ויקרא 1:1-17
-
העולה (1–17)
א וִיהֹוָה קָרָא אֶל מֹשֶׁה וְדִבֵּר אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד,+ בְּאָמְרוֹ:
2 ”דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וֶאֱמֹר לָהֶם, ’אִם יַצִּיג אִישׁ מִכֶּם קָרְבָּן לִיהֹוָה מִן הַבְּהֵמוֹת, הַצִּיגוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן.+
3 ”’אִם קָרְבָּנוֹ הוּא קָרְבַּן עוֹלָה מִן הַבָּקָר, עָלָיו לְהַצִּיג זָכָר תָּמִים.*+ מֵרְצוֹנוֹ הַחָפְשִׁי+ יַצִּיג אוֹתוֹ לִפְנֵי יְהֹוָה בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
4 הוּא יִסְמֹךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבַּן הָעוֹלָה, וְהוּא יִתְקַבֵּל בַּעֲדוֹ כְּדֵי לְכַפֵּר עָלָיו.
5 ”’וְהַפָּר הַצָּעִיר יִשָּׁחֵט לִפְנֵי יְהֹוָה, וּבְנֵי אַהֲרֹן, הַכֹּהֲנִים,+ יַצִּיגוּ אֶת הַדָּם וְיַזּוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ מִסָּבִיב,+ אֲשֶׁר בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
6 יֵשׁ לִפְשֹׁט אֶת עוֹר הָעוֹלָה וּלְבַתְּרָהּ לִנְתָחִים.+
7 בְּנֵי אַהֲרֹן, הַכֹּהֲנִים, יָשִׂימוּ אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ+ וְיַעַרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ.
8 בְּנֵי אַהֲרֹן, הַכֹּהֲנִים, יַעַרְכוּ אֶת נִתְחֵי הַקָּרְבָּן+ עִם הָרֹאשׁ וְעִם חֵלֶב הַכְּלָיוֹת* עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ שֶׁעַל הַמִּזְבֵּחַ.
9 קְרָבָיו וְשׁוֹקָיו יֵרָחֲצוּ בְּמַיִם, וְהַכֹּהֵן יַקְטִיר אֶת הַכֹּל עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּעוֹלָה, קָרְבָּן הַנִּשְׂרָף בָּאֵשׁ, רֵיחַ נִיחוֹחַ* לִיהֹוָה.+
10 ”’וְאִם קָרְבָּנוֹ הוּא עוֹלָה מִן הַצֹּאן,+ מִן הַכְּבָשִׂים הַצְּעִירִים אוֹ מִן הָעִזִּים, עָלָיו לְהַצִּיג זָכָר תָּמִים.+
11 הוּא יִשָּׁחֵט בְּצִדּוֹ הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ לִפְנֵי יְהֹוָה, וּבְנֵי אַהֲרֹן, הַכֹּהֲנִים, יַזּוּ אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִסָּבִיב.+
12 הוּא יְבַתֵּר אוֹתוֹ לִנְתָחִים, וְעִם רֹאשׁוֹ וְעִם חֵלֶב הַכְּלָיוֹת* שֶׁלּוֹ יַעֲרֹךְ אוֹתָם הַכֹּהֵן עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ שֶׁעַל הַמִּזְבֵּחַ.
13 אֶת הַקְּרָבַיִם וְאֶת הַשּׁוֹקַיִם יִרְחַץ בְּמַיִם, וְהַכֹּהֵן יַצִּיג אֶת הַכֹּל וְיַקְטִיר עַל הַמִּזְבֵּחַ. עוֹלָה הוּא, קָרְבָּן הַנִּשְׂרָף בָּאֵשׁ, רֵיחַ נִיחוֹחַ* לִיהֹוָה.
14 ”’וְאִם מִן הָעוֹפוֹת יַקְרִיב עוֹלָה לִיהֹוָה, יַצִּיג אֶת קָרְבָּנוֹ מִן הַתּוֹרִים אוֹ מִן הַיּוֹנִים הַצְּעִירוֹת.+
15 הַכֹּהֵן יַצִּיג אוֹתוֹ בַּמִּזְבֵּחַ וְיִמְלֹק אֶת רֹאשׁוֹ וְיַקְטִיר אוֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ, אַךְ דָּמוֹ יְנֻקַּז עַל דֹּפֶן הַמִּזְבֵּחַ.
16 עָלָיו לְהָסִיר אֶת הַזֶּפֶק שֶׁלּוֹ וְאֶת נוֹצוֹתָיו וּלְהַשְׁלִיךְ אוֹתָם לְיַד הַמִּזְבֵּחַ, מִזְרָחָה, אֶל מְקוֹם הָאֵפֶר.*+
17 הוּא יְשַׁסֵּעַ אוֹתוֹ בִּכְנָפָיו מִבְּלִי לְחַלְּקוֹ לִשְׁנַיִם. וְהַכֹּהֵן יַקְטִיר אוֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ. עוֹלָה הוּא, קָרְבָּן הַנִּשְׂרָף בָּאֵשׁ, רֵיחַ נִיחוֹחַ* לִיהֹוָה.
הערות שוליים
^ או ”שלם; ללא דופי”.
^ או ”השומן סביב הכליות”.
^ או ”מפייס; מרגיע”. מלשון ”נוח; מנוחה”.
^ או ”השומן סביב הכליות”.
^ או ”מפייס; מרגיע”. מלשון ”נוח; מנוחה”.
^ נה״מ, ”דשן”. האפר הספוג בשומן הקורבנות.
^ או ”מפייס; מרגיע”. מלשון ”נוח; מנוחה”.
