צפניה 3:1-20
ג הוֹי לָעִיר הַמַּרְדָנִית, הַטְּמֵאָה וְהַדַּכְּאָנִית!+
2 הִיא לֹא צִיְּתָה לְשׁוּם קוֹל;+ לֹא נִשְׁמְעָה לְמוּסָר.+
בִּיהֹוָה לֹא בָּטְחָה;+ אֶל אֱלֹהֶיהָ לֹא קָרְבָה.+
3 שָׂרֶיהָ בְּקִרְבָּהּ הֵם אֲרָיוֹת שׁוֹאֲגִים.+
שׁוֹפְטֶיהָ זְאֵבֵי עֶרֶב;אֵינָם מוֹתִירִים עַד הַבֹּקֶר אֲפִלּוּ עֶצֶם לְכַרְסֵם.
4 נְבִיאֶיהָ עַזֵּי מֵצַח, אֲנָשִׁים בּוֹגְדָנִיִּים.+
כֹּהֲנֶיהָ מְחַלְּלִים קֹדֶשׁ;+אַלִּימִים כְּלַפֵּי הַתּוֹרָה.+
5 יְהֹוָה צַדִּיק בְּקִרְבָּהּ;+ אֵינוֹ עוֹשֶׂה עַוְלָה.
מִדֵּי בֹּקֶר מוֹדִיעַ אֶת מִשְׁפָּטָיו,+נֶאֱמָן כְּאוֹר הַיּוֹם.
אַךְ עוֹשֵׂה הָעָוֶל אֵינוֹ יוֹדֵעַ בּוּשָׁה.+
6 ”הִכְרַתִּי אֻמּוֹת; מִגְדְּלֵיהֶן הַפִּנָּתִיִּים נוֹתְרוּ שׁוֹמֵמִים.
הֶחְרַבְתִּי אֶת חוּצוֹתֵיהֶן, וְלֹא הָיָה בָּהֶם עוֹבֵר.
עָרֵיהֶן נוֹתְרוּ חֲרֵבוֹת, לְלֹא אָדָם, לְלֹא יוֹשֵׁב.+
7 אָמַרְתִּי, ’וַדַּאי תִּירְאִי מִפָּנַי וְתִשָּׁמְעִי לְמוּסָר’,*+
לְמַעַן לֹא יִכָּרֵת מְקוֹם מִשְׁכָּנָהּ+— עָלַי לִדְרֹשׁ מִמֶּנָּה דִּין וְחֶשְׁבּוֹן* עַל כָּל אֵלֶּה.
אַךְ הֵם הָיוּ לְהוּטִים עוֹד יוֹתֵר לְהַשְׁחִית אֶת דַּרְכָּם.+
8 ’לָכֵן חַכּוּ לִי’,*+ מַכְרִיז יְהֹוָה,’עַד יוֹם קוּמִי לָקַחַת שָׁלָל,*כִּי מִשְׁפָּטִי הוּא לֶאֱסֹף אֻמּוֹת, לְקַבֵּץ מַמְלָכוֹת,לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶן אֶת זַעֲמִי, אֶת כָּל כַּעֲסִי הַבּוֹעֵר;+כִּי בְּאֵשׁ קִנְאָתִי תֵּאָכֵל כָּל הָאָרֶץ.+
9 כִּי אָז אֶהֱפֹךְ אֶת שְׂפַת הָעַמִּים לְשָׂפָה טְהוֹרָה,כְּדֵי שֶׁיִּקְרְאוּ כֻּלָּם בְּשֵׁם יְהֹוָה,לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד’.*+
10 מֵאֵזוֹר נַהֲרוֹת כּוּשׁ,*הַמִּתְחַנְּנִים אֵלַי, בַּת עַמִּי אֲשֶׁר נָפוֹץ, יָבִיאוּ לִי מִנְחָה.+
11 בַּיּוֹם הַהוּא לֹא תֵּבוֹשִׁיבְּשֶׁל כָּל מַעֲלָלַיִךְ אֲשֶׁר בָּהֶם מָרַדְתְּ בִּי,+כִּי אָז אָסִיר מִקִּרְבֵּךְ אֶת הָרַבְרְבָנִים מְלֵאֵי הַגַּאֲוָה;וְלֹא תּוֹסִיפִי עוֹד לִהְיוֹת יְהִירָה בְּהַר קָדְשִׁי.+
12 וְאַשְׁאִיר בְּקִרְבֵּךְ עַם עָנָו וְדַל,+וְהֵם יֶחְסוּ בְּשֵׁם יְהֹוָה.
13 שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל+ לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה;+הֵם לֹא יְדַבְּרוּ כָּזָב, וְלֹא תִּמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית;הֵם יִרְעוּ וְיִרְבְּצוּ, וְאִישׁ לֹא יַחְרִידֵם”.+
14 הָרִיעִי בְּשִׂמְחָה, בַּת צִיּוֹן!
הָרִיעוּ בְּשִׂמְחַת נִצָּחוֹן, יִשְׂרָאֵל!+
שִׂמְחִי וְעִלְזִי בְּכָל לִבֵּךְ, בַּת יְרוּשָׁלַיִם!+
15 הֵסִיר יְהֹוָה אֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר נֶגְדֵּךְ.+
גֵּרֵשׁ אֶת אוֹיְבֵךְ.+
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, יְהֹוָה, בְּקִרְבֵּךְ.+
לֹא תִּירְאִי עוֹד מִפְּנֵי רָעָה.+
16 בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָמֵר לִירוּשָׁלַיִם:
”אַל תִּירְאִי, צִיּוֹן.+
אַל יִרְפּוּ יָדַיִךְ.
17 יְהֹוָה אֱלֹהַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ.+
כְּגִבּוֹר יוֹשִׁיעַ.
יָשִׂישׂ עָלַיִךְ בְּשִׂמְחָה רַבָּה.+
יַחְרִישׁ* בְּאַהֲבָתוֹ.
יָגִיל עָלַיִךְ בִּקְרִיאוֹת שִׂמְחָה.
18 אֶאֱסֹף אֶת הַמִּתְאַבְּלִים עַל הֵעָדְרוּתָם מִמּוֹעֲדַיִךְ;+הֵם נֶעֶדְרוּ מִמֵּךְ כִּי נָשְׂאוּ חֶרְפָּה בִּגְלָלָהּ.+
19 הִנְנִי פּוֹעֵל נֶגֶד כָּל מְדַכְּאַיִךְ בָּעֵת הַהִיא;+וְאוֹשִׁיעַ אֶת הַצּוֹלַעַת,+וְאֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר נָפוֹצוּ אֲקַבֵּץ.+
וְאָשִׂים אוֹתָם לְשֶׁבַח וְלִתְהִלָּה*בְּכָל אֶרֶץ בּוּשָׁתָם.
20 בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם,בָּעֵת שֶׁאֲקַבֵּץ אֶתְכֶם.
כִּי אָשִׂים אֶתְכֶם לִתְהִלָּה וּלְשֶׁבַח*+ בְּקֶרֶב כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ,בַּהֲשִׁיבִי אֶת שְׁבוּיֵיכֶם לְנֶגֶד עֵינֵיכֶם”, אוֹמֵר יְהֹוָה.+
הערות שוליים
^ או ”להעניש אותה”.
^ או ”לתיקון”.
^ או ”חכו לי בסבלנות”.
^ או אולי ”יום קומי כְּעֵד”.
^ או ”לעבדו באחדות; כתף אל כתף”.
^ או ”אתיופיה”.
^ או ”יהיה שקט; נינוח; שבע רצון”.
^ נה״מ, ”לתהילה ולשם”.
^ נה״מ, ”לשם ולתהילה”.
