שמואל א׳ 22:1-23
כב לְפִיכָךְ דָּוִד הָלַךְ מִשָּׁם+ וְנִמְלַט אֶל מְעָרַת עֲדֻלָּם.+ כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ עַל כָּךְ אֶחָיו וְכָל בֵּית אָבִיו, יָרְדוּ אֵלָיו לְשָׁם.
2 וְכָל מִי שֶׁהָיוּ בִּמְצוּקָה וְשֶׁהָיוּ לָהֶם חוֹבוֹת וְשֶׁהָיוּ מְמֻרְמָרִים* הִתְקַבְּצוּ אֵלָיו, וְהוּא הָיָה לָהֶם לְשַׂר. הָיוּ עִמּוֹ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ.
3 מְאֻחָר יוֹתֵר הָלַךְ דָּוִד מִשָּׁם אֶל מִצְפֶּה בְּמוֹאָב וְאָמַר אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב:+ ”הַרְשֵׁה נָא לְאָבִי וּלְאִמִּי לְהִשָּׁאֵר אִתְּכֶם עַד שֶׁאֵדַע מָה יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים לְמַעֲנִי”.
4 לָכֵן הוּא הִשְׁאִיר אוֹתָם עִם מֶלֶךְ מוֹאָב, וְהֵם נִשְׁאֲרוּ עִמּוֹ כָּל הַיָּמִים שֶׁבָּהֶם הָיָה דָּוִד בַּמְּצוּדָה.+
5 בַּחֲלוֹף זְמַן מָה אָמַר גָּד+ הַנָּבִיא אֶל דָּוִד: ”אַל תִּשָּׁאֵר בַּמְּצוּדָה. לֵךְ מִשָּׁם וְהִכָּנֵס אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה”.+ עַל כֵּן דָּוִד הָלַךְ וְנִכְנַס אֶל יַעַר חֶרֶת.
6 שָׁאוּל שָׁמַע שֶׁדָּוִד וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ נִמְצְאוּ. וְשָׁאוּל יָשַׁב בְּאוֹתָהּ עֵת בְּגִבְעָה+ תַּחַת הָאֵשֶׁל בַּמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ וַחֲנִיתוֹ בְּיָדוֹ, וְכָל עֲבָדָיו נִצָּבִים סְבִיבוֹ.
7 אָמַר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו הַנִּצָּבִים סְבִיבוֹ: ”הַקְשִׁיבוּ נָא, בְּנֵי בִּנְיָמִין. הַאִם גַּם בֶּן יִשַׁי+ יִתֵּן לְכֻלְּכֶם שָׂדוֹת וּכְרָמִים? הַאִם יְמַנֶּה אֶת כֻּלְּכֶם לְשָׂרֵי אֲלָפִים וּלְשָׂרֵי מֵאוֹת?+
8 כֻּלְּכֶם קְשַׁרְתֶּם נֶגְדִּי! אִישׁ מִכֶּם לֹא הוֹדִיעַ לִי כַּאֲשֶׁר כָּרַת בְּנִי בְּרִית עִם בֶּן יִשַׁי!+ אִישׁ מִכֶּם אֵינוֹ דּוֹאֵג לִי* וּמוֹדִיעַ לִי שֶׁבְּנִי הֵסִית נֶגְדִּי אֶת עַבְדִּי שֶׁלִּי לֶאֱרֹב לִי, כַּיּוֹם הַזֶּה”.
9 הֵשִׁיב דּוֹאֵג+ הָאֱדוֹמִי, אֲשֶׁר נִצַּב שָׁם עַל עַבְדֵי שָׁאוּל, וְאָמַר:+ ”רָאִיתִי אֶת בֶּן יִשַׁי בָּא אֶל נֹב אֶל אֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב.+
10 וְהוּא שָׁאַל עֲבוּרוֹ אֶת פִּי יְהֹוָה וְנָתַן לוֹ צֵידָה. הוּא אֲפִלּוּ נָתַן לוֹ אֶת חֶרֶב גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי”.+
11 מִיָּד שָׁלַח הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא אֵלָיו אֶת אֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִיטוּב הַכֹּהֵן וְאֶת כָּל הַכֹּהֲנִים בְּבֵית אָבִיו, אֲשֶׁר הָיוּ בְּנֹב. וְכֻלָּם בָּאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ.
12 אָמַר שָׁאוּל: ”הַקְשֵׁב נָא, בֶּן אֲחִיטוּב!” וְהוּא הֵשִׁיב וְאָמַר: ”הִנְנִי, אֲדוֹנִי”.
13 אָמַר אֵלָיו שָׁאוּל: ”לָמָּה קְשַׁרְתֶּם נֶגְדִּי, אַתָּה וּבֶן יִשַׁי, בְּתִתְּךָ לוֹ לֶחֶם וְחֶרֶב וּבְכָךְ שֶׁשָּׁאַלְתָּ עֲבוּרוֹ אֶת פִּי אֱלֹהִים? הֲרֵי הוּא מִתְנַגֵּד לִי וְאוֹרֵב לִי, כַּיּוֹם הַזֶּה”.
14 הֵשִׁיב אֲחִימֶלֶךְ וְאָמַר לַמֶּלֶךְ: ”מִי בְּכָל עֲבָדֶיךָ מְהֵימָן* כְּדָוִד?+ הוּא חֲתַן הַמֶּלֶךְ+ וְשַׂר עַל שׁוֹמְרֵי הָרֹאשׁ שֶׁלְּךָ וְנִכְבָּד בְּבֵיתְךָ.+
15 הַאִם הַיּוֹם הָיְתָה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁשָּׁאַלְתִּי עֲבוּרוֹ אֶת פִּי אֱלֹהִים?+ חָלִילָה לִי מִכָּךְ! אַל יָטִיל הַמֶּלֶךְ אַשְׁמָה בְּעַבְדּוֹ וּבְכָל בֵּית אָבִי, כִּי לֹא יָדַע עַבְדְּךָ עַל כָּךְ דָּבָר קָטָן אוֹ גָּדוֹל”.+
16 אַךְ הַמֶּלֶךְ אָמַר: ”מוֹת תָּמוּת,+ אֲחִימֶלֶךְ, אַתָּה וְכָל בֵּית אָבִיךָ”.+
17 וְהַמֶּלֶךְ אָמַר לַשּׁוֹמְרִים* הַנִּצָּבִים סְבִיבוֹ: ”פְּנוּ וְהִרְגוּ אֶת כֹּהֲנֵי יְהֹוָה, כִּי הֵם חָבְרוּ לְדָוִד! הֵם יָדְעוּ שֶׁהוּא נִמְלָט וְלֹא הוֹדִיעוּ לִי!” אַךְ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לֹא רָצוּ לִשְׁלֹחַ אֶת יָדָם כְּדֵי לִתְקֹף אֶת כֹּהֲנֵי יְהֹוָה.
18 אָמַר הַמֶּלֶךְ לְדוֹאֵג:+ ”פְּנֵה אַתָּה וּתְקֹף אֶת הַכֹּהֲנִים!” מִיָּד הָלַךְ דּוֹאֵג הָאֱדוֹמִי+ וְתָקַף בְּעַצְמוֹ אֶת הַכֹּהֲנִים. הוּא הָרַג בַּיּוֹם הַהוּא שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ לְבוּשִׁים בְּאֵפוֹד הַפִּשְׁתָּן.+
19 הוּא גַּם הִכָּה אֶת נֹב,+ עִיר הַכֹּהֲנִים, בַּחֶרֶב; אִישׁ וְאִשָּׁה, יֶלֶד וְעוֹלָל, שׁוֹר, חֲמוֹר וְשֶׂה הָרַג בַּחֶרֶב.
20 אוּלָם אֶחָד מִבָּנָיו שֶׁל אֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב, אֶבְיָתָר שְׁמוֹ,+ נִמְלַט וּבָרַח כְּדֵי לְהִצְטָרֵף אֶל דָּוִד.
21 אָמַר אֶבְיָתָר לְדָוִד: ”שָׁאוּל הָרַג אֶת כֹּהֲנֵי יְהֹוָה”.
22 הֵגִיב דָּוִד וְאָמַר לְאֶבְיָתָר: ”יָדַעְתִּי בַּיּוֹם הַהוּא,+ כַּאֲשֶׁר דּוֹאֵג הָאֱדוֹמִי הָיָה שָׁם, שֶׁהוּא לְלֹא סָפֵק יְסַפֵּר לְשָׁאוּל. אֲנִי אִישִׁית אַחְרַאי לְמוֹת כָּל* בֵּית אָבִיךָ.
23 הִשָּׁאֵר אִתִּי. אַל תִּפְחַד, כִּי כָּל הַמְּבַקֵּשׁ אֶת נַפְשְׁךָ* מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי;* אַתָּה תַּחַת הֲגָנָתִי”.+
הערות שוליים
^ או ”מרי נפש”.
^ או ”מזדהה איתי; חומל עליי”.
^ או ”נאמן”.
^ נה״מ, ”לרצים”.
^ או ”לכל נפש”.
^ או ”את חייך”.
^ או ”את חיי”.
