ירמיהו 8:1-22
ח ”בָּעֵת הַהִיא”, מַכְרִיז יְהֹוָה, ”יוֹצִיאוּ אֶת עַצְמוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת עַצְמוֹת שָׂרָיו וְאֶת עַצְמוֹת הַכֹּהֲנִים וְאֶת עַצְמוֹת הַנְּבִיאִים וְאֶת עַצְמוֹת יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם מִקִּבְרֵיהֶם.
2 וְהֵן יְשֻׁטְּחוּ לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וּלְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר הֵם אָהֲבוּ וַאֲשֶׁר אוֹתָם עָבְדוּ וַאֲשֶׁר אַחֲרֵיהֶם הָלְכוּ וַאֲשֶׁר אוֹתָם בִּקְּשׁוּ וַאֲשֶׁר לָהֶם הִשְׁתַּחֲווּ.+ הֵן לֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבְרוּ. כַּזֶּבֶל* יִהְיוּ הֵן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה”.+
3 ”וּשְׁאֵרִית הַמִּשְׁפָּחָה הָרָעָה הַזֹּאת אֲשֶׁר יִשְׂרְדוּ יִבְחֲרוּ בַּמָּוֶת בִּמְקוֹם בַּחַיִּים בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר אֲלֵיהֶם אָפִיץ אוֹתָם”, מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת.
4 ”וֶאֱמֹר לָהֶם, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”הַאִם יִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ?
אִם אֶחָד יָשׁוּב, הַאִם הָאַחֵר לֹא יָשׁוּב גַּם הוּא?
5 מַדּוּעַ הָעָם הַזֶּה, יְרוּשָׁלַיִם, מַמְשִׁיכִים לִנְהֹג בִּי בְּחֹסֶר נֶאֱמָנוּת?
הֵם מַחְזִיקִים הֵיטֵב בְּתַרְמִית;הֵם מְסָרְבִים לָשׁוּב לְאָחוֹר.+
6 שַׂמְתִּי לֵב וְהִקְשַׁבְתִּי, אַךְ דִּבְרֵיהֶם לֹא הָיוּ נְכוֹנִים.
אִישׁ לֹא הִתְחָרֵט עַל רִשְׁעוּתוֹ וְלֹא שָׁאַל, ’מָה עָשִׂיתִי?’+
כָּל אֶחָד מַמְשִׁיךְ לָשׁוּב אֶל הַדֶּרֶךְ הָרוֹוַחַת, כְּסוּס הַשּׁוֹעֵט לַקְּרָב.
7 אֲפִלּוּ הַחֲסִידָה בַּשָּׁמַיִם יוֹדַעַת אֶת מוֹעֲדֶיהָ;*הַתּוֹר וְהַסִּיס וְהַקִּיכְלִי* מַקְפִּידִים עַל עֵת חֲזָרָתָם.*
אַךְ עַמִּי שֶׁלִּי אֵינָם מְבִינִים אֶת מִשְׁפַּט יְהֹוָה”’.+
8 ’אֵיךְ תֹּאמְרוּ: ”חֲכָמִים אֲנַחְנוּ, וְתוֹרַת* יְהֹוָה אִתָּנוּ”?
כִּי לְמַעֲשֶׂה עֵט*+ הַשֶּׁקֶר* שֶׁל הַסּוֹפְרִים* שִׁמֵּשׁ אַךְ וְרַק לַשֶּׁקֶר.
9 הַחֲכָמִים בֻּיְּשׁוּ.+
הֵם נִבְהֲלוּ וְיִלָּכְדוּ.
הִנֵּה בִּדְבַר יְהֹוָה מָאֲסוּ,וְאֵיזוֹ חָכְמָה יֵשׁ לָהֶם?
10 לָכֵן אֶתֵּן אֶת נְשֵׁיהֶם לַאֲחֵרִים,אֶת שְׂדוֹתֵיהֶם לִבְעָלִים אֲחֵרִים;+כִּי מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, כָּל אֶחָד בּוֹצֵעַ בֶּצַע;+מִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן, כָּל אֶחָד נוֹהֵג בְּמִרְמָה.+
11 וְהֵם מְנַסִּים לְרַפֵּא אֶת שֶׁבֶר* בַּת עַמִּי עַל נְקַלָּה* בְּאָמְרָם,”יֵשׁ שָׁלוֹם! יֵשׁ שָׁלוֹם!”
וְאֵין שָׁלוֹם.+
12 הַאִם הֵם מִתְבַּיְּשִׁים בַּתּוֹעֵבוֹת שֶׁעָשׂוּ?
הֵם אֵינָם מִתְבַּיְּשִׁים כְּלָל!
אֵין הֵם אֲפִלּוּ יוֹדְעִים כֵּיצַד לָחוּשׁ כְּלִמָּה!+
לָכֵן הֵם יִפְּלוּ בְּקֶרֶב הַנּוֹפְלִים.
כַּאֲשֶׁר אָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת עָנְשָׁם הֵם יִכָּשְׁלוּ’,+ אוֹמֵר יְהֹוָה.
13 ’כַּאֲשֶׁר אֶאֱסֹף אוֹתָם, אָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת סוֹפָם’, מַכְרִיז יְהֹוָה.
’עֲנָבִים לֹא יִשָּׁאֲרוּ בַּגֶּפֶן, וְלֹא תְּאֵנִים בְּעֵץ הַתְּאֵנָה, וְהֶעָלִים יִבְּלוּ.
וּמָה שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם יֹאבַד לָהֶם’”.
14 ”לָמָּה אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים כָּאן?
נִתְאַסֵּף וְנִכָּנֵס אֶל הֶעָרִים הַמְּבֻצָּרוֹת+ וְנֹאבַד שָׁם.
כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יָשִׂים לָנוּ קֵץ,וְהוּא מַשְׁקֵנוּ מַיִם מֻרְעָלִים,+כִּי חָטָאנוּ לִיהֹוָה.
15 הָיְתָה תִּקְוָה לְשָׁלוֹם, אַךְ שׁוּם דָּבָר טוֹב לֹא בָּא;לְעֵת מַרְפֵּא, וְהִנֵּה בְּעָתָה!+
16 מִדָּן נִשְׁמַעַת נַחֲרַת סוּסָיו.
מִקּוֹל צַהֲלוֹת סוּסֵי מִלְחַמְתּוֹכָּל הָאָרֶץ רוֹעֶדֶת.
הֵם נִכְנָסִים וְאוֹכְלִים אֶת הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ,אֶת הָעִיר וְאֶת יוֹשְׁבֶיהָ”.
17 ”כִּי הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּכֶם נְחָשִׁים,צִפְעוֹנִים* אֲשֶׁר לֹא נִתָּן לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם בִּלְחָשִׁים,וְהֵם אָכֵן יִנְשְׁכוּ אֶתְכֶם”, מַכְרִיז יְהֹוָה.
18 יְגוֹנִי חֲשׂוּךְ מַרְפֵּא;לִבִּי חוֹלֶה.
19 מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה נִשְׁמָע קוֹל שַׁוְעָתָהּשֶׁל בַּת עַמִּי:
”הַאִם יְהֹוָה אֵינוֹ בְּצִיּוֹן?
אוֹ הַאִם מַלְכָּהּ אֵינוֹ בָּהּ?”
”מַדּוּעַ הִכְעִיסוּנִי בְּפִסְלֵיהֶם,בֶּאֱלִילֵי הֶבְלָם הַזָּרִים?”
20 ”עָבַר הַקָּצִיר, הִסְתַּיֵּם הַקַּיִץ,וַאֲנַחְנוּ לֹא נוֹשַׁעְנוּ!”
21 אֲנִי שָׁבוּר בִּגְלַל שֶׁבֶר* בַּת עַמִּי;+אֲנִי נִדְכָּא.
אֵימָה אָחֲזָה בִּי.
22 הַאִם אֵין צֹרִי* בַּגִּלְעָד?+
אוֹ הַאִם אֵין שָׁם מְרַפֵּא?*+
מַדּוּעַ לֹא הֶחְלִימָה בַּת עַמִּי?+
הערות שוליים
^ או ”כדשן”.
^ או ”את עונותיה”.
^ או אולי ”העגור”.
^ או ”נדידתם”.
^ או ”הדרכת”.
^ או ”חרט”.
^ או ”הכזב”.
^ או ”המזכירים”.
^ או ”קריסת; התמוטטות”.
^ או ”באופן שטחי”.
^ או ”נחשים ארסיים”.
^ או ”קריסת; התמוטטות”.
^ או ”משחה מרגיעה”.
^ או ”רופא”.
