בראשית 3‏:1‏-24

  • מקור החטא ‏(‏1–13‏)‏

    • השקר הראשון ‏(‏4,‏ 5‏)‏

  • משפט יהוה על המורדים ‏(‏14–24‏)‏

    • הנבואה על זרע האישה ‏(‏15‏)‏

    • הגירוש מגן עדן ‏(‏23,‏ 24‏)‏

ג  וְהַנָּחָשׁ+ הָיָה עָרוּם* מִכָּל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהִים.‏ וְהוּא אָמַר אֶל הָאִשָּׁה:‏ ”‏הַאִם אֱלֹהִים בֶּאֱמֶת אָמַר לָכֶם לֹא לֶאֱכֹל מִכָּל עֲצֵי הַגַּן?‏”‏+  הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה לַנָּחָשׁ:‏ ”‏מִפְּרִי עֲצֵי הַגַּן מֻתָּר לָנוּ לֶאֱכֹל.‏+  אַךְ מִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּאֶמְצַע הַגַּן אָמַר אֱלֹהִים:‏+ ’‏לֹא תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִּגְּעוּ בּוֹ,‏ פֶּן תָּמוּתוּ’‏”‏.‏  אָמַר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה:‏ ”‏לֹא מוֹת תָּמוּתוּ.‏*+  כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹהִים שֶׁבַּיּוֹם שֶׁתֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ יִפָּקְחוּ עֵינֵיכֶם וְתִהְיוּ כֶּאֱלֹהִים,‏ יוֹדְעֵי טוֹב וָרָע”‏.‏+  בְּעִקְבוֹת זֹאת רָאֲתָה הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַּאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנָעִים לְהִתְבּוֹנֵן בָּעֵץ.‏* לָכֵן הִיא לָקְחָה מִפִּרְיוֹ וְאָכְלָה מִמֶּנּוּ.‏+ לְאַחַר מִכֵּן נָתְנָה גַּם לְבַעֲלָהּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִמָּהּ,‏ וְהוּא אָכַל מִמֶּנּוּ.‏+  אָז נִפְקְחוּ עֵינֵי שְׁנֵיהֶם,‏ וְהֵם הֵבִינוּ שֶׁהֵם עֵירֻמִּים.‏ לָכֵן הֵם תָּפְרוּ עֲלֵי תְּאֵנָה וְעָשׂוּ לָהֶם חֲגוֹרוֹת.‏*+  מְאֻחָר יוֹתֵר שָׁמְעוּ אֶת קוֹל יְהֹוָה אֱלֹהִים בְּעוֹדוֹ מִתְהַלֵּךְ בַּגַּן בְּחֵלֶק הַיּוֹם אֲשֶׁר בּוֹ נוֹשֶׁבֶת הָרוּחַ,‏ וְהָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ הִתְחַבְּאוּ מִפְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהִים בֵּין עֲצֵי הַגַּן.‏  וִיהֹוָה אֱלֹהִים קָרָא שׁוּב וָשׁוּב אֶל הָאָדָם וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏הֵיכָן אַתָּה?‏”‏ 10  לְבַסּוֹף הוּא הֵשִׁיב:‏ ”‏שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלְךָ בַּגַּן,‏ אַךְ פָּחַדְתִּי כִּי הָיִיתִי עֵירֹם,‏ וְלָכֵן הִתְחַבֵּאתִי”‏.‏ 11  אָמַר לוֹ:‏ ”‏מִי אָמַר לְךָ שֶׁאַתָּה עֵירֹם?‏+ הַאִם אָכַלְתָּ מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ לֹא לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ?‏”‏+ 12  אָמַר הָאָדָם:‏ ”‏הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי,‏ הִיא נָתְנָה לִי מִפְּרִי הָעֵץ,‏ וְלָכֵן אָכַלְתִּי”‏.‏ 13  אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה:‏ ”‏מָה זֹאת עָשִׂית?‏”‏ וְהָאִשָּׁה הֵשִׁיבָה:‏ ”‏הַנָּחָשׁ הִטְעָה אוֹתִי,‏ וְלָכֵן אָכַלְתִּי”‏.‏+ 14  אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ:‏+ ”‏מִכֵּיוָן שֶׁעָשִׂיתָ זֹאת,‏ אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמוֹת וּמִכָּל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה.‏ עַל גְּחוֹנְךָ תֵּלֵךְ,‏ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ.‏ 15  וְאֵיבָה*+ אָשִׂים בֵּינְךָ+ וּבֵין הָאִשָּׁה+ וּבֵין זַרְעֲךָ+ וּבֵין זַרְעָהּ.‏+ הוּא יִמְחַץ* אֶת רֹאשְׁךָ,‏+ וְאַתָּה תִּפְצַע* אוֹתוֹ בֶּעָקֵב”‏.‏+ 16  אֶל הָאִשָּׁה אָמַר:‏ ”‏אַרְבֶּה מְאוֹד אֶת כְּאֵב הֶרְיוֹנֵךְ;‏ בִּכְאֵב תֵּלְדִי בָּנִים,‏ וְאֶל בַּעֲלֵךְ תִּהְיֶה תְּשׁוּקָתֵךְ,‏* וְהוּא יִמְשֹׁל בָּךְ”‏.‏ 17  וּלְאָדָם* אָמַר:‏ ”‏מִכֵּיוָן שֶׁשָּׁמַעְתָּ בְּקוֹל אִשְׁתְּךָ וְאָכַלְתָּ מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ,‏+ ’‏לֹא תֹּאכַל מִמֶּנּוּ’‏,‏ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בִּגְלָלְךָ.‏+ בִּכְאֵב תֹּאכַל אֶת יְבוּלָהּ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ.‏+ 18  קוֹץ וְדַרְדַּר הִיא תַּצְמִיחַ לְךָ,‏ וְאַתָּה תֹּאכַל אֶת צִמְחִיַּת הַשָּׂדֶה.‏ 19  בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם* עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה,‏ כִּי מִמֶּנָּה נִלְקַחְתָּ.‏+ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב”‏.‏+ 20  לְאַחַר מִכֵּן קָרָא אָדָם לְאִשְׁתּוֹ חַוָּה,‏* כִּי הִיא נוֹעֲדָה לִהְיוֹת אֵם כָּל חַי.‏+ 21  וִיהֹוָה אֱלֹהִים עָשָׂה לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כֻּתּוֹנוֹת עוֹר לְהַלְבִּישָׁם.‏+ 22  אָז אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהִים:‏ ”‏הֵן הָאָדָם נִהְיָה כְּאֶחָד מֵאִתָּנוּ בְּיָדְעוֹ טוֹב וָרָע.‏+ וְעַתָּה לְמַעַן לֹא יִשְׁלַח יָדוֹ וְיִקַּח פְּרִי גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים+ וְיֹאכַל וְיִחְיֶה לְעוֹלָם,‏ — ”‏ 23  וִיהֹוָה אֱלֹהִים סִלֵּק אוֹתוֹ מִגַּן עֵדֶן+ לְעַבֵּד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִלְקַח מִמֶּנָּה.‏+ 24  וְהוּא גֵּרֵשׁ אֶת הָאָדָם,‏ וְהִצִּיב בְּמִזְרַח גַּן עֵדֶן אֶת הַכְּרוּבִים+ וְאֶת הַלַּהַב הַלּוֹהֵט שֶׁל הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת* כְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל עֵץ הַחַיִּים.‏

הערות שוליים

או ”‏ערמומי;‏ זהיר”‏.‏
או ”‏לבטח לא תמותו”‏.‏
או אולי ”‏נעים כדי להחכים;‏ להשכיל”‏.‏
או ”‏חגורות לכיסוי חלציהם”‏.‏
או ”‏תפגע;‏ תמחץ”‏.‏
או ”‏יפגע;‏ יפצע”‏.‏
או ”‏עוינות”‏.‏
או ”‏השתוקקותך”‏.‏
מלשון ”‏אדמה”‏;‏ גם במשמעות ”‏האנושות;‏ המין האנושי”‏.‏
או ”‏מזון”‏.‏
מלשון ”‏חי;‏ חיים”‏.‏
או ”‏המסתובבת”‏.‏