ירמיהו 18:1-23
יח זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָה:
2 ”קוּם וְרֵד אֶל בֵּית הַקַּדָּר,+ וְשָׁם אַשְׁמִיעֲךָ אֶת דְּבָרַי”.
3 לָכֵן יָרַדְתִּי אֶל בֵּית הַקַּדָּר, וְהוּא עָבַד בָּאָבְנַיִם.
4 אַךְ הַכְּלִי שֶׁעָשָׂה הַקַּדָּר בַּחֹמֶר נִשְׁחַת בְּיָדוֹ. לָכֵן הַקַּדָּר עִבֵּד אוֹתוֹ מֵחָדָשׁ לִכְלִי אַחֵר, כַּיָּשָׁר בְּעֵינָיו.*
5 וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
6 ”’הַאִם כַּקַּדָּר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם, בֵּית יִשְׂרָאֵל?’ מַכְרִיז יְהֹוָה. ’הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר,* כָּךְ אַתֶּם בְּיָדִי, בֵּית יִשְׂרָאֵל.+
7 בְּכָל עֵת שֶׁאֲדַבֵּר עַל לַעֲקֹר וּלְנַתֵּץ וּלְהַשְׁמִיד אֻמָּה אוֹ מַמְלָכָה,+
8 וְאֻמָּה זוֹ תַּעֲזֹב אֶת רִשְׁעוּתָהּ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי נֶגְדָּהּ, גַּם אֲנִי אֶחְזֹר בִּי* בַּאֲשֶׁר לָאָסוֹן אֲשֶׁר הִתְכַּוַּנְתִּי לְהָבִיא עָלֶיהָ.+
9 אַךְ בְּכָל עֵת שֶׁאֲדַבֵּר עַל לִבְנוֹת וְלִנְטֹעַ אֻמָּה אוֹ מַמְלָכָה,
10 וְהִיא תַּעֲשֶׂה אֶת הָרַע בְּעֵינַי וְלֹא תִּשְׁמַע בְּקוֹלִי, אֶחְזֹר בִּי* בַּאֲשֶׁר לַטּוֹב אֲשֶׁר הִתְכַּוַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְמַעֲנָהּ’.
11 ”וְכָעֵת אֱמֹר נָא אֶל אַנְשֵׁי יְהוּדָה וְאֶל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ”הִנֵּה אָנוֹכִי מֵכִין* אָסוֹן וְרוֹקֵם מְזִמָּה נֶגְדְּכֶם. שׁוּבוּ נָא מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעוֹת, וְהֵיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם וּמַעֲשֵׂיכֶם”’”.+
12 אַךְ הֵם אָמְרוּ: ”אֵין בְּכָךְ שׁוּם תּוֹעֶלֶת!+ כִּי אַחֲרֵי מַחְשְׁבוֹתֵינוּ נֵלֵךְ, וְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יִפְעַל לְפִי עַקְשָׁנוּת לִבּוֹ הָרַע”.+
13 לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”שַׁאֲלוּ נָא בְּעַצְמְכֶם בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת.
מִי שָׁמַע דָּבָר כָּזֶה?
דָּבָר מְזַעֲזֵעַ מְאוֹד עָשְׂתָה בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל.+
14 הַאִם שֶׁלֶג הַלְּבָנוֹן נֶעֱלָם מִצּוּרֵי מִדְרוֹנוֹתָיו?
אוֹ הַאִם יִתְיַבְּשׁוּ מַיִם קָרִים הַזּוֹרְמִים מֵרָחוֹק?
15 אַךְ עַמִּי שָׁכְחוּ אוֹתִי.+
כִּי הֵם מַקְטִירִים* לְדִבְרֵי שָׁוְא+וּמַכְשִׁילִים אֲנָשִׁים בְּדַרְכֵיהֶם, בַּשְּׁבִילִים הָעַתִּיקִים,+כְּדֵי לָלֶכֶת בִּדְרָכִים צְדָדִיּוֹת שֶׁאֵינָן חֲלָקוֹת וִישָׁרוֹת,*
16 כְּדֵי לַהֲפֹךְ אֶת אַרְצָם לְדָבָר מַזְוִיעַ+וּלְמָקוֹם שֶׁיִּשְׁרְקוּ לְעֶבְרוֹ לָנֶצַח.+
כָּל מִי שֶׁיַּחְלֹף עַל פָּנֶיהָ יַבִּיט בְּזַעֲזוּעַ וְיָנִיד בְּרֹאשׁוֹ.+
17 כָּרוּחַ הַמִּזְרָחִית, אֲפִיצֵם לִפְנֵי הָאוֹיֵב.
אֶת עָרְפִּי, וְלֹא אֶת פָּנַי, אַרְאֶה לָהֶם בְּיוֹם אֲסוֹנָם”.+
18 וְהֵם אָמְרוּ: ”בּוֹאוּ, נִרְקֹם מְזִמָּה נֶגֶד יִרְמְיָהוּ,+ כִּי לֹא תֹּאבַד הַתּוֹרָה* מִכֹּהֲנֵינוּ וְעֵצָה מִן הַחֲכָמִים וְהַדָּבָר מִן הַנְּבִיאִים. בּוֹאוּ וּנְדַבֵּר נֶגְדּוֹ* וְאַל נַקְשִׁיב לִדְבָרָיו”.
19 הַקְשֵׁב אֵלַי, יְהֹוָה,וּשְׁמַע אֶת מָה שֶׁאוֹמְרִים יְרִיבַי.
20 הַאִם יֵשׁ לְשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה?
כִּי הֵם כָּרוּ בּוֹר לְחַיַּי.*+
זְכֹר שֶׁעָמַדְתִּי לְפָנֶיךָ לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם טוֹבוֹת,לְהָשִׁיב אֶת חֲמָתְךָ מֵהֶם.
21 לָכֵן תֵּן אֶת בְּנֵיהֶם לָרָעָב,וּמְסֹר אוֹתָם לְכוֹחָהּ שֶׁל הַחֶרֶב.+
יִהְיוּ נְשֵׁיהֶם שַׁכּוּלוֹת וְאַלְמָנוֹת.+
יֵהָרְגוּ אַנְשֵׁיהֶם בְּמַגֵּפָה קַטְלָנִית,יִהְיוּ בַּחוּרֵיהֶם מֻכֵּי חֶרֶב בַּקְּרָב.+
22 תִּשָּׁמַע זְעָקָה מִבָּתֵּיהֶםבַּהֲבִיאֲךָ עֲלֵיהֶם פִּתְאוֹם שׁוֹדְדִים.
כִּי כָּרוּ בּוֹר לִלְכֹּד אוֹתִיוְטָמְנוּ מַלְכּוֹדוֹת לְרַגְלַי.+
23 אַךְ אַתָּה, יְהֹוָה,מַכִּיר הֵיטֵב אֶת כָּל מְזִמּוֹתֵיהֶם נֶגְדִּי לְהָרְגֵנִי.+
אַל תְּכַפֵּר עַל עֲווֹנָם,וְאֶת חֶטְאָם אַל תִּמְחֶה מִלְּפָנֶיךָ.
יִכָּשְׁלוּ הֵם לְפָנֶיךָ+כַּאֲשֶׁר תִּפְעַל נֶגְדָּם בְּכַעַסְךָ.+
הערות שוליים
^ נה״מ, ”כאשר ישר בעיני היוצר לעשות”.
^ או ”הקדר”.
^ או ”אתחרט”.
^ או ”אתחרט”.
^ נה״מ, ”יוצר”.
^ או ”זובחים”.
^ או ”לא סלולות”.
^ נה״מ, ”נכהו בלשון”.
^ או ”ההדרכה”.
^ או ”לנפשי”.
