רומים 9:1-33
ט אוֹמֵר אֲנִי אֶת הָאֱמֶת בַּמָּשִׁיחַ; אֵינֶנִּי מְשַׁקֵּר, שֶׁכֵּן מַצְפּוּנִי מֵעִיד יַחַד אִתִּי בְּאֶמְצָעוּת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ
2 שֶׁיֵּשׁ בְּלִבִּי צַעַר רַב וּכְאֵב בִּלְתִּי פּוֹסֵק.
3 הָיִיתִי מוּכָן לִהְיוֹת מֻרְחָק מִן הַמָּשִׁיחַ כְּאִישׁ אָרוּר לְמַעַן אַחַי — קְרוֹבַי לְפִי הַבָּשָׂר,
4 בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הֵם אֵלֶּה אֲשֶׁר אֻמְּצוּ כְּבָנִים,+ וְלָהֶם נִתְּנוּ הַכָּבוֹד, הַבְּרִיתוֹת,+ הַתּוֹרָה,+ עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ+ וְהַהַבְטָחוֹת.+
5 הֵם צֶאֱצָאֵי הָאָבוֹת,+ וּמֵהֶם, לְפִי הַבָּשָׂר, בָּא הַמָּשִׁיחַ.+ אֱלֹהִים, אֲשֶׁר הוּא מֵעַל הַכֹּל, יְבֹרַךְ לְעוֹלָמִים. אָמֵן.
6 עִם זֹאת, לֹא שֶׁדְּבַר אֱלֹהִים הוּפַר; שֶׁכֵּן לֹא כָּל צֶאֱצָאֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בֶּאֱמֶת ”יִשְׂרָאֵל”.+
7 גַּם לֹא כֻּלָּם יְלָדִים מִשּׁוּם הֱיוֹתָם זֶרַע* אַבְרָהָם,+ אֶלָּא: ”זֶה אֲשֶׁר יִקָּרֵא ’זַרְעֲךָ’* יִהְיֶה דֶּרֶךְ יִצְחָק”.+
8 כְּלוֹמַר, לֹא הַיְּלָדִים שֶׁלְּפִי הַבָּשָׂר הֵם יַלְדֵי אֱלֹהִים,+ אֶלָּא הַיְּלָדִים שֶׁלְּפִי הַהַבְטָחָה+ נֶחְשָׁבִים לַזֶּרַע.*
9 הֵן זֶה הָיָה דְּבַר הַהַבְטָחָה: ”בְּמוֹעֵד זֶה אָבוֹא וּלְשָׂרָה יִהְיֶה בֵּן”.+
10 וְכָךְ הָיָה לֹא רַק אָז, אֶלָּא גַּם כַּאֲשֶׁר הָרְתָה רִבְקָה תְּאוֹמִים לְיִצְחָק אָבִינוּ;+
11 שֶׁכֵּן בְּטֶרֶם נוֹלְדוּ וּבְטֶרֶם עָשׂוּ טוֹב אוֹ רַע (כְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁהַבְּחִירָה עַל־פִּי מַטְּרַת אֱלֹהִים עֲדַיִן תְּלוּיָה לֹא בְּמַעֲשִׂים אֶלָּא בָּזֶה אֲשֶׁר קוֹרֵא),
12 נֶאֱמַר לָהּ: ”הַגָּדוֹל יִהְיֶה עַבְדּוֹ שֶׁל הַצָּעִיר”.+
13 כַּכָּתוּב: ”אָהַבְתִּי אֶת יַעֲקֹב, אַךְ אֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי”.+
14 אִם כֵּן, מָה נֹאמַר? הַאִם אֱלֹהִים נוֹהֵג בְּאִי־צֶדֶק? וַדַּאי שֶׁלֹּא!+
15 הֲרֵי הוּא אוֹמֵר לְמֹשֶׁה: ”אֲרַחֵם עַל מִי שֶׁאֲרַחֵם, וְאֶחְמֹל עַל מִי שֶׁאֶחְמֹל”.+
16 לְפִיכָךְ הַבְּחִירָה אֵינָהּ תְּלוּיָה בִּרְצוֹנוֹ שֶׁל הָאָדָם אוֹ בְּמַאֲמַצָּיו,* אֶלָּא בֶּאֱלֹהִים אֲשֶׁר מְרַחֵם;+
17 שֶׁכֵּן הַכָּתוּב אוֹמֵר לְפַרְעֹה: ”מִשּׁוּם כָּךְ הֵנַחְתִּי לְךָ לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת: כְּדֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּתְךָ אַרְאֶה אֶת כּוֹחִי וּלְמַעַן יְפֻרְסַם שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ”.+
18 לָכֵן לְפִי רְצוֹנוֹ הוּא מְרַחֵם, וּלְפִי רְצוֹנוֹ הוּא מֵנִיחַ לָאָדָם לְהַקְשׁוֹת אֶת לִבּוֹ.+
19 אֲזַי תֹּאמַר לִי: ”מַדּוּעַ הוּא עוֹד מַאֲשִׁים? הֲרֵי מִי יָכוֹל לַעֲמֹד נֶגֶד רְצוֹנוֹ?”
20 אַךְ מִי אַתָּה, בֶּן אָדָם, שֶׁתַּעֲנֶה לֶאֱלֹהִים בְּחֻצְפָּה?+ הַאִם יֹאמַר הַכְּלִי לְיוֹצְרוֹ, ”מַדּוּעַ כָּךְ עָשִׂיתָ אוֹתִי?”+
21 הַאִם אֵין לַקַּדָּר הַסַּמְכוּת לִיצֹר מֵאוֹתוֹ גּוּשׁ חֵמָר+ כְּלִי אֶחָד לְשִׁמּוּשׁ מְכֻבָּד וּכְלִי אַחֵר לְשִׁמּוּשׁ לֹא מְכֻבָּד?
22 וּמָה אִם אֱלֹהִים רָצָה לְהַפְגִּין אֶת זַעֲמוֹ וּלְהַרְאוֹת אֶת כּוֹחוֹ, וְהוּא סָבַל בְּאֹרֶךְ רוּחַ רַב כְּלֵי זַעַם הָרְאוּיִים לְהַשְׁמָדָה?
23 וּמָה אִם עָשָׂה כֵּן עַל מְנַת לְגַלּוֹת אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹדוֹ לִכְלֵי רַחֲמִים+ אֲשֶׁר הֵכִין מֵרֹאשׁ לְכָבוֹד,
24 כְּלוֹמַר לָנוּ, אֲשֶׁר נִקְרֵאנוּ עַל־יָדָיו לֹא רַק מִקֶּרֶב הַיְּהוּדִים אֶלָּא גַּם מִקֶּרֶב הַגּוֹיִים?+
25 כְּפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר גַּם בְּהוֹשֵׁעַ: ”לְאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא עַמִּי הֵם+ אֶקְרָא ’עַמִּי’, וְלָזוֹ שֶׁלֹּא הָיְתָה אֲהוּבָה אֶקְרָא ’אֲהוּבָה’;+
26 וּבַמָּקוֹם אֲשֶׁר נֶאֱמַר לָהֶם, ’לֹא עַמִּי אַתֶּם’, שָׁם יִקָּרְאוּ ’בְּנֵי אֵל חַי’”.+
27 זֹאת וְעוֹד, יְשַׁעְיָהוּ מַכְרִיז עַל אוֹדוֹת יִשְׂרָאֵל: ”גַּם אִם יִהְיֶה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, רַק הַשְּׁאֵרִית תִּוָּשַׁע;+
28 שֶׁכֵּן יְהֹוָה* יִדְרֹשׁ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מִן הָאָרֶץ עַד תֹּם וּבִמְהִירוּת”.*+
29 כְּמוֹ כֵן, כְּפִי שֶׁחָזָה יְשַׁעְיָהוּ: ”לוּלֵא יְהֹוָה* צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ זֶרַע,* כִּסְדוֹם הָיִינוּ, וְלַעֲמֹרָה דָּמִינוּ”.+
30 אִם כֵּן, מָה נֹאמַר? גּוֹיִים שֶׁלֹּא חָתְרוּ לִצְדָקָה, הִשִּׂיגוּ צְדָקָה+ — אֶת הַצְּדָקָה הַנּוֹבַעַת מֵאֱמוּנָה;+
31 יִשְׂרָאֵל, לְעֻמַּת זֹאת, חָתְרוּ לְתוֹרָה שֶׁל צְדָקָה, אַךְ לֹא הִשִּׂיגוּ תּוֹרָה זוֹ.
32 מַדּוּעַ? מִפְּנֵי שֶׁחָתְרוּ אֵלֶיהָ לֹא מִתּוֹךְ אֱמוּנָה, אֶלָּא עַל־יְדֵי מַעֲשִׂים. הֵם נִכְשְׁלוּ בִּגְלַל ”אֶבֶן הַנֶּגֶף”,+
33 כַּכָּתוּב: ”הִנְנִי מַנִּיחַ בְּצִיּוֹן אֶבֶן+ נֶגֶף וְצוּר מִכְשׁוֹל, אַךְ הַמַּאֲמִין בָּהּ לֹא יִתְאַכְזֵב”.+
הערות שוליים
^ או ”צאצאי”.
^ או ”צאצאיך”.
^ או ”לצאצאים”.
^ מילולית, ”בזה שרוצה או בזה שרץ”.
^ או ”ויוציא זאת לפועל במהירות”.
^ או ”צאצאים”.
