נצל את כוחה של לשונך לטובה
’יהיו לרצון אמרי פי, יהוה’ (תהל׳ י״ט:15).
שירים: 72, 110
1, 2. מדוע האש היא דוגמה מתאימה לתיאור כוחה של הלשון?
בתחילת אוקטובר 1871 פשטה ביערות היבשים בצפון־מזרח ויסקונסין שריפה, שתוארה כשריפת היערות הקטלנית ביותר בתולדות ארה״ב. האש השתוללה, והלהבות והחום הכבד הובילו למותם של יותר מ־200,1 איש וכילו כשני מיליארד עצים. ייתכן שהתופת החל מניצוצות שעפו מרכבות חולפות. מה נכונות המילים ביעקב ג׳:5: ”ראו איזו אש קטנה יכולה להבעיר יער גדול!” מדוע יצא אחד ממחברי המקרא בהצהרה זו?
2 הנקודה העיקרית בדוגמה שהציג יעקב מתבהרת בפסוק 6: ”הלשון אש היא”. הלשון מסמלת את יכולתנו לדבר. בדומה לאש, דיבורנו עלול לגרום נזק רב. המקרא אף אומר ש”מוות וחיים ביד לשון” (משלי י״ח:21). כמובן, איננו מפסיקים לדבר רק מהחשש שנאמר משהו פוגע, כפי שאיננו נמנעים מלהשתמש באש בגלל הפחד מהנזק שהיא עלולה לגרום. המפתח הוא שליטה. אם אנו שולטים באש, אנו יכולים להשתמש בה כדי לבשל את מזוננו, לחמם את גופנו ולהאיר לילה חשוך. אם נאלף את לשוננו, נוכל להשתמש בכוחה כדי לכבד את אלוהים ולהועיל לאחרים (תהל׳ י״ט:15).
3. באילו שלושה היבטים של הדיבור נדון?
3 היכולת לבטא את מחשבותינו ואת רגשותינו, אם בדיבור ואם בתנועות ידיים, היא אכן מתת אל נפלאה. כיצד נוכל לנצל את המתנה הזאת כדי לבנות ולא להרוס? (קרא יעקב ג׳:9, 10.) נדון בשלושה היבטים חשובים של הדיבור: מתי לדבר, מה לומר וכיצד לדבר.
מתי לדבר
4. הבא דוגמאות למצבים שבהם זו ה”עת לחשות”.
4 הדיבור הוא חלק מחיי היומיום שלנו, אבל אין אנו צריכים לדבר כל הזמן. למעשה, המקרא אומר שיש ”עת לחשות” (קהלת ג׳:7). לחשות כאשר אחרים מדברים זה לעיתים ביטוי של כבוד (איוב ו׳:24). מי ששולט בלשונו ואינו מגלה סודות מוכיח שיקול דעת וחוש הבחנה (מש׳ כ׳:19). ריסון הלשון לנוכח התגרות מעיד על חוכמה (תהל׳ ד׳:5).
5. כיצד נוכל להביע את הערכתנו למתת הדיבור שמאת אלוהים?
5 אולם המקרא גם אומר שיש ”עת לדבר” (קהלת ג׳:7). אם חבר ייתן לך מתנה יפה, סביר להניח שלא תניח אותה בפינה חשוכה. תחת זאת, אתה תביע את הערכתך על־ידי כך שתעשה בה שימוש טוב. אנו מביעים את הכרת תודתנו למתת הדיבור שמאת יהוה על־ידי כך שאנו משתמשים בה בחוכמה. אנו יכולים בין היתר להביע את רגשותינו, לומר מה הם צרכינו, לחלוק עם אחרים מילות עידוד ולהלל את אלוהים (תהל׳ נ״א:17). אך כיצד נוכל לדעת מתי ה”עת לדבר”?
6. בעזרת איזו דוגמה ממחיש המקרא עד כמה חשוב לבחור את הזמן המתאים לדבר?
6 הכתוב במשלי כ״ה:11 ממחיש בעזרת דוגמה עד כמה חשוב לבחור את הזמן המתאים לדבר: ”תפוחי זהב במשכיות כסף, דבר דבוּר על אופְניו [בעתו]”. תפוחי זהב הם יפים כשלעצמם, אבל הצבתם על רקע פיתוחי כסף מגבירה את יופיים. בדומה לכך, אם נקפיד לדבר בזמן המתאים, עשוי דיבורנו להיות יותר מושך ויעיל. באיזה מובן?
7, 8. כיצד חיקו האחים ביפן את דוגמתו של ישוע בבחירת העת המתאימה לדבר על תחיית המתים?
7 ייתכן שמילותינו הן בדיוק מה שבן שיחנו צריך באמת, אבל אם לא נדע מהו הזמן המתאים ביותר לדבר עלולים דברינו לאבד את משמעותם. (קרא משלי ט״ו:23.) לדוגמה, במרס 2011 החריבו רעידת אדמה ונחשול צונאמי חלקים ממזרח יפן ומחו ערים שלמות. יותר מ־000,15 איש קיפחו את חייהם. אף שעדי־יהוה באזור סבלו גם הם כמו שכניהם, הם ניצלו כל הזדמנות לנחם את האבלים בעזרת המקרא. אבל רבים מהתושבים המקומיים מחזיקים באמונות בודהיסטיות בעלות שורשים עמוקים, ויש להם ידע מועט במקרא, אם בכלל. אחינו שמו לב שמייד אחרי הצונאמי לא היה זה בהכרח הזמן הכי מתאים לספר לנפגעים מוכי היגון על תקוות תחיית המתים. במקום זאת, הם השתמשו במתת הדיבור בעיקר כדי להעניק תמיכה רגשית ולהסביר מתוך המקרא מדוע דברים נוראים כאלה קורים לאנשים חפים מפשע.
8 ישוע ידע מתי לחשות, אבל הוא גם ידע מתי לדבר (יוח׳ י״ח:33–37; י״ט:8–11). הוא אמר לתלמידיו: ”עוד דברים רבים יש לי לומר לכם, אך אינכם יכולים לשאת אותם כעת” (יוח׳ ט״ז:12). העדים במזרח יפן חיקו את דוגמתו של ישוע. שנתיים וחצי אחרי הצונאמי הם השתתפו במבצע כלל עולמי לחלוקת העלון בשורת המלכות מס׳ 38 ”האם המתים באמת יוכלו לשוב לחיים?”. באותה עת יותר אנשים היו מוכנים להתנחם ממסר תחיית המתים מחמם הלב, והרבה בעלי בתים קיבלו בשמחה את העלון. כמובן, קיים מגוון רחב של תרבויות ואמונות דתיות, ולכן אנו צריכים לגלות חוש הבחנה בבחירת העת המתאימה לדבר.
9. באילו נסיבות בחירת הזמן המתאים לדבר תהפוך את דיבורנו ליעיל יותר?
9 יש בהחלט נסיבות שבהן עלינו לדעת מהו הזמן המתאים לדבר. לדוגמה, אולי מישהו יפגע בנו, אפילו במילים שייאמרו מתוך כוונה טובה. יהיה זה נבון מצדנו לעצור לרגע ולחשוב אם העניין חמור דיו כדי לומר משהו. אם עלינו לדבר, לא יהיה זה חכם לגשת למי שפגע בנו כאשר אנחנו נסערים, כי אז אנו עלולים לדבר בפזיזות. (קרא משלי ט״ו:28.) בדומה לכך, עלינו לגלות חוש הבחנה כאשר אנו מדברים על האמת עם קרובי משפחה לא־מאמינים. אנו רוצים שהם יכירו את יהוה, אך עלינו להיות סבלניים וחדי הבחנה. אם נאמר את המילים הנכונות בעת המתאימה, עשוי הדבר לעזור להם לפתוח את לבבם.
מה לומר
10. (א) מדוע עלינו להקפיד על בחירת המילים הנכונות? (ב) הבא דוגמה לדיבור מזיק.
10 למילים יש כוח לפגוע ולרפא. (קרא משלי י״ב:18.) השימוש במילים לגרימת כאב נפוץ בעולם השטן. עולם הבידור מעודד רבים ’לשנן כחרב לשונם’ ו’לדרוך חצם דָבָר מר’, כלומר לכוון את מילותיהם האכזריות כחצים (תהל׳ ס״ד:4). אך המשיחי צריך להימנע מהתנהגות מזיקה זו. דוגמה למילים אכזריות היא סרקזם — הערות עוקצניות שמטרתן לזלזל באחרים או לנזוף בהם. הערות סרקסטיות נאמרות לא אחת מתוך כוונה להצחיק, אבל הן עלולות להידרדר במהירות לדיבור לא־מכובד ומעליב. סרקזם אכזרי הוא מסוגי הדיבור הפוגעני שהמשיחיים צריכים ’להסיר מהם’. ההומור עשוי להוסיף טעם לדיבורנו, אבל עלינו להיזהר מהמלכודת לנסות להצחיק אחרים על־ידי אמירות סרקסטיות שנונות הפוגעות באחרים או משפילות אותם. המקרא מזהיר אותנו: ”אל יצא מפיכם דבר ניבול, אלא אך ורק דבר טוב שיש בו כדי לבנות לפי הצורך למען יועיל לשומעים” (אפ׳ ד׳:29, 31).
11. מה תפקידו של הלב בבחירת המילים הנכונות?
11 ישוע לימד ש”מתוך השופע בלב מדבר הפה” (מתי י״ב:34). לפיכך בחירת המילים המתאימות מתחילה בלב. דיבורנו בדרך כלל משקף את מה שאנחנו מרגישים כלפי אחרים. סביר להניח שאם לבנו יהיה גדוש באהבה וחמלה, יהיה דיבורנו חיובי ובונה.
12. כיצד אנו יכולים לשפר את יכולתנו לבחור את המילים הנכונות?
12 בחירת המילים המתאימות גם דורשת מאמץ שכלי ושיקול דעת. אפילו המלך החכם שלמה ”איזן [הרהר] וחיקר” כדי ”למצוא דברי חפץ וכתוב [ולכתוב] יושר דברי אמת” (קהלת י״ב:9, 10). האם אתה מתקשה לעיתים למצוא ”דברי חפץ”? אם כן, יהיה עליך אולי להעשיר את אוצר המילים שלך. אחת השיטות לעשות זאת היא לשים לב באילו דרכים עושים המקרא ופרסומינו המשיחיים שימוש במילים. למד את משמעותם של ביטויים לא־מוכרים. וחשוב מכך, למד כיצד להשתמש במילים בדרך שתועיל לזולת. על היחסים בין יהוה לבין בנו הבכור, אנו קוראים: ”אדוני יהוה נתן לי [לישוע] לשון לימודים, לדעת לעות [לענות] את יעף דבר” (יש׳ נ׳:4). אם נהרהר במה שאנו עומדים לומר, יהיה לנו קל יותר למצוא את המילים הנכונות (יעקב א׳:19). אנו יכולים לשאול את עצמנו: ’האם המילים האלה באמת יעבירו את מה שאני רוצה לומר? איזו השפעה תהיה על הצד השני למילים שבהן אני בוחר?’
13. מדוע חשוב לדבר בצורה קלה להבנה?
13 בעם ישראל הקדום נהוג היה להשתמש בחצוצרות כדי לכנס את המחנה ולפזרו, וכן גם כדי לדרבן את הצבא לצאת לקרב. אין פלא אפוא שהמקרא משתמש בתרועת החצוצרה כדי להמחיש את הצורך בדיבור קל להבנה. קול חצוצרה לא־ברור עלול לגרום לאסון לצבא בשעת הקרב. באותו אופן, אם דיבורנו יהיה יותר מדי מעורפל או עקיף, הוא עלול לבלבל או להתעות. כמובן, במאמצינו לומר מילים ברורות ומובנות, לא נרצה להיות בוטים או חסרי טקט (קרא קורינתים א׳. י״ד:8, 9).
14. הבא דוגמה המראה שישוע דיבר בצורה קלה להבנה.
14 ישוע הציב את הדוגמה הטובה מכול בבחירת מילים מתאימות. תן דעתך לנאומו הקצר אך העוצמתי שבמתי פרקים ה׳ עד ז׳. הוא לא דיבר בשפה מליצית או בשפה המשתמעת לשתי פנים, והוא לא השתמש במילים קשות או פוגעות. במקום זאת, הוא בחר בביטויים ברורים ופשוטים כדי להגיע ללב מאזיניו. לדוגמה, על מנת להרגיע את חששותיהם של האנשים בנוגע לצורך היומי במזון, הוא התייחס לכך שיהוה מכלכל את עופות השמיים. אחר כך השווה בין מאזיניו ובין עופות השמיים, ושאל: ”האינכם יקרים מהם?” (מתי ו׳:26) אין ספק שישוע דיבר כאן בצורה אוהבת ובמילים פשוטות ומובנות הנוגעות ללב! הבה נבחן את ההיבט החשוב השלישי של דיבורנו.
כיצד לדבר
15. מדוע עלינו להיות אדיבים בדיבורנו?
15 האופן שבו אנו מדברים לעיתים חשוב לא פחות ממה שאנחנו אומרים. כאשר דיבר ישוע בבית הכנסת בעירו נצרת, האנשים ”התפלאו על דברי החן שיצאו מפיו” (לוקס ד׳:22). דיבור אדיב ומלא חן פונה אל הלב ובשום אופן אינו גורע מכוחה של לשוננו. למעשה, האדיבות עשויה להפוך את דיבורנו למשכנע יותר (מש׳ כ״ה:15). אנו יכולים לחקות את דיבורו מלא החן של ישוע על־ידי כך שנהיה אדיבים ומנומסים, ונתחשב ברגשותיהם של האחרים. למראה מאמציהם של ההמונים לשמוע את נאומו, נתמלא ישוע רחמים ו”החל ללמד אותם דברים רבים” (מר׳ ו׳:34). גם כאשר גידפו אותו, הוא לא הגיב במילים קשות (פט״א ב׳:23).
16, 17. (א) כיצד נוכל לחקות את ישוע כשאנו משוחחים עם בני משפחה וחברים קרובים בקהילה? (ראה תמונה בפתיח המאמר.) (ב) הבא דוגמה המצביעה על היתרונות שבדיבור מלא חן.
16 לעיתים לא קל לנו לדבר ברכות ובטקט עם מישהו שאנו מכירים היטב. אנו עלולים להרגיש חופשיים לדבר אליו בצורה ישירה מאוד. זה יכול לקרות במגעינו עם בן משפחה או חבר קרוב בקהילה. האם חש ישוע שיחסיו הקרובים עם תלמידיו מקנים לו את החירות לדבר אליהם בקשיחות? לא ולא! כשהמשיכו תלמידיו הקרובים להתווכח מי הגדול ביותר ביניהם, תיקן אותם ישוע במילים עדינות ובעזרת דוגמה של ילד קטן (מר׳ ט׳:33–37). זקני־הקהילה יכולים לחקות את דוגמתו של ישוע במתן עצות ”ברוח של ענווה” (גל׳ ו׳:1).
17 גם כשמישהו מדבר בצורה פוגענית, תגובה רכה עשויה להביא לתוצאות חיוביות (מש׳ ט״ו:1). לדוגמה, בנה בן העשרה של אם חד־הורית ניהל חיים כפולים. אחות בעלת כוונות טובות אמרה לאמו: ”חבל שנכשלת בחינוך הילד”. האֵם חשבה לרגע והשיבה: ”נכון שזה לא הולך טוב בינתיים, אבל חינוך הוא תהליך מתמשך. דברי אתי אחרי הר מגידון; אז נדע בוודאות”. תגובתה הרכה תרמה לשמירת השלום בין האחיות ועודדה את בנה ששמע את השיחה במקרה. הוא הבין שאמו לא התייחסה אליו כאל מקרה אבוד. הדבר הניע אותו להפסיק להתרועע עם חברה רעה. לימים הוא נטבל ואחר כך שירת בבית־אל. על דברינו תמיד להיות ”מלאי חן ומתובלים במלח”, ואין זה משנה אם אנו בחברת אחינו, משפחתנו או אנשים זרים (קול׳ ד׳:6).
18. אם נחקה את דוגמתו של ישוע בניצול מתת הדיבור, כיצד יעזור לנו הדבר להשתמש בכוחה של לשוננו לטובה?
18 היכולת להביע את מחשבותינו ורגשותינו במילים היא אכן דבר מופלא. הבה נחקה את דוגמתו של ישוע על־ידי כך שנבחר את העת המתאימה לדבר, נשתדל למצוא את המילים הנכונות ונעשה כל מאמץ להיות אדיבים ומלאי חן. אז יהיה בכוחה של לשוננו לשמש כמרפא למאזינינו ולהשביע את רצונו של יהוה, מקור מתת הדיבור היקרה.