יהושע 4‏:1‏-24

  • אבנים משמשות כמצבת זיכרון ‏(‏1–24‏)‏

ד  מִיָּד כְּשֶׁסִּיְּמָה כָּל הָאֻמָּה לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן,‏ אָמַר יְהֹוָה לִיהוֹשֻׁעַ:‏  ‏”‏קְחוּ לָכֶם מִן הָעָם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים,‏ אִישׁ אֶחָד מִכָּל שֵׁבֶט,‏+  וְצַוּוּ עֲלֵיהֶם:‏ ’‏שְׂאוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מֵאֶמְצַע הַיַּרְדֵּן,‏ מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עָמְדוּ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים,‏+ וְהַעֲבִירוּ אוֹתָן אִתְּכֶם וְהַנִּיחוּ אוֹתָן בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ תָּלוּנוּ הַלַּיְלָה’‏”‏.‏+  לְפִיכָךְ יְהוֹשֻׁעַ קָרָא לִשְׁנֵים עָשָׂר הָאֲנָשִׁים שֶׁמִּנָּה מִקֶּרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ אִישׁ אֶחָד מִכָּל שֵׁבֶט,‏  וִיהוֹשֻׁעַ אָמַר לָהֶם:‏ ”‏עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶל אֶמְצַע הַיַּרְדֵּן,‏ וְהָרִימוּ אִישׁ אִישׁ מִכֶּם אֶבֶן עַל שִׁכְמוֹ,‏ כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏  לְמַעַן יִהְיֶה זֶה אוֹת בְּקִרְבְּכֶם.‏ אִם יִשְׁאֲלוּ אֶתְכֶם בְּנֵיכֶם בֶּעָתִיד,‏ ‏’‏מַדּוּעַ שַׂמְתֶּם כָּאן אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה?‏’‏+  אִמְרוּ לָהֶם:‏ ’‏כִּי מֵי הַיַּרְדֵּן נֶעֶצְרוּ מִלִּפְנֵי אֲרוֹן+ בְּרִית יְהֹוָה.‏ בְּעָבְרוֹ אֶת הַיַּרְדֵּן נֶעֶצְרוּ מֵי הַיַּרְדֵּן.‏ אֲבָנִים אֵלֶּה יִהְיוּ מַצֵּבַת זִכָּרוֹן* קְבוּעָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל’‏”‏.‏+  וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כְּפִי שֶׁצִּוָּה יְהוֹשֻׁעַ.‏ הֵם נָשְׂאוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מֵאֶמְצַע הַיַּרְדֵּן,‏ כְּפִי שֶׁהוֹרָה יְהֹוָה לִיהוֹשֻׁעַ,‏ כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ וְהֶעֱבִירוּ אוֹתָן אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עָמְדוּ לָלוּן וְהִנִּיחוּ אוֹתָן שָׁם.‏  יְהוֹשֻׁעַ גַּם הִצִּיב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים בְּאֶמְצַע הַיַּרְדֵּן בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עָמְדוּ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים שֶׁנָּשְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית,‏+ וְהָאֲבָנִים נִמְצָאוֹת שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.‏ 10  הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן הִמְשִׁיכוּ לַעֲמֹד בְּאֶמְצַע הַיַּרְדֵּן עַד שֶׁנִּשְׁלַם כָּל מָה שֶׁצִּוָּה יְהֹוָה עַל יְהוֹשֻׁעַ לוֹמַר לָעָם לַעֲשׂוֹת,‏ עַל־פִּי כָּל מָה שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה עַל יְהוֹשֻׁעַ.‏ כָּל אוֹתָהּ עֵת מִהֲרוּ הָעָם לַעֲבֹר.‏ 11  בָּרֶגַע שֶׁסִּיְּמוּ כָּל הָעָם לַעֲבֹר,‏ עָבְרוּ אֲרוֹן יְהֹוָה וְהַכֹּהֲנִים לְנֶגֶד עֵינֵי הָעָם.‏+ 12  וּבְנֵי שֵׁבֶט רְאוּבֵן,‏ בְּנֵי שֵׁבֶט גָּד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה עָבְרוּ בְּמַעֲרָךְ קְרָבִי+ לִפְנֵי שְׁאַר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ כְּפִי שֶׁהוֹרָה לָהֶם מֹשֶׁה.‏+ 13  כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף חַיָּלִים חֲמוּשִׁים לַקְּרָב עָבְרוּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֶל עַרְבוֹת יְרִיחוֹ.‏ 14  בַּיּוֹם הַהוּא רוֹמֵם יְהֹוָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל,‏+ וְהֵם רָחֲשׁוּ לוֹ כָּבוֹד עָמֹק* כָּל יְמֵי חַיָּיו,‏ כְּשֵׁם שֶׁרָחֲשׁוּ כָּבוֹד עָמֹק לְמֹשֶׁה.‏+ 15  אָז אָמַר יְהֹוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ:‏ 16  ‏”‏צַוֵּה עַל הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאֵי אֲרוֹן+ הָעֵדוּת לַעֲלוֹת מִן הַיַּרְדֵּן”‏.‏ 17  עַל כֵּן יְהוֹשֻׁעַ צִוָּה עַל הַכֹּהֲנִים:‏ ”‏עֲלוּ מִן הַיַּרְדֵּן”‏.‏ 18  כַּאֲשֶׁר עָלוּ הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאֵי אֲרוֹן+ בְּרִית יְהֹוָה מֵאֶמְצַע הַיַּרְדֵּן וְדָרְכוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים עַל הָאֲדָמָה הַיְּבֵשָׁה,‏ שָׁבוּ מֵי הַיַּרְדֵּן לִזְרֹם וְעָלוּ עַל גְּדוֹתָיו+ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.‏ 19  הָעָם עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וְחָנוּ בְּגִלְגָּל+ בִּגְבוּלָהּ הַמִּזְרָחִי שֶׁל יְרִיחוֹ.‏ 20  וְאֶת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים שֶׁלָּקְחוּ מִן הַיַּרְדֵּן הִצִּיב יְהוֹשֻׁעַ בְּגִלְגָּל.‏+ 21  אָז אָמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏כַּאֲשֶׁר יִשְׁאֲלוּ יַלְדֵיכֶם בֶּעָתִיד אֶת אֲבוֹתֵיהֶם,‏ ’‏מָה מַשְׁמָעוּת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה?‏’‏+ 22  הַסְבִּירוּ לְיַלְדֵיכֶם:‏ ’‏יִשְׂרָאֵל עָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן בַּיַּבָּשָׁה+ 23  כַּאֲשֶׁר יִבֵּשׁ יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵיהֶם עַד שֶׁעָבְרוּ אוֹתוֹ,‏ כְּפִי שֶׁעָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם לְיַם סוּף כַּאֲשֶׁר יִבֵּשׁ אוֹתוֹ מִפָּנֵינוּ עַד שֶׁעָבַרְנוּ אוֹתוֹ.‏+ 24  הוּא עָשָׂה זֹאת כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ עַד כַּמָּה חֲזָקָה יַד יְהֹוָה+ וּכְדֵי שֶׁתָּמִיד תִּירְאוּ מִפְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם’‏”‏.‏

הערות שוליים

או ”‏תזכורת”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏יראו אותו”‏.‏