עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

הוא ’הכיר את הדרך’‏

הוא ’הכיר את הדרך’‏

גאי הוליס פירס, חבר בגוף המנהל של עדי־יהוה, סיים את חייו הארציים ביום שלישי ה־18 במרס 2014. הוא היה בן 79 כאשר התגשמה תקוותו להיות בין אחיו המוקמים לתחייה של המשיח (‏עב’ ב’:10–12;‏ פט”א ג’:18‏).‏

גאי פירס נולד ב־6 בנובמבר 1934 באובּורן שבקליפורניה, ארה”ב, ונטבל ב־1955. בשנת 1977 נשא לאישה את פני, רעייתו האהובה, וגידל עמה משפחה. הניסיון שצבר כאיש משפחה תרם לגישתו האבהית. בשנת 1982 החלו הוא ופני לשרת כחלוצים וב־1986 החל לשרת כמשגיח נפה בארצות הברית, שירות שנמשך 11 שנים.‏

בשנת 1997 הצטרפו גאי ופני פירס למשפחת בית־אל בארצות הברית. אח פירס עבד במחלקת שירות, וב־1998 מונה לעוזר בוועדת כוח אדם של הגוף המנהל. ההודעה על מינויו של אח פירס לחבר בגוף המנהל נמסרה ב־2 באוקטובר 1999 באסיפה השנתית של חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים של פנסילבניה. בשנים האחרונות הוא שירת בוועדת כוח אדם, בוועדת הכתיבה, בוועדת ההוצאה לאור ובוועדת המתאמים.‏

אנשים משלל רקעים ותרבויות נמשכו לאח פירס בשל חיוכו הלבבי וחוש ההומור הבריא שלו. אולם התכונות שבזכותן התחבב במיוחד על אחרים היו אהבתו וענוותו, הכבוד שרחש לחוקי אלוהים ולעקרונותיו ואמונתו השלמה ביהוה. גאי פירס נהג לומר שהסיכוי שהשמש לא תזרח גדול יותר מהסיכוי שהבטחות יהוה לא יתגשמו, והוא רצה שהעולם כולו ידע זאת.‏

אח פירס שירת את יהוה ללא ליאות. הוא היה קם השכם בבוקר ולעיתים עבד עד השעות המאוחרות של הלילה. הוא נסע לארצות שונות ברחבי העולם כדי לעודד את אחיו ואחיותיו המשיחיים, ומעולם לא היה עסוק מכדי להקדיש זמן לחברי משפחת בית־אל ולאחרים שביקשו את חברתו, את עצותיו ואת עזרתו. גם בחלוף שנים רבות זוכרים אחיו לאמונה את הכנסת האורחים שגילה כלפיהם, את ידידותו ואת העידוד המקראי שהעניק להם.‏

אחינו וחברנו היקר הותיר אחריו אישה ושישה ילדים וכן גם נכדים ונינים. היו לו גם אינספור ילדים רוחניים. ביום שבת ב־22 במרס 2014 בבית־אל שבברוקלין נשא אח מרק סנדרסון, חבר בגוף המנהל של עדי־יהוה, את נאום הלוויה של אח פירס. הוא דיבר בין השאר על תקוותו השמימית של אח פירס וקרא את דבריו של ישוע: ”בבית אבי יש מעונות רבים... ולאחר שאלך ואכין לכם מקום, אבוא שוב ואקח אתכם אל ביתי, כדי שגם אתם תהיו היכן שאהיה אני. ואת הדרך אל המקום שאליו אני הולך אתם מכירים” (‏יוח’ י”ד:2–4‏).‏

אין ספק שנתגעגע מאוד לאח פירס. עם זאת, אנו שמחים שהוא ’הכיר את הדרך’ אל ’מעונו’ הקבוע.‏