יוחנן 7:1-52
ז אַחֲרֵי כֵן הִמְשִׁיךְ יֵשׁוּעַ לְהִתְהַלֵּךְ בַּגָּלִיל; הוּא לֹא רָצָה לְהִתְהַלֵּךְ בִּיהוּדָה, מִשּׁוּם שֶׁהַיְּהוּדִים רָצוּ לְהָרְגוֹ.+
2 אֲבָל הוֹאִיל וְהָיָה זֶה סָמוּךְ לְחַג הַסֻּכּוֹת,+ מֵחַגֵּי הַיְּהוּדִים,
3 אָמְרוּ לוֹ אֶחָיו:+ ”צֵא מִכָּאן וְלֵךְ לִיהוּדָה, כְּדֵי שֶׁגַּם תַּלְמִידֶיךָ יִרְאוּ אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה.
4 הֲרֵי אִישׁ הָרוֹצֶה לְהִוָּדַע בָּרַבִּים אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶת מַעֲשָׂיו בַּסֵּתֶר. אִם אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, גַּלֵּה אֶת עַצְמְךָ לָעוֹלָם”.
5 לְמַעֲשֶׂה, אֶחָיו לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ.+
6 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”זְמַנִּי טֶרֶם הִגִּיעַ,+ אֲבָל זְמַנְּכֶם תָּמִיד בַּנִּמְצָא.
7 לָעוֹלָם אֵין כָּל סִבָּה לִשְׂנֹא אֶתְכֶם, אֲבָל הוּא שׂוֹנֵא אוֹתִי מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי מֵעִיד עָלָיו שֶׁמַּעֲשָׂיו רָעִים.+
8 אַתֶּם עֲלוּ לַחַג; אֲנִי עֲדַיִן לֹא עוֹלֶה לַחַג, כִּי זְמַנִּי טֶרֶם נִשְׁלַם”.+
9 לְאַחַר שֶׁאָמַר לָהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִשְׁאַר בַּגָּלִיל.
10 עִם זֹאת, אַחֲרֵי שֶׁעָלוּ אֶחָיו לַחַג עָלָה גַּם הוּא, אַךְ לֹא בְּגָלוּי אֶלָּא בַּחֲשַׁאי.
11 לְפִיכָךְ הֵחֵלּוּ הַיְּהוּדִים לְחַפְּשׂוֹ בַּחַג וְשָׁאֲלוּ: ”הֵיכָן הוּא?”
12 הִתְלַחֲשׁוּיוֹת רַבּוֹת הָיוּ עַל אוֹדוֹתָיו בְּקֶרֶב הַהֲמוֹנִים. הָיוּ שֶׁאָמְרוּ: ”הוּא אָדָם טוֹב”, וַאֲחֵרִים אָמְרוּ: ”לֹא; הוּא מַתְעֶה אֶת הָעָם”.+
13 כַּמּוּבָן, אִישׁ מֵהֶם לֹא הֵעֵז לְדַבֵּר עָלָיו בָּרַבִּים כִּי פָּחֲדוּ מִפְּנֵי הַיְּהוּדִים.+
14 בַּחֲלוֹף מַחֲצִית יְמֵי הַחַג עָלָה יֵשׁוּעַ אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהֵחֵל לְלַמֵּד.
15 תָּמְהוּ הַיְּהוּדִים וְאָמְרוּ: ”כֵּיצַד הָאִישׁ הַזֶּה מַכִּיר כָּךְ אֶת הַכְּתוּבִים+ מִבְּלִי שֶׁלָּמַד בְּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁ?”+
16 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: ”הַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי מְלַמֵּד אֵינָם שֶׁלִּי, אֶלָּא שֶׁל שׁוֹלְחִי.+
17 הֶחָפֵץ לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ יֵדַע אִם הַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי מְלַמֵּד מֵאֱלֹהִים הֵם,+ אוֹ אִם אֲנִי מְדַבֵּר מִטַּעַם עַצְמִי.
18 הַמְּדַבֵּר מִטַּעַם עַצְמוֹ מְחַפֵּשׂ כָּבוֹד לְעַצְמוֹ; אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה בִּכְבוֹד שׁוֹלְחוֹ,+ אִישׁ אֱמֶת הוּא וְאֵין בּוֹ כָּל רֶשַׁע.
19 הֲרֵי מֹשֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה,+ אַךְ אִישׁ מִכֶּם אֵינוֹ מְקַיֵּם אוֹתָהּ. מַדּוּעַ אַתֶּם רוֹצִים לַהֲרֹג אוֹתִי?”+
20 הֵשִׁיב הֶהָמוֹן: ”יֵשׁ בְּךָ שֵׁד. מִי רוֹצֶה לַהֲרֹג אוֹתְךָ?”
21 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: ”מַעֲשֶׂה אֶחָד עָשִׂיתִי וְכֻלְּכֶם מֻפְתָּעִים.
22 מִסִּבָּה זוֹ נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּילָה+ — אֶלָּא שֶׁלֹּא מִמֹּשֶׁה הִיא כִּי אִם מִן הָאָבוֹת+ — וְאַתֶּם מָלִים בְּשַׁבָּת.
23 אִם אָדָם נִמּוֹל בְּשַׁבָּת כְּדֵי לֹא לְהָפֵר אֶת תּוֹרַת מֹשֶׁה, מַדּוּעַ אַתֶּם זוֹעֲמִים עָלַי מִשּׁוּם שֶׁרִפֵּאתִי כָּלִיל אִישׁ בְּשַׁבָּת?+
24 חִדְלוּ לִשְׁפֹּט עַל־פִּי מַרְאֵה עֵינַיִם; מִשְׁפַּט צֶדֶק שִׁפְטוּ”.+
25 אָז הֵחֵלּוּ חֵלֶק מִתּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם לוֹמַר: ”הֲלֹא זֶהוּ הָאִישׁ שֶׁהֵם רוֹצִים לַהֲרֹג!+
26 וְהִנֵּה הוּא מְדַבֵּר בַּצִּבּוּר, וְהֵם אֵינָם אוֹמְרִים לוֹ דָּבָר. הֲיִתָּכֵן שֶׁהַמַּנְהִיגִים הִשְׁתַּכְנְעוּ שֶׁזֶּהוּ הַמָּשִׁיחַ?
27 אֶלָּא שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מִנַּיִן הָאִישׁ הַזֶּה;+ אַךְ כַּאֲשֶׁר יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ אִישׁ לֹא יֵדַע מִנַּיִן הוּא”.
28 בְּעוֹדוֹ מְלַמֵּד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, קָרָא יֵשׁוּעַ וְאָמַר: ”אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתִי וְגַם יוֹדְעִים מִנַּיִן אֲנִי. וְלֹא בָּאתִי עַל דַּעַת עַצְמִי;+ שׁוֹלְחִי אֲמִתִּי* וְאֵינְכֶם מַכִּירִים אוֹתוֹ.+
29 אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ+ כִּי בָּאתִי מִטַּעֲמוֹ, וְהוּא שָׁלַח אוֹתִי”.
30 אָז חִפְּשׂוּ דֶּרֶךְ לִתְפֹּס אוֹתוֹ,+ אַךְ אִישׁ לֹא הִנִּיחַ עָלָיו יָד כִּי טֶרֶם הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ.+
31 עִם זֹאת, רַבִּים מִן הֶהָמוֹן הֶאֱמִינוּ בּוֹ+ וְאָמְרוּ: ”כַּאֲשֶׁר יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ, הַאִם יַעֲשֶׂה יוֹתֵר אוֹתוֹת מִשֶּׁעָשָׂה הָאִישׁ הַזֶּה?”
32 הַפְּרוּשִׁים שָׁמְעוּ אֶת הַהִתְלַחֲשׁוּיוֹת הָאֵלּוּ עַל אוֹדוֹתָיו בְּקֶרֶב הֶהָמוֹן, וְשָׁלְחוּ הֵם וְהַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים שׁוֹמְרִים כְּדֵי לִתְפֹּס* אוֹתוֹ.
33 אָמַר יֵשׁוּעַ: ”עוֹד זְמַן קָצָר אֶהְיֶה אִתְּכֶם עַד שֶׁאֵלֵךְ אֶל שׁוֹלְחִי.+
34 אַתֶּם תְּחַפְּשׂוּ אוֹתִי אַךְ לֹא תִּמְצְאוּ; וְאֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אֶהְיֶה אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא”.+
35 עַל כֵּן אָמְרוּ הַיְּהוּדִים זֶה לָזֶה: ”לְאָן הוּא מִתְכַּוֵּן לָלֶכֶת כָּךְ שֶׁלֹּא נִמְצָא אוֹתוֹ? הַאִם הוּא מִתְכַּוֵּן לָלֶכֶת אֶל הַיְּהוּדִים הַפְּזוּרִים בְּקֶרֶב הַיְּוָנִים וּלְלַמֵּד גַּם אֶת הַיְּוָנִים?
36 מָה כַּוָּנַת דְּבָרָיו, ’תְּחַפְּשׂוּ אוֹתִי אַךְ לֹא תִּמְצְאוּ, וְאֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אֶהְיֶה אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא’?”
37 בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, הַיּוֹם הַגָּדוֹל שֶׁל הַחַג,+ עָמַד יֵשׁוּעַ וְקָרָא: ”מִי שֶׁצָּמֵא שֶׁיָּבוֹא אֵלַי וְיִשְׁתֶּה.+
38 הַמַּאֲמִין בִּי, כַּכָּתוּב: ’נַחֲלֵי מַיִם חַיִּים יִזְרְמוּ מִקִּרְבּוֹ’”.+
39 בְּאָמְרוֹ זֹאת דִּבֵּר עַל הָרוּחַ אֲשֶׁר הַמַּאֲמִינִים בּוֹ עָמְדוּ לְקַבֵּל; שֶׁהֲרֵי טֶרֶם הָיְתָה הָרוּחַ,+ כִּי יֵשׁוּעַ טֶרֶם זָכָה בְּתִפְאַרְתּוֹ.+
40 כַּמָּה מִן הֶהָמוֹן שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דְּבָרָיו אֵלֶּה הֵחֵלּוּ לוֹמַר: ”זֶהוּ בֶּאֱמֶת הַנָּבִיא”.+
41 אֲחֵרִים אָמְרוּ: ”זֶה הַמָּשִׁיחַ”.+ אוּלָם הָיוּ שֶׁאָמְרוּ: ”הַאִם מֵהַגָּלִיל צָרִיךְ לָבוֹא הַמָּשִׁיחַ?+
42 הֲרֵי הַכָּתוּב אוֹמֵר שֶׁהַמָּשִׁיחַ יָבוֹא מִזֶּרַע דָּוִד+ וּמִבֵּית לֶחֶם,+ כְּפָרוֹ שֶׁל דָּוִד”.+
43 לְפִיכָךְ הִתְעוֹרְרָה לְגַבָּיו מַחֲלֹקֶת בְּקֶרֶב הֶהָמוֹן.
44 וַאֲחָדִים מֵהֶם רָצוּ לִתְפֹּס* אוֹתוֹ, אַךְ אִישׁ לֹא הִנִּיחַ עָלָיו יָד.
45 כַּאֲשֶׁר חָזְרוּ הַשּׁוֹמְרִים, שָׁאֲלוּ אוֹתָם הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַפְּרוּשִׁים: ”מַדּוּעַ לֹא הֵבֵאתֶם אוֹתוֹ?”
46 הֵשִׁיבוּ הַשּׁוֹמְרִים: ”מֵעוֹלָם לֹא דִּבֵּר אִישׁ כְּמוֹ שֶׁמְּדַבֵּר הָאִישׁ הַזֶּה”.+
47 הֵגִיבוּ הַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ: ”הַאִם גַּם אַתֶּם הֻתְעֵיתֶם?
48 הֲרֵי אִישׁ מִן הַמַּנְהִיגִים אוֹ מִן הַפְּרוּשִׁים לֹא הֶאֱמִין בּוֹ!+
49 אֲבָל הֶהָמוֹן הַזֶּה, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, אֲרוּרִים הֵם”.
50 נַקְדִּימוֹן, שֶׁבָּא אֵלָיו קֹדֶם לָכֵן וְהָיָה אֶחָד מִן הַפְּרוּשִׁים, שָׁאַל אוֹתָם:
51 ”הַאִם תִּשְׁפֹּט תּוֹרָתֵנוּ אָדָם בְּטֶרֶם תִּשְׁמַע אוֹתוֹ תְּחִלָּה וְתֵדַע מָה עָשָׂה?”+
52 הֵשִׁיבוּ לוֹ וְאָמְרוּ: ”הַאִם גַּם אַתָּה מִן הַגָּלִיל? חֲקֹר וּרְאֵה שֶׁלֹּא יָקוּם נָבִיא מִן הַגָּלִיל”.*
הערות שוליים
^ או ”קיים”.
^ או ”לעצור; לאסור”.
^ או ”לעצור; לאסור”.
^ מספר כתבי יד עתיקים ומהימנים אינם כוללים את פסוק 53 עד פרק ח׳ פסוק 11.
