פיזית או רגשית (מש׳ י״ד:21).
• חבר קהילה הזקוק בדחיפות לדבר מה שבכוחך לספק (רומ׳ י״ב:13).
• מישהו מבני ביתך (טימ״א ה׳:4, 8).
• בן אמונה שהתאלמן (טימ״א ה׳:9).
• זקן־קהילה חרוץ בקהילתך (תסל״א ה׳:12, 13; טימ״א ה׳:17).