האם אלוהים ידע מראש שאדם וחוה יחטאו?‏

רבים שואלים שאלה זו במלוא הכנות.‏ כאשר עולה הסוגיה מדוע אלוהים מתיר לסבל להתקיים,‏ חטאם של הזוג הראשון בגן עדן הופך במהרה נושא לשיחה.‏ המחשבה ש’‏אלוהים יודע הכול’‏ עשויה בקלות לגרום לכמה להסיק שאלוהים ודאי ידע מראש שאדם וחוה ימרו את פיו.‏

אם אלוהים באמת ידע מראש שזוג מושלם זה עתיד היה לחטוא,‏ מה זה מלמד עליו?‏ מי שמחזיקים בתפיסה זו מייחסים לאלוהים תכונות שליליות רבות.‏ הוא מצטייר בעיניהם כאל חסר אהבה,‏ צדק ויושר.‏ הם אולי יראו בכך מעשה אכזרי להעמיד את הזוג הראשון במצב שהיה ידוע מראש שהוא יסתיים בצורה טרגית.‏ אולי נדמה להם שאלוהים הוא האחראי — או לפחות שותף במידה מסוימת — לכל הרוע והסבל שנגרמו בשל כך לאורך ההיסטוריה.‏ יש שאף יאמרו שאלוהים נהג בחוסר חוכמה.‏

האם תיאור שלילי זה של יהוה אלוהים עולה בקנה אחד עם מה שנאמר אודותיו במקרא?‏ כדי להשיב על כך הבה נבחן את מה שכתוב במקרא על יצירות כפיו של יהוה ועל אישיותו.‏

‏”‏והנה טוב מאוד”‏

על יצירות כפיו של אלוהים,‏ כולל הזוג הראשון עלי אדמות,‏ נאמר בספר בראשית:‏ ”‏וירא אלוהים את כל אשר עשה,‏ והנה טוב מאוד”‏ (‏בראשית א׳:‏31‏)‏.‏ אדם וחוה נבראו בצורה מושלמת,‏ בצורה שהייתה מותאמת להפליא לחיים בכדור־הארץ.‏ לא היה כל פגם באופן שבו הם נוצרו.‏ הם נבראו בצורה ’‏טובה מאוד’‏ ומכך אנו למדים שבהחלט הייתה להם היכולת להפגין התנהגות טובה כפי שהיה מצופה מהם.‏ הם נבראו ”‏בצלם אלוהים”‏ (‏בראשית א׳:‏27‏)‏.‏ לכן הייתה להם יכולת לגלות,‏ לפחות במידה מסוימת,‏ תכונות אלוהיות,‏ כגון חוכמה,‏ אהבה,‏ נאמנות,‏ צדק וטוב לב.‏ גילוי תכונות אלו אמור היה לעזור להם להחליט החלטות שהיו מועילות להם ומשמחות את אביהם השמימי.‏

יהוה העניק ליצורים תבוניים מושלמים אלו את מתת הבחירה החופשית.‏ מכאן שהם בהחלט לא היו מתוכנתים לרצות את אלוהים — כמו איזשהו רובוט.‏ חשוב על כך.‏ לאיזו מתנה תהיה משמעות רבה יותר בעיניך — למתנה שניתנת לך באופן אוטומטי ללא כל מחשבה או למתנה שניתנת לך מכל הלב?‏ התשובה ברורה.‏ בדומה לכך,‏ אילו אדם וחוה היו בוחרים מרצונם החופשי לציית לאלוהים,‏ ציותם היה נושא משמעות רבה יותר בעיניו.‏ מתת הבחירה החופשית אפשרה לזוג הראשון לציית ליהוה מתוך אהבה (‏דברים ל׳:‏19,‏ 20‏)‏.‏

אל צודק וטוב

המקרא חושף בפנינו את תכונותיו של יהוה.‏ כשבוחנים תכונות אלה מבינים שזה בלתי אפשרי שאלוהים יהיה קשור בדרך כלשהי לחטא.‏ בתהלים ל״ג:‏5 נאמר שיהוה ”‏אוהב צדקה ומשפט”‏.‏ מסיבה זו כתוב ביעקב א׳:‏13 ש”‏אלוהים לא ינוסה ברע ואין הוא מנסה איש”‏.‏ כיוון שהוא אל הוגן ומתחשב,‏ הזהיר אלוהים את אדם הראשון:‏ ”‏מכל עץ הגן אכול תאכל.‏ ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו,‏ כי ביום אכלך ממנו מות תמות”‏ (‏בראשית ב׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ הזוג הראשון יכול היה לבחור בין חיי נצח לבין מוות.‏ אילו אלוהים היה מזהיר אותם לבל יבצעו חטא מסוים בזמן שהוא כבר יודע מה תהיה אחריתם  המרה,‏ האם לא הייתה זו צביעות מצידו?‏ בתור אל ”‏אוהב צדקה ומשפט”‏,‏ יהוה לא היה מציג בפניהם אפשרות בחירה שלמעשה לא הייתה קיימת.‏

יהוה גם שופע טוּב (‏תהלים ל״א:‏20‏)‏.‏ בהתייחסו לטובו של אלוהים,‏ אמר ישוע:‏ ”‏מי מכם האיש אשר בנו יבקש לחם והוא ייתן לו אבן?‏ או אם יבקש דג הייתן לו נחש?‏ הן אם אתם הרעים יודעים לתת מתנות טובות לבניכם,‏ כל שכן אביכם שבשמיים ייתן אך טוב למבקשים ממנו”‏ (‏מתי ז׳:‏9–11‏)‏.‏ אלוהים נותן דברים טובים לברואיו.‏ האופן שבו ברא את האדם והבית הגן עדני שהכין למענו מעידים על טובו של אלוהים.‏ האם ייתכן שריבון כה טוב ינהג בכזו אכזריות ויספק לאדם בית יפהפה בזמן שהוא יודע מראש שבית זה יילקח ממנו?‏ מובן שלא.‏ בוראנו הצודק והטוב אינו אשם במרדו של האדם.‏

‏”‏לו לבדו החוכמה”‏

כתבי־הקודש גם מראים שליהוה ”‏לבדו החוכמה”‏ (‏רומים ט״ז:‏27‏)‏.‏ המלאכים בשמיים היו עדים למקרים רבים שבהם גילה יהוה חוכמה אינסופית זו.‏ למשל,‏ כאשר יהוה ברא את כדור־הארץ ’‏הריעו’‏ המלאכים (‏איוב ל״ח:‏4–7‏)‏.‏ יצורים רוחניים תבוניים אלה עקבו ללא ספק בעניין רב אחר השתלשלות האירועים בגן עדן.‏ האם מתקבל על הדעת אפוא שאל חכם — שברא יקום כה מעורר יראה ומגוון כה רחב של יצירות מרהיבות עלי אדמות — יברא לעיני בניו השמימיים שני יצורים מיוחדים במינם אשר הוא יודע כי הם עתידים להיכשל?‏ אין כל היגיון שאלוהים יתכנן מהלך הרסני שכזה.‏

אך יש שעדיין יקשו וישאלו,‏ ’‏כיצד ייתכן שהאל החכם מכול לא ידע זאת מראש?‏’‏ אמת,‏ אחד ההיבטים של חוכמתו העצומה של יהוה הוא יכולתו לדעת ”‏מראשית אחרית”‏,‏ כלומר לחזות את העתיד (‏ישעיהו מ״ו:‏9,‏ 10‏)‏.‏ אולם הוא אינו חייב להשתמש ביכולת זו,‏ בדיוק כשם שהוא אינו חייב תמיד לנצל את כוחו העצום במלואו.‏ יהוה בוחר בחוכמה מתי להשתמש ביכולתו לחזות את העתיד.‏ הוא עושה כן כאשר יש לו סיבה טובה לעשות זאת ובהתאם לנסיבות.‏

את יכולתו של אלוהים לבחור שלא לדעת מראש דברים מסוימים ניתן להמחיש בעזרת דוגמה מתחום הטכנולוגיה.‏ לאדם הצופה בהקלטה של משחק ספורט יש אפשרות לראות קודם כול את הדקות האחרונות של המשחק כדי לדעת כיצד הוא הסתיים.‏ אבל הוא לא חייב לעשות זאת.‏ אף אחד לא ימתח עליו ביקורת אם הוא יבחר לצפות במשחק כולו מההתחלה.‏ באופן דומה,‏ הבורא ללא ספק בחר שלא לדעת מראש כיצד יתפתחו העניינים בגן עדן.‏ תחת זאת הוא בחר להמתין ולראות כיצד ישתלשלו המאורעות וכיצד יבחרו ילדיו הארציים לנהוג.‏

כאמור,‏ יהוה ברוב חוכמתו לא ברא את הזוג הראשון כרובוטים המתוכנתים לנהוג בדרך מסוימת.‏ במקום זאת,‏ הוא העניק להם באהבה את מתת הבחירה החופשית.‏ לו היו בוחרים בדרך הנכונה הם היו מגלים בכך אהבה,‏ הכרת תודה וצייתנות כלפי בוראם,‏ ודבר זה היה תורם לאושרם ומשמח את אביהם השמימי,‏ יהוה (‏משלי כ״ז:‏11;‏ ישעיהו מ״ח:‏18‏)‏.‏

כתבי־הקודש מראים שבמקרים רבים בחר אלוהים שלא להשתמש ביכולתו לדעת דברים מראש.‏ לדוגמה,‏ ברגע שבו עמד אברהם הנאמן להקריב את בנו,‏ יכול היה יהוה לומר:‏ ‏”‏עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה ולא חשכת את בנך,‏ את יחידך,‏ ממני”‏ (‏בראשית כ״ב:‏12‏)‏.‏ בנוסף,‏ היו מספר מקרים שבהם התנהגותם הרעה של אנשים מסוימים גרמה לאלוהים לחוש ’‏עצב’‏.‏  האם הייתה לו סיבה לחוש עצב אילו ידע זמן רב מראש שכך הם עתידים לנהוג?‏ (‏תהלים ע״ח:‏40,‏ 41;‏ מלכים א׳.‏ י״א:‏9,‏ 10‏)‏.‏

לכן המסקנה המתבקשת היא שהאל החכם מכול לא השתמש ביכולתו לחזות את העתיד כדי לדעת מראש שהורינו הראשונים יחטאו.‏ לא היה כל היגיון מבחינתו לברוא את האדם רק כדי שהוא יתנסה בסדרה מוזרה של אירועים שסופם כבר היה ידוע לו מראש.‏

‏”‏האלוהים הוא אהבה”‏

אויבו של אלוהים,‏ השטן,‏ יזם את המרד בגן עדן שהביא להשלכות מרות,‏ כולל חטא ומוות.‏ מכאן שהשטן הוא ”‏רוצח”‏.‏ כמו כן,‏ הוא התגלה כ”‏שקרן.‏.‏.‏ ואבי השקר”‏ (‏יוחנן ח׳:‏44‏)‏.‏ כיוון שהוא עצמו פועל מתוך מניעים שליליים,‏ השטן מנסה לייחס גם לבוראנו האוהב מניעים שליליים.‏ הוא בהחלט היה רוצה להטיל על יהוה את האחריות לחטאי האדם.‏

תכונת האהבה היא הסיבה המרכזית לכך שיהוה בחר שלא לדעת מראש שאדם וחוה יחטאו.‏ אהבה היא תכונתו העיקרית של אלוהים.‏ ”‏האלוהים הוא אהבה”‏,‏ נאמר ביוחנן א׳.‏ ד׳:‏8‏.‏ תכונה זו חיובית ולא שלילית.‏ היא מחפשת את הטוב באחרים.‏ בשל אהבתו רצה יהוה אלוהים את הטוב ביותר עבור הזוג הראשון.‏

לילדיו הארציים של אלוהים אומנם הייתה אפשרות לקבל החלטה שגויה,‏ אך אלוהינו האוהב לא גילה גישה פסימיסטית או חשדנית כלפי ברואיו המושלמים.‏ הוא סיפק להם את צורכיהם בשפע ודאג למסור להם את כל המידע שהיה נחוץ להם.‏ היה זה אך הולם שאלוהים יצפה בתמורה לציות אוהב ולא למרד.‏ הוא ידע שלאדם וחוה הייתה היכולת לגלות נאמנות כלפיו,‏ כפי שהוכח מאוחר יותר על־ידי אברהם,‏ איוב,‏ דניאל ורבים אחרים שגילו נאמנות כלפי אלוהים חרף היותם אנשים לא־מושלמים.‏

‏”‏האלוהים כול יכול”‏,‏ אמר ישוע (‏מתי י״ט:‏26‏)‏.‏ זוהי בהחלט מחשבה מעודדת.‏ אהבתו של יהוה — ביחד עם תכונותיו העיקריות הנוספות:‏ צדק,‏ חוכמה וכוח — מהווה ערובה לכך שביכולתו לבטל בבוא העת את כל השלכות החטא והמוות,‏ ושהוא אכן יעשה זאת (‏ההתגלות כ״א:‏3–5‏)‏.‏

אין ספק שיהוה לא ידע מראש שהזוג הראשון עתיד לחטוא.‏ אומנם אלוהים נעצב אל ליבו בשל חוסר ציותו של האדם ובשל הסבל שנגרם כתוצאה ממעשה זה,‏ אך הוא ידע שמצב זמני זה לא ימנע את התגשמות מטרתו הנצחית עבור כדור־הארץ ובני האדם.‏ התרצה לדעת עוד על מטרה זו ועל האופן שבו תוכל להפיק תועלת מהתגשמותה הנפלאה?‏ *

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 14]‏

יהוה לא ברא את הזוג הראשון כרובוטים המתוכנתים לנהוג בדרך מסוימת

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 15]‏

אלוהים ידע שלאדם וחוה הייתה היכולת לגלות נאמנות כלפיו