שמות 10:1-29
י וִיהֹוָה אָמַר אֶל מֹשֶׁה: ”הִכָּנֵס אֶל פַּרְעֹה, כִּי הֵנַחְתִּי לְלִבּוֹ וּלְלֵב עֲבָדָיו לִהְיוֹת קְשׁוּחִים+ כְּדֵי שֶׁאַרְאֶה אֶת אוֹתוֹתַי הָאֵלֶּה לְפָנָיו,+
2 וּכְדֵי שֶׁתְּסַפֵּר לְבָנֶיךָ וְלִנְכָדֶיךָ בְּאֵיזוֹ יָד קָשָׁה נָהַגְתִּי בַּמִּצְרִים וְאֵילוּ אוֹתוֹת עָשִׂיתִי בְּתוֹכָם;+ וְאָכֵן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה”.
3 לָכֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נִכְנְסוּ אֶל פַּרְעֹה וְאָמְרוּ לוֹ: ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, ’עַד מָתַי תְּסָרֵב לְהִכָּנַע לִי?+ שַׁלַּח אֶת עַמִּי כְּדֵי שֶׁיַּעַבְדוּ אוֹתִי.
4 כִּי אִם תַּמְשִׁיךְ לְסָרֵב לְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי, הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה אֶל תּוֹךְ שִׁטְחֲךָ.
5 וְהוּא יְכַסֶּה אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ, וְלֹא נִתָּן יִהְיֶה לִרְאוֹת אֶת הָאֲדָמָה. הוּא יֹאכַל אֶת מָה שֶׁנּוֹתַר אַחֲרֵי הַבָּרָד וְנִשְׁאַר לָכֶם, וְיֹאכַל אֶת כָּל עֲצֵיכֶם הַצּוֹמְחִים בַּשָּׂדֶה.+
6 הוּא יְמַלֵּא אֶת בָּתֶּיךָ, אֶת בָּתֵּי כָּל עֲבָדֶיךָ וְאֶת בָּתֵּי כָּל מִצְרַיִם, כְּפִי שֶׁלֹּא רָאוּ אֲבוֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבוֹתֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל הָאֲדָמָה וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה’”.+ וְהוּא פָּנָה לְאָחוֹר וְיָצָא מִפַּרְעֹה.
7 וְעַבְדֵי פַּרְעֹה אָמְרוּ לוֹ: ”עַד מָתַי יַמְשִׁיךְ הָאִישׁ הַזֶּה לְהַוּוֹת אִיּוּם עָלֵינוּ?* שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה כְּדֵי שֶׁיַּעַבְדוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם. הַאֵינְךָ רוֹאֶה שֶׁמִּצְרַיִם נֶחְרְבָה?”
8 וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הוּשְׁבוּ אֶל פַּרְעֹה, וְהוּא אָמַר לָהֶם: ”לְכוּ, עִבְדוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם. אַךְ מִי בְּדִיּוּק יֵלְכוּ?”
9 הֵשִׁיב מֹשֶׁה: ”נֵלֵךְ עִם נְעָרֵינוּ, זְקֵנֵינוּ, בָּנֵינוּ, בְּנוֹתֵינוּ, צֹאנֵנוּ וּבְקָרֵנוּ,+ כִּי נַחְגֹּג חַג לִיהֹוָה”.+
10 אָמַר לָהֶם: ”אִם אֲשַׁלֵּחַ אֶתְכֶם וְאֶת יַלְדֵיכֶם, אֲזַי יְהֹוָה אָכֵן אִתְּכֶם!+ בָּרוּר שֶׁכַּוָּנוֹתֵיכֶם רָעוֹת.
11 לֹא! רַק הַגְּבָרִים יֵלְכוּ וְיַעַבְדוּ אֶת יְהֹוָה, כִּי זֹאת הָיְתָה בַּקָּשַׁתְכֶם”. וְהֵם גֹּרְשׁוּ מִלִּפְנֵי פַּרְעֹה.
12 וִיהֹוָה אָמַר אֶל מֹשֶׁה: ”הוֹשֵׁט יָדְךָ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם אֶל הָאַרְבֶּה, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם וְיֹאכַל אֶת כָּל צִמְחִיַּת הָאָרֶץ, אֶת כָּל אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד”.
13 מִיָּד הוֹשִׁיט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וִיהֹוָה גָּרַם לְרוּחַ מִזְרָחִית לִנְשֹׁב עַל הָאָרֶץ כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה. הַבֹּקֶר עָלָה וְהָרוּחַ הַמִּזְרָחִית הֵבִיאָה אֶת הָאַרְבֶּה.
14 וְהָאַרְבֶּה עָלָה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וְנָחַת עַל כָּל שֶׁטַח מִצְרַיִם.+ הוּא הָיָה כָּבֵד מְאוֹד;+ לֹא הָיָה אַרְבֶּה עָצוּם כָּזֶה לְפָנָיו, וְלֹא יִהְיֶה אַרְבֶּה עָצוּם כָּזֶה אַחֲרָיו.
15 הוּא כִּסָּה אֶת פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ חָשְׁכָה בִּגְלָלוֹ; הוּא אָכַל אֶת כָּל צִמְחִיַּת הָאָרֶץ וְאֶת כָּל פֵּרוֹת הָעֵצִים אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד; לֹא נוֹתַר דָּבָר יָרֹק בָּעֵצִים אוֹ בְּצִמְחִיַּת הַשָּׂדֶה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם.
16 לָכֵן פַּרְעֹה מִהֵר לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וְאָמַר: ”חָטָאתִי לִיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם.
17 כָּעֵת סְלַח נָא לְחֶטְאִי רַק הַפַּעַם, וְהִתְחַנְּנוּ לִיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם שֶׁיָּסִיר מֵעָלַי אֶת הַמַּגֵּפָה הַקַּטְלָנִית הַזּוֹ”.
18 וְהוּא* יָצָא מִפַּרְעֹה וְהִתְחַנֵּן אֶל יְהֹוָה.+
19 וִיהֹוָה שִׁנָּה אֶת כִּוּוּן הָרוּחַ, וְהִיא הָפְכָה לְרוּחַ מַעֲרָבִית עַזָּה, וְהִיא נָשְׂאָה אֶת הָאַרְבֶּה וְהֵטִילָה אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ יַם סוּף. לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכָל שֶׁטַח מִצְרַיִם.
20 אוּלָם יְהֹוָה הֵנִיחַ לְלֵב פַּרְעֹה לְהִתְקַשּׁוֹת,+ וְהוּא לֹא שִׁלֵּחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
21 וִיהֹוָה אָמַר אֶל מֹשֶׁה: ”הוֹשֵׁט יָדְךָ הַשָּׁמַיְמָה כְּדֵי שֶׁיִּשְׂתָּרֵר חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם, חֹשֶׁךְ כֹּה כָּבֵד שֶׁנִּתָּן יִהְיֶה לְמַשֵּׁשׁ אוֹתוֹ”.
22 מִיָּד הוֹשִׁיט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ הַשָּׁמַיְמָה, וְהִשְׂתָּרְרוּ חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלוֹשָׁה יָמִים.+
23 הֵם לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, וְאִישׁ מֵהֶם לֹא קָם מִמְּקוֹמוֹ שְׁלוֹשָׁה יָמִים; אַךְ לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בִּמְקוֹמוֹת מוֹשָׁבָם.+
24 וּפַרְעֹה קָרָא לְמֹשֶׁה וְאָמַר: ”לְכוּ, עִבְדוּ אֶת יְהֹוָה.+ רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יִשָּׁאֲרוּ מֵאָחוֹר. אֲפִלּוּ יַלְדֵיכֶם רַשָּׁאִים לָלֶכֶת אִתְּכֶם”.
25 אַךְ מֹשֶׁה אָמַר: ”גַּם אַתָּה עַצְמְךָ תְּסַפֵּק לָנוּ* זְבָחִים וְעוֹלוֹת, וְנִזְבַּח אוֹתָם לִיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ.+
26 גַּם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ אִתָּנוּ. אַף בַּעַל חַיִּים* לֹא יֻרְשֶׁה לְהִשָּׁאֵר, כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח לַעֲבֹד אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, וְאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מָה נִזְבַּח בַּעֲבוֹדָתֵנוּ אֶת יְהֹוָה עַד שֶׁנַּגִּיעַ לְשָׁם”.
27 וִיהֹוָה הֵנִיחַ לְלֵב פַּרְעֹה לְהִתְקַשּׁוֹת, וְהוּא לֹא הִסְכִּים לְשַׁלֵּחַ אוֹתָם.+
28 אָמַר לוֹ פַּרְעֹה: ”הִסְתַּלֵּק מִנֶּגֶד עֵינַי! הִזָּהֵר וְאַל תְּנַסֶּה לִרְאוֹת שׁוּב אֶת פָּנַי, כִּי בַּיּוֹם שֶׁתִּרְאֶה אֶת פָּנַי, תָּמוּת”.
29 הֵשִׁיב מֹשֶׁה: ”כְּפִי שֶׁדִּבַּרְתָּ, לֹא אֲנַסֶּה לִרְאוֹת שׁוּב אֶת פָּנֶיךָ”.
הערות שוליים
^ נה״מ, ”יהיה זה לנו למוקש”.
^ ככל הנראה משה.
^ או ”תרשה לנו לקחת”.
^ נה״מ, ”פרסה”.
