ירמיהו 42:1-22
מב וְכָל שָׂרֵי הַצָּבָא וְיוֹחָנָן+ בֶּן קָרֵחַ וִיזַנְיָה בֶּן הוֹשַׁעְיָה וְכָל הָעָם, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, נִגְּשׁוּ
2 וְאָמְרוּ אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא: ”שְׁמַע נָא אֶת תְּחִנָּתֵנוּ, וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּעַד כָּל הַשְּׁאֵרִית הַזֹּאת, כִּי נִשְׁאֲרוּ רַק מְעַטִּים מֵרַבִּים,+ כְּפִי שֶׁעֵינֶיךָ רוֹאוֹת.
3 וְיַגִּיד לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ עָלֵינוּ לָלֶכֶת וּמָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת”.
4 הֵשִׁיב לָהֶם יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא: ”שָׁמַעְתִּי אֶתְכֶם, וְהִנְנִי מִתְפַּלֵּל אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם כְּפִי שֶׁבִּקַּשְׁתֶּם; וְאֶת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר יַעֲנֶה לָכֶם יְהֹוָה, אַגִּיד לָכֶם. לֹא אֶמְנַע מִכֶּם דָּבָר”.
5 וְהֵם הֵשִׁיבוּ לְיִרְמְיָהוּ: ”יִהְיֶה יְהֹוָה עֵד אֲמִתִּי וְנֶאֱמָן נֶגְדֵּנוּ אִם לֹא נַעֲשֶׂה כְּכָל הַדָּבָר אֲשֶׁר יוֹרֵנוּ לַעֲשׂוֹת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּאֶמְצָעוּתְךָ.
6 אִם טוֹב וְאִם רַע, נִשְׁמַע בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ שׁוֹלְחִים אוֹתְךָ אֵלָיו, לְמַעַן יִיטַב לָנוּ כִּי נִשְׁמַע בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ”.
7 וּמִקֵּץ עֲשָׂרָה יָמִים הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֶל יִרְמְיָהוּ.
8 לָכֵן הוּא קָרָא לְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וּלְכָל שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר אִתּוֹ וּלְכָל הָעָם, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל.+
9 אָמַר לָהֶם: ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר שְׁלַחְתֶּם אוֹתִי אֵלָיו לְהַצִּיג אֶת תְּחִנַּתְכֶם בְּפָנָיו:
10 ’אִם אָכֵן תִּשָּׁאֲרוּ בָּאָרֶץ הַזּוֹ, אֶבְנֶה אֶתְכֶם וְלֹא אֶהֱרֹס, וְאֶטַּע אֶתְכֶם וְלֹא אֶעֱקֹר, כִּי אֶתְחָרֵט* עַל הָרָעָה אֲשֶׁר הֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם.+
11 אַל תִּירְאוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל, אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים מִפָּנָיו’.+
”’אַל תִּירְאוּ מִמֶּנּוּ’, מַכְרִיז יְהֹוָה, ’כִּי אִתְּכֶם אֲנִי, לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וּלְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ.
12 וַאֲגַלֶּה כְּלַפֵּיכֶם רַחֲמִים,+ וְהוּא יְרַחֵם עֲלֵיכֶם וְיָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם.
13 ”’אַךְ אִם תֹּאמְרוּ, ”לֹא, לֹא נִשָּׁאֵר בָּאָרֶץ הַזֹּאת!” וְלֹא תִּשְׁמְעוּ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם
14 בְּאָמְרְכֶם, ”לֹא, אֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בִּמְקוֹם זֹאת אֶל אֶרֶץ מִצְרַיִם,+ אֲשֶׁר שָׁם לֹא נִרְאֶה מִלְחָמָה, וְקוֹל שׁוֹפָר לֹא נִשְׁמַע וּלְלֶחֶם לֹא נִרְעַב; שָׁם נִחְיֶה”,
15 לָכֵן שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהֹוָה, שְׁאֵרִית יְהוּדָה. כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: ”אִם אַתֶּם נְחוּשִׁים לַחֲלוּטִין לָלֶכֶת לְמִצְרַיִם וְתֵלְכוּ לָגוּר שָׁם,*
16 הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים מִמֶּנָּה תַּשִּׂיג אֶתְכֶם שָׁם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהָרָעָב אֲשֶׁר אַתֶּם דּוֹאֲגִים מִמֶּנּוּ יֵלֵךְ אַחֲרֵיכֶם אֶל מִצְרַיִם, וְשָׁם תָּמוּתוּ.+
17 וְכָל הָאֲנָשִׁים הַנְּחוּשִׁים לָלֶכֶת לְמִצְרַיִם לָגוּר שָׁם יָמוּתוּ בַּחֶרֶב, בָּרָעָב וּבַמַּגֵּפָה.* אִישׁ מֵהֶם לֹא יִשְׂרֹד אוֹ יִמָּלֵט מִן הָרָעָה אֲשֶׁר אָבִיא עֲלֵיהֶם”’.
18 ”כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: ’כְּפִי שֶׁנִּשְׁפְּכוּ כַּעֲסִי וַחֲמָתִי עַל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם,+ כָּךְ תִּשָּׁפֵךְ חֲמָתִי עֲלֵיכֶם אִם תֵּלְכוּ לְמִצְרַיִם; וְתִהְיוּ לְאָלָה,* לְדָבָר מַזְוִיעַ, לִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה,+ וְלֹא תִּרְאוּ עוֹד אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה’.
19 ”יְהֹוָה דִּבֵּר נֶגְדְּכֶם, שְׁאֵרִית יְהוּדָה. אַל תֵּלְכוּ לְמִצְרַיִם. דְּעוּ לָכֶם בְּוַדָּאוּת שֶׁהִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם הַיּוֹם
20 שֶׁטָּעוּתְכֶם תַּעֲלֶה לָכֶם בְּחַיֵּיכֶם.* כִּי אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אוֹתִי אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּאָמְרְכֶם, ’הִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, וּכְכָל אֲשֶׁר יֹאמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ הַגֵּד לָנוּ, וְנַעֲשֶׂה זֹאת’.+
21 וַאֲנִי אָמַרְתִּי לָכֶם הַיּוֹם, אַךְ אַתֶּם לֹא תִּשְׁמְעוּ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלֹא תַּעֲשׂוּ דָּבָר מִכָּל אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתִי לוֹמַר לָכֶם.+
22 עַל כֵּן דְּעוּ לָכֶם בְּוַדָּאוּת כִּי בַּחֶרֶב, בָּרָעָב וּבַמַּגֵּפָה תָּמוּתוּ בַּמָּקוֹם שֶׁאַתֶּם חֲפֵצִים לָלֶכֶת לָגוּר בּוֹ”.+
הערות שוליים
^ או ”אצטער”.
^ או ”לגור שם לזמן מה”.
^ או ”במחלה”.
^ או ”קללה”.
^ או ”בנפשותיכם”.
