פרק ט”ו
ראה טוב בעמלך
’יראה כל אדם טוב בכל עמלו’ (קהלת ג’:13).
1–3. (א) מה חשים רבים לגבי עבודתם? (ב) לאיזו גישה מטיף המקרא ביחס לעבודה, ובאילו שאלות נדון בפרק זה?
בעיני רבים כיום בעולם, העבודה היא הכול מלבד הנאה. מדי יום הולכים הם בחוסר חשק לעבודה שאין הם אוהבים במיוחד, ועמלים בה שעות ארוכות. מה יכול להניע אדם כזה למצוא עניין בעבודתו או אף להפיק ממנה סיפוק?
2 המקרא מטיף לגישה חיובית כלפי עבודה קשה. הוא אומר שעבודה ופריה הם ברכה. שלמה כתב: ”כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו — מתת אלוהים היא” (קהלת ג’:13). יהוה, האוהב אותנו ומעוניין תמיד בטובתנו המרבית, רוצה שנמצא סיפוק בעבודה ושנשמח בפרי עמלנו. כדי לעמוד באהבתו, עלינו לחיות על־פי השקפתו ועקרונותיו ביחס לעבודה (קהלת ב’:24; ה’:17).
3 בפרק זה נדון בארבע שאלות: כיצד נוכל לראות טוב בעמלנו? אילו סוגי עבודות אינם מתאימים למשיחיים? כיצד נוכל למצוא את האיזון בין עבודה חילונית לבין פעילויות רוחניות? ומהי הפעילות החשובה ביותר שנוכל לבצע? ראשית, נבחן את דוגמתם של שני העובדים הגדולים ביותר ביקום — יהוה אלוהים וישוע המשיח.
’הפועל’ הגדול מכול ואיש המלאכה המיומן
4, 5. כיצד מראה המקרא שיהוה פועל בצורה המניבה פרי?
4 יהוה הוא ’הפועל’ הגדול מכול. בבראשית א’:1 נאמר: ”בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ”. כשהשלים את מלאכת הבריאה עלי אדמות, הכריז אלוהים כי הכול ”טוב מאוד” (בראשית א’:31). במילים אחרות, הוא היה שבע רצון מכל אשר עשה על פני האדמה. יהוה, ”האל המאושר”, מצא ללא ספק אושר רב בעשייה המניבה פרי (טימותיאוס א’. א’:11, ע”ח).
5 אלוהינו החרוץ לעולם אינו חדל מפועלו. זמן רב אחרי השלמת בריאת כדור־הארץ וכל אשר בו, אמר ישוע: ”אבי פועל עד עתה” (יוחנן ה’:17). מה עושה ’האב’? ממקום מושבו בשמיים הוא מדריך את בני האדם ומשגיח עליהם. הוא גם בורא ”בריאה חדשה”, משיחיים משוחי רוח אשר בסופו של דבר ימלכו עם ישוע בשמיים (קורינתים ב’. ה’:17). הוא פועל למימוש מטרתו כלפי המין האנושי — שאוהביו יירשו חיי נצח בעולם חדש (רומים ו’:23). אין ספק שיהוה שבע רצון מתוצאות מלאכתו. מיליונים נענים לבשורת המלכות: אלוהים מושך אותם אליו, והם מחוללים שינויים בחייהם על מנת לעמוד באהבתו (יוחנן ו’:44).
6, 7. כיצד הוכיח עצמו ישוע לאורך עידני עידנים כאיש עמל?
6 לאורך עידני עידנים הוכיח עצמו ישוע כעובד חרוץ. בקיומו הקדם־אנושי, שימש כ”אמון” [איש מלאכה מיומן] בבריאת ”כל אשר בשמיים ואשר בארץ” (משלי ח’:22–31; קולוסים א’:15–17). בתקופת חייו עלי אדמות לא חדל ישוע לעבוד קשה. בשלב מוקדם בחייו למד את מקצוע הנגרות, ונודע בתור ”הנגר” * (מרקוס ו’:3). מלאכה זו כרוכה בעבודה מאומצת ובמגוון כישורים, והדבר נכון היה במיוחד בתקופה שבה לא היו מנסרות, כלים חשמליים וחנויות אספקה וציוד. דמיין לעצמך את ישוע מחפש בולי עץ שישמשו אותו בעבודתו. הוא אולי כרת עצים וגרר אותם אל בית מלאכתו. ראה את ישוע בעיני רוחך בונה בתים כשהוא מכין ומתקין את קורות הגג, מייצר את הדלתות ואף בונה חלק מן הרהיטים. אין ספק שישוע חווה אישית את הסיפוק שבעבודה קשה המבוצעת במיומנות.
7 ישוע היה חרוץ מאין כמוהו בביצוע שירותו. במשך שלוש שנים וחצי עסק ראשו ורובו בפעילות זו שהייתה בעלת חשיבות עליונה. בשאיפה להגיע לרבים ככל האפשר, ניצל את ימיו עד תום — הוא השכים קום והתמיד במלאכתו עד מאוחר בלילה (לוקס כ”א:37, 38; יוחנן ג’:2). הוא נדד ”מעיר לעיר ומכפר לכפר כשהוא מכריז ומבשר את מלכות האלוהים” (לוקס ח’:1). במאמץ לבשר את הבשורה הטובה כיתת ישוע רגליו מאות קילומטרים בדרכים המאובקות.
8, 9. כיצד ראה ישוע טוב בעמלו?
8 האם ישוע ראה טוב בעמלו בשירות? כן! הוא זרע את זרעי בשורת המלכות והותיר אחריו שדות בשלים לקציר. עשיית מלאכת אלוהים חיזקה ורעננה את ישוע עד כדי כך שעל מנת להשלימה היה מוכן לוותר על אוכל (יוחנן ד’:31–38). חשוב על הסיפוק שחש ודאי כשבתום שירותו עלי אדמות דיווח לאביו ביושר: ”אני פיארתיך עלי אדמות, השלמתי את המעשה שנתת לי לעשות” (יוחנן י”ז:4).
9 יהוה וישוע רואים טוב בעמלם, וללא ספק מציבים לנו בכך את הדוגמה הנעלה מכול. אהבתנו כלפי יהוה מניעה אותנו ’ללכת בדרכי אלוהים’ (אפסים ה’:1). ואהבתנו כלפי ישוע דוחקת בנו ’ללכת בעקבותיו’ (פטרוס א’. ב’:21). לכן הבה נבחן כעת כיצד נוכל גם אנו לראות טוב בעמלנו.
כיצד תוכל לראות טוב בעמלך
יישום עקרונות המקרא יעזור לך לראות טוב בעמלך
10, 11. מה יכול לעזור לנו לפתח גישה חיובית כלפי עבודתנו?
10 העבודה החילונית ממלאת תפקיד בחייהם של המשיחיים האמיתיים. ברצוננו למצוא סיפוק ומידה מסוימת של הנאה בעבודתנו, אך אין זה תמיד קל לעשות כן אם אנו עובדים בעבודה חילונית שאינה לטעמנו. כיצד נוכל לראות טוב בעבודתנו בנסיבות אלו?
11 פתח גישה חיובית. את הנסיבות לא תמיד אפשר לשנות, אך את הגישה כן. אם נחשוב על עמדתו של אלוהים בנושא, יעזור לנו הדבר לפתח גישה חיובית כלפי עבודה. למשל, אם אתה ראש משפחה, חשוב על כך שעבודתך, גם אם היא נתפסת כפשוטה ביותר, מאפשרת לך לדאוג לצורכיהם הפיזיים של בני משפחתך. הדאגה ליקיריך אינה עניין של מה בכך בעיני אלוהים. בדברו נאמר שאיש אשר אינו מכלכל את בני ביתו, ”רע ממְכַחֵש בַּיהוה” (טימותיאוס א’. ה’:8, גינ’). ההבנה שעבודתך משמשת אמצעי להשגת מטרה — לאפשר לך לעמוד באחריות שמטיל עליך אלוהים — עשויה לעזור לך למצוא בה, אולי בניגוד לעמיתיך לעבודה, מידה מסוימת של סיפוק ומוטיבציה.
12. מדוע משתלם להיות חרוץ וישר בעבודה?
12 הייה חרוץ וישר. אנשי עמל הלומדים לבצע את עבודתם היטב, יכולים לצאת מכך נשכרים. עובדים חרוצים ומיומנים זוכים על־פי־רוב להערכה רבה מצד מעסיקיהם (משלי י”ב:24; כ”ב:29). בתור משיחיים אמיתיים, עלינו להיות ישרים גם בעבודה — לא לגנוב מן המעסיק כסף, חומרים או זמן (אפסים ד’:28). כפי שראינו בפרק הקודם, היושר משתלם. עובד הידוע ביושרו יזכה מן הסתם לאמון. וגם אם המעסיק אינו שם לב לחריצותנו, אנו יכולים להיות מרוצים מכך ש’מצפוננו שלם’ ומהידיעה שאנו משמחים את ליבו של אלוהים אשר אותו אנו אוהבים (עברים י”ג:18; קולוסים ג’:22–24).
13. אילו תוצאות עשויה להניב דוגמתנו הטובה במקום העבודה?
13 הכר בכך שהתנהגותך יכולה לפאר את אלוהים. כאשר אנו מקפידים על רמה גבוהה של התנהגות משיחית במקום העבודה, אין זה נעלם מעיני אחרים. ומה התוצאה? כך אנו ’מרבים פאר לתורת האלוהים מושיענו’ (טיטוס ב’:9, 10). התנהגותנו הטובה יכולה להביא לידי כך שאחרים יראו את יופיה של הדרך שבה אנו עובדים את אלוהים, ולהעצים את קִסמה בעיניהם. חשוֹב איך תרגיש אם עמיתך לעבודה יקבל את האמת בזכות דוגמתך הטובה! אך בראש ובראשונה, שאל את עצמך: מה יכול להיות מתגמל יותר מן הידיעה שהתנהגותי הטובה מפארת את יהוה ומשמחת את ליבו? (משלי כ”ז:11; פטרוס א’. ב’:12).
גילוי תבונה בבחירת מקום עבודה
14–16. אילו שאלות מרכזיות עלינו לשקול בעומדנו בפני החלטות הנוגעות לתעסוקה?
14 המקרא אינו מסביר בפרוטרוט אילו עבודות מקובלות ואילו אינן מקובלות. אך אין בזה לומר שאנו יכולים לעסוק בכל משרה שהיא בלי להתחשב במה שכרוך בה. כתבי־הקודש יכולים לעזור לנו לבחור בעבודה יצרנית ומכובדת הרצויה בעיני אלוהים ולהימנע מסוגי עבודות שיכעיסו אותו (משלי ב’:6). בעומדנו בפני החלטות הנוגעות לתעסוקה, ישנן שתי שאלות מרכזיות שעלינו לשקול.
15 האם העבודה עצמה כרוכה בעשיית מעשים שהמקרא מגנה? דבר־אלוהים מגנה מפורשות גניבה, שקר ועשיית פסלים וצלמים אליליים (שמות כ’:4; מעשי השליחים ט”ו:29; אפסים ד’:28; ההתגלות כ”א:8). אנו דוחים כל סוג של משרה שתדרוש מאיתנו לעשות מעשים אלה. אנו אוהבים את יהוה, ועל כן לעולם לא נרשה לעצמנו לעסוק בעבודה הכרוכה בפעולות המפרות את חוקיו (יוחנן א’. ה’:3).
16 האם בביצוע עבודה זו נהיה שותפים להתנהגות פסולה או נצטייר כמי שמעודדים התנהגות זו? לדוגמה, פקידוּת קבלה אינה משרה פסולה כשלעצמה. אך מה יעשה משיחי אם תוצע לו משרה כזאת בקליניקה להפלות? אמת, תפקידו לא ידרוש ממנו לסייע במישרין בהליכי ההפלות. אך האם עבודתו במקום כעובד קבוע לא תתרום להפעלת הקליניקה אשר מיועדת לביצוע הפלות — מעשה המנוגד לדבר־אלוהים? (שמות כ”א:22–24) בתור אוהבי יהוה אין אנו רוצים להיות קשורים קשר הדוק למעשים פסולים מבחינה מקראית.
17. (א) אילו גורמים עלינו לשקול בקבלת החלטות הנוגעות לתעסוקה? (ראה התיבה ” האם עליי לעבוד בעבודה זו?”) (ב) כיצד יוכל מצפוננו לעזור לנו להחליט החלטות שישביעו את רצון אלוהים?
17 סוגיות רבות בענייני תעסוקה ניתנות ליישוב על־ידי ניתוח קפדני של התשובות לשתי השאלות המרכזיות שהוצגו בסעיפים 15 ו־16. בנוסף לכך, ישנם מספר גורמים אחרים שעלינו להביא בחשבון בקבלת החלטות הנוגעות לתעסוקה. * אין לצפות שכיתת העבד הנאמן תקבע כללים שיכסו כל מצב ומצב אפשרי. כאן נדרש מאיתנו לגלות תבונה. כפי שלמדנו בפרק ב’, עלינו לחנך ולהדריך את מצפוננו על־ידי כך שנלמד איך ליישם את דבר־אלוהים בחיי היומיום. ככל ש’חושינו יורגלו על־ידי הניסיון המעשי’, כך יוכל מצפוננו לעזור לנו להחליט החלטות שישביעו את רצון אלוהים ויאפשרו לנו לעמוד באהבתו (עברים ה’:14).
שמור על גישה מאוזנת ביחס לעבודה
18. מדוע אין זה קל לשמור על איזון רוחני?
18 כיום, ב”זמנים קשים” אלה של ”אחרית הימים”, אין זה קל לשמור על איזון רוחני (טימותיאוס ב’. ג’:1). לעיתים קשה מאוד למצוא עבודה ולהחזיק בה. כמשיחיים אמיתיים, אנו מבינים עד כמה חשוב לעבוד קשה לפרנסת משפחתנו. אבל אם לא נעמוד על המשמר, הלחצים בעבודה או החשיבה החומרנית המידבקת של העולם עלולים להפריע לפעילויותינו הרוחניות (טימותיאוס א’. ו’:9, 10). הבה נִראה כיצד נוכל לשמור על איזון ולהבחין ב”דברים החשובים יותר” (פיליפים א’:10, ע”ח).
19. מדוע ראוי יהוה לביטחון מלא מצידנו, וממה נימנע אם נבטח בו בלב שלם?
19 שים את מלוא מבטחך ביהוה (משלי ג’:5, 6). כמובן, יהוה ראוי לביטחון מלא מצידנו. הרי הוא דואג לנו (פטרוס א’. ה’:7). הוא יודע טוב יותר מאיתנו מה הם צרכינו, ולעולם לא תקצר ידו מהושיע (תהלים ל”ז:25). עלינו אפוא להקשיב לדברו המזכיר לנו: ”רחקו מאהבת כסף ושימחו בחלקכם, כי הוא [אלוהים] אמר, ’לא ארפך ולא אעזבך’” (עברים י”ג:5). מבשרים רבים המשרתים בשירות מורחב יכולים להעיד שאלוהים אכן מסוגל לספק את צורכי המחייה. אם נאמין בביטחון מלא שיהוה ידאג לנו, לא נהיה מודאגים מדי באשר לפרנסת משפחתנו (מתי ו’:25–32). לא נרשה לעבודה החילונית לגרום לנו להזניח פעילויות רוחניות, כגון הכרזת הבשורה ונוכחות באסיפות (מתי כ”ד:14; עברים י’:24, 25).
20. מהו אדם בעל עין פשוטה, וכיצד תוכל לשמור על גישה זו?
20 שמור על עין פשוטה (מתי ו’:22, 23, ע”ח). אדם בעל עין פשוטה הוא אדם המנהל חיים פשוטים. עינו הפשוטה של המשיחי ממוקדת בדבר אחד — עשיית רצון אלוהים. אם העין שלנו תהיה ממוקדת בדבר הנכון, לא נהיה להוטים מדי אחר משרה בשכר גבוה וסגנון חיים מפואר יותר. גם לא נישאב לתוך המרוץ האינסופי אחר מוצרי הצריכה החדישים והמובחרים ביותר, שעולם הפרסום רוצה לגרום לנו להאמין שבלעדיהם לא נהיה מאושרים. כיצד תוכל לשמור על עין פשוטה? אל תעמיס על עצמך חובות מיותרים. אל תמלא את חייך בנכסים התובעים כמויות עצומות של זמן ותשומת לב. נהג כעצת המקרא והסתפק ב”מזון ובגדים” (טימותיאוס א’. ו’:8). השתדל לפשט את חייך ככל האפשר.
21. מדוע עלינו לקבוע לעצמנו סדר עדיפויות, ומה צריך לתפוס את המקום הראשון בחיינו?
21 קבע לעצמך סדר עדיפויות רוחני, ודבוק בו. הואיל ויש גבול למה שאנו יכולים לעשות בחיים, עלינו לקבוע לעצמנו סדר עדיפויות. אחרת, עלולים הדברים הפחות חשובים לגזול מאיתנו זמן יקר ולדחוק הצידה את הדברים החשובים יותר. מה צריך לעמוד בראש סולם העדיפויות? רבים בעולם דואגים בראש ובראשונה לרכישת השכלה גבוהה על מנת לבנות לעצמם קריירה רווחית. ואולם, ישוע האיץ בתלמידיו ’לבקש תחילה את המלכות’ (מתי ו’:33). כן, בתור משיחיים אמיתיים, אנו מציבים את מלכות אלוהים במקום הראשון בחיינו. בכל דבר בחיים — הבחירות שאנו בוחרים, המטרות שאנו מציבים לעצמנו והפעילויות שבהן אנו עוסקים — עלינו להראות שענייני המלכות ורצון אלוהים חשובים לנו יותר מאשר דברים חומריים ועיסוקים חילוניים.
עמול בשירות
אם פעילות הבישור תקבל עדיפות עליונה בחיינו, נוכיח בזאת שאנו אוהבים את יהוה
22, 23. (א) מהי פעילותם העיקרית של המשיחיים האמיתיים, וכיצד נוכל להראות שפעילות זו חשובה לנו? (ראה התיבה ” ההחלטה שקיבלתי סללה בפניי את הדרך לחיים מלאי שמחה וסיפוק”.) (ב) מהי עמדתך הנחושה לגבי עבודה חילונית?
22 לאור העובדה שאנו חיים בשלהי עת הקץ, הרינו מתמקדים בפעילות המשיחית העיקרית — הכרזת הבשורה ועשיית תלמידים (מתי כ”ד:14; כ”ח:19, 20). בדומה לישוע המשמש לנו דוגמה ומופת, ברצוננו להיות עסוקים נמרצות בפעילות מצילת חיים זו. כיצד נוכל להראות שפעילות זו חשובה לנו? רוב משרתי אלוהים מתמסרים בלב ונפש לפעילות ההטפה כמבשרי קהילה. יש שערכו שינויים בחיים על מנת לשרת כחלוצים או כשליחים. מתוך הכרה בחשיבותן של מטרות רוחניות, הורים רבים מעודדים את ילדיהם לחתור לקריירה בשירות מורחב. האם מבשרי המלכות הנלהבים רואים טוב בעמלם בשירות? בהחלט! לשרת את יהוה בכל נפשנו זו הדרך הבטוחה לחיים של אושר, סיפוק ואינספור ברכות (משלי י’:22).
23 רבים מאיתנו נאלצים לבלות שעות ארוכות בעבודה חילונית כדי לפרנס את משפחתנו. זכור שיהוה רוצה שנראה טוב בעמלנו. אם גישתנו ומעשינו יהיו בהתאם להשקפתו ולעקרונותיו, נוכל למצוא סיפוק בעבודה. עם זאת, הבה נהיה נחושים שלא להרשות לעבודה החילונית להסיח את דעתנו מפעילותנו העיקרית — הכרזת בשורת מלכות האלוהים. אם פעילות זו תקבל עדיפות עליונה בחיינו, נוכיח בזאת שאנו אוהבים את יהוה וכך נעמוד באהבתו.
