פרק י”ג
חגיגות המעוררות את מורת רוחו של אלוהים
”בחנו והיווכחו מה רצוי בעיני האדון” (אפסים ה’:10).
1. איזה מין אנשים מושך אליו יהוה, ומדוע עליהם להיות תמיד ערניים מבחינה רוחנית?
”עובדי האל האמיתיים”, אמר ישוע, ”ישתחוו לאב ברוח ובאמת, כי עובדי אל כאלה מחפש לו האב” (יוחנן ד’:23). כאשר יהוה מוצא אנשים כאלה — כפי שהוא מצא אותך — הוא מושך אותם אליו ואל בנו (יוחנן ו’:44). איזו זכות גדולה! ואולם, אוהבי האמת המקראית חייבים תמיד ’לבחון ולהיווכח מה רצוי בעיני האדון’, שהרי השטן הוא אשף ההתעיות (אפסים ה’:10; ההתגלות י”ב:9).
2. הסבר מה יחסו של יהוה למי שמנסים למזג בין עבודת האמת לבין פולחן כזב.
2 ראה מה אירע למרגלות הר סיני בשעה שבני ישראל ביקשו מאהרון שיעשה להם אלוהים. אהרון נכנע לבקשתם והקים עגל זהב, תוך שהוא מרמז כי העגל מייצג את יהוה. ”חג ליהוה מחר”, אמר. האם הגיב יהוה באדישות לניסיון הזה למזג בין עבודת האמת לבין פולחן כזב? לא. הוא הביא למותם של כשלושת אלפים עובדי אלילים (שמות ל”ב:1–6, 10, 28). מה הלקח? אם אנו רוצים לשמור את עצמנו באהבת אלוהים, חובה עלינו ’לא לגעת בטמא’ ולהגן על האמת בקנאות מפני כל גורם משחית (ישעיהו נ”ב:11; יחזקאל מ”ד:23; גלטים ה’:9).
3, 4. מדוע עלינו לשים לב היטב לעקרונות המקרא בבואנו לבחון מנהגים וחגיגות פופולאריים?
3 למרבה הצער, לאחר מות השליחים, ששימשו כגורם תסלוניקים ב’. ב’:7, 10). בשעה שתבחן חלק מן החגיגות האלו, שים לב כיצד הן משקפות את רוח העולם ולא את רוח אלוהים. באופן כללי קיים מכנה משותף בין החגיגות הרווחות בעולם השטן: הן פונות לתאוות הבשר ומקדמות אמונות דתיות כוזבות וספיריטיזם — מסימני ההיכר של ”בבל הגדולה” (ההתגלות י”ח:2–4, 23). * כמו כן, זכור כי יהוה ראה במו עיניו את המנהגים הפגאניים הנתעבים שמהם צמחו מנהגים פופולאריים רבים. אין ספק שגם כיום חגיגות אלו מעוררות בו מיאוס. מן הראוי שהשקפתו תהיה חשובה לנו יותר מכול (יוחנן ב’. 6, 7).
המעכב את התפתחות הכפירה, החלו משיחיים שלא אהבו את האמת לאמץ לעצמם מנהגים, חגיגות וימים ”קדושים” אליליים והלבישו עליהם זהות משיחית (4 בתור משיחיים אמיתיים, ידוע לנו שחגיגות מסוימות אינן מקובלות על יהוה. אך עלינו להיות איתנים בדעתנו עמוק פנימה שלא יהיה לנו ולא כלום עימהן. נבחן מה יש בחגיגות אלו שמעורר את מורת רוחו של יהוה, והדבר יחזק את עמדתנו הנחושה להימנע מכל מה שעלול להפריע לנו לעמוד באהבת אלוהים.
חג המולד — שם חדש לפולחן השמש
5. מדוע אנו בטוחים שישוע לא נולד ב־25 בדצמבר?
5 אין במקרא כל התייחסות לחגיגות ימי הולדת לכבוד ישוע. למעשה, תאריך לידתו המדויק אינו ידוע. עם זאת, אנו בטוחים כי הוא לא נולד ב־25 בדצמבר, בצינת החורף של ארץ ישראל. * אחת הסיבות לכך היא שלוקס מציין שכאשר נולד ישוע ’גרו רועים בשדה’ וטיפלו בעדרם (לוקס ב’:8–11). אילו נהגו בכל חודשי השנה ”לגור בשדה”, לא היה כל טעם להזכיר זאת. אבל הואיל והחורפים בבית לחם מרובים בגשמים ושלגים, נהוג היה בחודשי החורף להחזיק את העדרים בתוך מקום מחסה, ועל כן הרועים לא נהגו אז ”לגור בשדה”. יתרה מזו, יוסף ומרים הלכו לבית לחם משום שהקיסר אוגוסטוס ציווה לערוך מפקד תושבים (לוקס ב’:1–7). אין זה סביר כלל ועיקר שהקיסר היה מצווה על אוכלוסייה העוינת את השלטון הרומי לנדוד חזרה לערי מולדתה בשיא החורף.
6, 7. (א) היכן נעוצים שורשיהם של רבים ממנהגי חג המולד? (ב) מה ההבדל בין הנתינה הנהוגה בחג המולד לבין הנתינה המשיחית?
6 שורשי חג המולד אינם נעוצים בכתבי־הקודש, אלא בחגיגות פגאניות קדומות, כמו הסַטוּרנַליה, חגיגה שנחגגה ברומא העתיקה לכבודו של סַטוּרְן, אל החקלאות. באותו אופן, עובדי האל מִיתְרָה ציינו על־פי חישוביהם את ה־25 בדצמבר כ”יום הולדתה של השמש הבלתי מנוצחת”, נאמר באנציקלופדיה הקתולית החדשה (אנג’). ”חג המולד נוצר בתקופה שבה פולחן השמש היה בשיאו ברומא”, כשלוש מאות שנה אחרי מות המשיח.
המשיחיים האמיתיים נותנים מתוך אהבה
7 במהלך החגיגות הללו החליפו עובדי האלילים מתנות וערכו משתאות — מנהגים שלימים נשתמרו בחג המולד. אך כפי שנכון גם בימינו, חלק ניכר מן הנתינה שהייתה נהוגה בחג המולד לא נעשתה ברוח הכתוב בקורינתים ב’. ט’:7. שם נאמר: ”כל איש כפי שידבנו ליבו ייתן, לא מתוך צער או הכרח, שהרי את הנותן בשמחה אוהב אלוהים”. המשיחיים האמיתיים נותנים מתוך אהבה. נתינתם אינה תלויה בתאריך, ואין הם מצפים שיחזירו להם מתנות (לוקס י”ד:12–14; מעשי השליחים כ’:35). בנוסף, הם שמחים מאוד שהם משוחררים מן הטירוף המאפיין את עונת חג המולד ושאין עליהם נטל החובות הכספיים, שרבים מעמיסים על עצמם בתקופה זו של השנה (מתי י”א:28–30; יוחנן ח’:32).
8. האם העניקו האסטרולוגים לישוע מתנות לרגל הולדתו? הסבר.
8 אבל יש שימחו וישאלו: ’האם האסטרולוגים לא נתנו לישוע מתנות לרגל הולדתו?’ לא. הם נתנו לו מתנות כמחווה של כבוד כלפי אישיות בכירה, כפי שמקובל היה בימי המקרא (מלכים א’. י’:1, 2, 10, 13; מתי ב’:2, 11). לאמיתו של דבר, הם אפילו לא הגיעו בליל הולדתו של ישוע. בבואם ישוע כבר לא היה תינוק בן יומו באבוס — חלפו כבר חודשים רבים מאז לידתו, והוא והוריו התגוררו בבית ולא באורווה.
ימי הולדת בראי המקרא
9. מה ראוי לציין לגבי חגיגות ימי ההולדת המוזכרות במקרא?
9 אף שהולדת תינוק הייתה מאז ומתמיד מקור של שמחה רבה, אין במקרא כל אזכור של חגיגת יום הולדת לכבוד משרתי אלוהים (תהלים קכ”ז:3). האם מדובר פשוט בהשמטה? לא, שהרי מוזכרות שתי חגיגות ימי הולדת — האחת של פרעה מלך מצרים והשנייה של הורדוס אנטיפס (בראשית מ’:20–22; מרקוס ו’:21–29). שני האירועים מוצגים באור שלילי — ובייחוד חגיגת יום ההולדת לכבוד הורדוס שבמהלכה הותז ראשו של יוחנן המטביל.
10, 11. מה היה יחסם של המשיחיים הקדומים כלפי ימי הולדת, ומדוע?
10 ”הנוצרים הקדומים”, מציינת אנציקלופדיית וורלד בּוּק
(אנג’), ”ראו בחגיגות ימי הולדת מנהג אלילי”. היוונים הקדומים, למשל, האמינו שלכל אדם יש רוח שומרת הנוכחת בלידתו ומשגיחה עליו לאורך כל חייו. ”יחסים מיסטיים שררו בין הרוח לבין האל שביום הולדתו נולד האדם”, אומר הספר מסורת ימי ההולדת (The Lore of Birthdays). בנוסף, קיים קשר הדוק וארוך ימים בין ימי הולדת לבין אסטרולוגיה והורוסקופים.11 עובדי אלוהים בימי קדם דחו את מנהגי ימי ההולדת לא רק על רקע שורשיהם האליליים והספיריטיסטיים, אלא גם מתוך עיקרון. מה הכוונה? הם היו גברים ונשים ענווים וצנועים שלא החשיבו את בואם אל העולם כאירוע כה חשוב שלכבודו צריך לקיים חגיגות * (מיכה ו’:8; לוקס ט’:48). אדרבה, הם רוממו את יהוה והודו לו על מתת החיים היקרה * (תהלים ח’:4, 5; ל”ו:10; ההתגלות ד’:11).
12. באיזה מובן יכול יום המוות להיות טוב יותר מיום הלידה?
12 כל נאמני יהוה נחקקים במותם בזכרונו של אלוהים, ועתידם מובטח (איוב י”ד:14, 15). בקהלת ז’:1 נאמר: ”טוב שם משמן טוב, ויום המוות מיום היוולדו”. ’שמנו’ הוא השם הטוב שקנינו לעצמנו בעיני אלוהים בזכות שירותנו הנאמן. ראוי להדגיש כי האירוע היחידי שהמשיחיים מצוּוים לציין אינו קשור בלידה אלא במוות — מותו של ישוע, אשר ’שמו’ הנעלה הוא המפתח לישועתנו (לוקס כ”ב:17–20; עברים א’:3, 4).
מה באשר לחגים ומועדים יהודיים?
13. במה שונים החגים היהודיים מן החגיגות הפגאניות שנידונו קודם לכן?
13 מה באשר להשתתפות בחגים היהודיים? יהוה בכבודו
ובעצמו ציווה על עם ישראל לחגוג שנה בשנה חגים מסוימים בירושלים והסביר בפרוטרוט את אופן קיומם. בנוסף, ימים מיוחדים אחרים, כמו יום השבת, נחגגו בבתים במסגרת המשפחה. המקרא גם מזכיר חגים שנחוגו לזכר מאורעות שונים, כמו חנוכה ופורים, ומועדים אחרים כמו יום תרועה (ראש השנה). האם עובד יהוה ממוצא יהודי או לא־יהודי צריך כיום לחגוג את החגים הללו?14, 15. מאילו שתי סיבות עיקריות נמנעים המשיחיים מקיום חגים יהודיים?
14 ישנן שתי סיבות עיקריות להימנע מכך. בני ישראל אומנם נצטוו לקיים חגים מסוימים, אך היה זה בתוקף עד למועד מסוים. בקולוסים ב’:16, 17 נאמר מפורשות: ”איש אל יחרוץ עליכם משפט על דבר מאכל ומשקה או על דבר מועד, ראש חודש או שבת, אשר הם צל הדברים העתידים לבוא, אבל הגוף הוא של המשיח”. החגים היהודיים, שבעבר דרש אלוהים לקיימם כחובה דתית, שירתו את מטרתם. הם היו כצל הדברים העתידים לבוא. אך בעקבות ביאת הגוף, כלומר ביאת המשיח עצמו במאה הראשונה לספירה, כבר לא היה צורך לקיימם (רומים י’:2–4). כיום איש אינו חייב בשמירת שבת או בקיום החגים שדרשה תורת משה. במהלך סדר פסח מביעים החוגגים את כיסופיהם לביאת המשיח לעתיד לבוא, ובזאת מראים כי אין הם מכירים בישוע כמשיח. באותו אופן, הצום והתפילות הטקסיות הנהוגים ביום הכיפורים כבסיס למחילת חטאים, מעידים על דחיית קורבן הכופר של המשיח ישוע (קורינתים א’. ה’:7, 8; עברים י’:1–4).
15 מה באשר לחגים ומועדים יהודיים אחרים שלא נדרשו בתורה, כגון ט”ו בשבט ול”ג בעומר? מאז דחו עם ישראל את ישוע כמשיח, חדל יהוה לראותם כעמו הנבחר (מתי כ”א:43). אמונותיהם נטמאו במסורות המנוגדות לרוח המקרא; ברור היה שדתם כבר לא הייתה דת האמת. כפי שנכון לגבי דתות כזב אחרות, גם היהדות ספגה לתוכה מנהגים בעלי שורשים פגאניים או מנהגים המושתתים אך ורק על מסורות אנוש (מתי ט”ו:6–9). למשל, בפורים מעודדים אווירת קרנבל ושתייה לשוכרה; ושורשי הט”ו בשבט נעוצים במשנה ובתורת הקבלה. אין אנו רוצים, כמובן, ליטול חלק בפעילות המעוררת את מורת רוחו של אלוהים. התנהגותנו יכולה להראות לכול שאנו בוטחים באלוהי האמת ומזהים את עצמנו עם עובדיו האמיתיים הפזורים בכל רחבי תבל (אפסים ד’:4–6).
תהא חתונתך נקייה מטומאה
16, 17. (א) מדוע זוגות משיחיים המתכננים להינשא חייבים לבחון את מנהגי החתונה המקומיים בראי עקרונות המקרא? (ב) מה על המשיחיים להביא בחשבון בנוגע למנהגים שונים כמו השלכת אורז או דברים אחרים?
16 בקרוב ”קול חתן וכלה לא יישמע... עוד [בבבל הגדולה]” (ההתגלות י”ח:23). מדוע? בין היתר בשל מנהגיה הספיריטיסטיים, מנהגים העלולים לטמא את הנישואין עוד מיום הכלולות (מרקוס י’:6–9).
17 המנהגים משתנים ממדינה למדינה. יש מנהגים הנראים תמימים אך מקורם במנהגים ”בבליים”, והם נחשבים כסגולה למזל טוב לזוג הטרי או לאורחיהם (ישעיהו ס”ה:11). אחת המסורות היא השלכת אורז או דברים אחרים. ייתכן שהמנהג צמח מן האמונה שמזון מפיס את דעתן של הרוחות הרעות ומניא אותן מלפגוע בחתן ובכלה. בנוסף לכך, זה מכבר רווחת הדעה שקיים קשר מיסטי בין אורז לפוריות, לאושר ולאריכות ימים. ברור אפוא שכל החפצים לעמוד באהבת אלוהים ידירו עצמם ממנהגים טמאים אלה (קורינתים ב’. ו’:14–18).
18. אילו עקרונות מקראיים צריכים להנחות הן את בני הזוג המתכננים את החתונה והן את אורחיהם?
18 עובדי יהוה גם נמנעים ממנהגים עולמיים העלולים משלי כ”ו:18, 19; לוקס ו’:31; י’:27). הם גם נמנעים ממסיבות חתונה מפוארות ומנקרות עיניים שאינן משקפות צניעות, אלא ’גאוות נכסים’ (יוחנן א’. ב’:16). אם אתה עסוק בהכנות לקראת חתונה, אל תשכח שיהוה רוצה שיום מיוחד זה יהיה יום שתמיד תוכל להיזכר בו בשמחה ולא בחרטה. *
לגרוע מכבודם של טקסי הנישואין ושל מסיבות החתונה ולפגוע במצפונם של אחרים. למשל, הם אינם נושאים נאומים המתובלים בעקיצות פוגעות או ברמיזות מיניות, ואינם עושים מעשי קונדס או מעירים הערות העלולים להביך את הזוג הטרי ואת האחרים (הרמת כוסית — מנהג דתי?
19, 20. מה נאמר במקור חילוני אחד על מקורו של מנהג הרמת כוסית, ומדוע מנהג זה אינו מקובל על המשיחיים?
19 מנהג נפוץ בחתונות ובאירועים חברתיים אחרים הוא הרמת כוסית. הספר המדריך הבינלאומי לאלכוהול ולתרבויות (1995) (International Handbook on Alcohol and Culture) אומר: ”הרמת כוסית... היא ככל הנראה שריד חילוני ממנחות נסכים קדומות שבהן נסכו לאלים נוזל קדוש... בתמורה למשאלה או לתפילה המתומצתות במילים: ’היבדל לחיים ארוכים!’ או ’לבריאות!’”.
20 אמת, רבים כיום אינם רואים בהרמת כוסית מנהג דתי או מנהג שמקורו באמונה תפלה. למרות זאת, המנהג להניף כוסות יין מעלה יכול להיתפס כבקשת ברכה מ”שמיים” — כוח על־טבעי — בצורה שאינה עולה בקנה אחד עם זו המוגדרת במקרא (יוחנן י”ד:6; ט”ז:23). *
”אוהבי יהוה, שינאו רע”
21. מאילו חגיגות פופולאריות נמנעים המשיחיים אף שאין לחגיגות אלו אופי דתי, ומדוע?
21 כביטוי להידרדרות המהירה בערכי המוסר של העולם בימינו — מגמה שאותה מעודדת בבל הגדולה במישרין או בעקיפין — יש מדינות הנותנות את חסותן על קרנבלים שנתיים המציגים ריקודים שטופי זימה או אף מהללים את סגנון החיים ההומוסקסואלי. האם יאה ש’אוהב יהוה’ ישתתף או יצפה באירוע כזה? האם בעשותו כן ישקף שנאה אמיתית לרע? (תהלים א’:1, 2; צ”ז:10) חשוב פי כמה וכמה לחקות את גישתו של משורר התהלים אשר התפלל: ”העבר עיניי מֵראות שווא” (תהלים קי”ט:37).
22. באילו מקרים יכול המשיחי להחליט על־פי צו מצפונו אם להשתתף או לא להשתתף בחגיגה כלשהי?
22 בימי חגיגות עולמיות, יקפיד המשיחי שהתנהגותו לא תיתן לאחרים את הרושם שהוא משתתף בחגיגה. ”אם תאכלו או תשתו, או כל מה שתעשו”, כתב פאולוס, ”עשו את הכול למען כבוד אלוהים” (קורינתים א’. י’:31; ראה התיבה ” קבלת החלטות נבונות”). מאידך, אם מנהג או חגיגה איבדו בבירור כל משמעות דתית, אינם חלק מטקס פוליטי או פטריוטי ואינם מפרים שום עיקרון מקראי, ההחלטה אם ליטול בהם חלק אם לאו נתונה בידי כל משיחי. במקביל לכך, הוא יתחשב ברגשותיהם של אחרים לבל יהיה להם למכשול.
הלל את אלוהים במילים ובמעשים
23, 24. כיצד נוכל לתת עדות טובה באשר לעקרונות הצדק של יהוה?
23 רבים רואים בחגיגות פופולאריות מסוימות הזדמנות לבלות ביחד עם המשפחה ועם החברים. מכאן שאם מישהו טועה לחשוב שעמדתנו המקראית מעידה על חוסר אהבה משלי י”א:25; קהלת ג’:12, 13; קורינתים ב’. ט’:7). אנו נהנים להתרועע עם יקירינו במהלך השנה כולה, אך מתוך אהבתנו כלפי אלוהים וכלפי עקרונות הצדק שלו, איננו רוצים להעכיר את המפגשים המשמחים האלו במנהגים המעוררים את מורת רוחו (ראה התיבה ” עבודת האלוהים האמיתית טומנת בחובה את השמחה הגדולה מכול”).
או על קיצוניות, אנו יכולים להסביר לו באדיבות שמפגשים משפחתיים או חברתיים חשובים לעדי־יהוה (24 יש עדי־יהוה שמצאו למועיל להיעזר בפרק 16 בספר מה באמת מלמד המקרא? * כדי להשיב על שאלות כנות. עם זאת, זכור שמטרתנו היא לקנות את לב האדם ולא לנצח בוויכוחים. לכן, דַבֵּר בכבוד, הייה רך מזג ו’יהיו נא דבריך מלוּוים תמיד בחן ומתובלים במלח’ (קולוסים ד’:6).
25, 26. כיצד יכולים ההורים לעזור לילדיהם להעמיק את אמונתם ביהוה ולהגביר את אהבתם כלפיו?
25 בתור משרתי יהוה, אנו זוכים להדרכה רבה. ברור לנו מדוע אנו מאמינים בדברים מסוימים וחיים על־פיהם ומנגד דוחים דברים אחרים (עברים ה’:14). לכן, הורים, למדו את ילדיכם לנתח בהיגיון את עקרונות המקרא. כך תבנו את אמונתם ותעזרו להם להשיב מתוך המקרא לאנשים המפקפקים בעמדותיהם. כך גם תנסכו בהם את הביטחון שיהוה אוהב אותם (ישעיהו מ”ח:17, 18; פטרוס א’. ג’:15).
26 כל העובדים את אלוהים ”ברוח ובאמת” לא רק נמנעים מחגיגות המנוגדות לעקרונות המקרא, אלא גם משתדלים להיות ישרים בכל דבר בחיים. רבים כיום רואים ביושר תכונה שאינה מתאימה למציאות העכשווית. אבל כפי שנראה בפרק הבא, דרכי אלוהים הן תמיד הדרכים הטובות מכול.
^ ס' 3 ראה התיבה ” האם עליי להשתתף בחגיגה?” התייחסויות לימים ”קדושים” מסוימים ולמגוון חגיגות מופיעות במפתח הנושאים לפרסומי חברת המצפה (אנג’). יצא לאור מטעם עדי־יהוה.
^ ס' 5 על בסיס הכרונולוגיה המקראית וההיסטוריה החילונית, קרוב לוודאי שישוע נולד ב־2 לפה”ס בחודש איתנים (תשרי), המקביל לספטמבר/אוקטובר. (ראה הבנה מכתבי־הקודש, כרך ב’, עמודים 56, 57 [אנג’]. יצא לאור מטעם עדי־יהוה.)
^ ס' 11 ראה התיבה ” ימים ’קדושים’ ופולחן השטן”.
^ ס' 11 ברית התורה דרשה מנשים אחרי לידה להקריב קורבן חטאת לאלוהים (ויקרא י”ב:1–8). דרישה זו, אשר שימשה כתזכורת נוקבת לכך שבני אדם מעבירים חטא לילדיהם, סייעה לבני ישראל להתייחס בצורה מאוזנת ללידת ילדים ואולי אף הניאה אותם מלאמץ מנהגי יום הולדת אליליים (תהלים נ”א:7).
^ ס' 18 ראה שלושת המאמרים בנושא חתונות ומפגשים חברתיים בחוברת המצפה מ־15 באוקטובר 2006, עמודים 18–31.
^ ס' 20 ראה חוברת המצפה מ־15 בפברואר 2007, עמודים 30, 31.
^ ס' 24 יצא לאור מטעם עדי־יהוה.