העשר את משמעות חייך לנצח
פרק י״א
העשר את משמעות חייך לנצח
בכל מקום בעולם שומעים על תגליות מדעיות. ביולוגים, אוֹקְיָאנוֹגרפים ואחרים ממשיכים להרחיב את ידיעות האדם על כדור־הארץ והחיים שעל פניו. האסטרונומים והפיזיקאים מנתבים את מחקריהם בכיוון אחר. הם צוברים ידע על מערכת השמש, על הכוכבים ואפילו על גלקסיות רחוקות. מהי המסקנה?
רבים הם האנשים החושבים, חדי ההבחנה, שמסכימים עם דוד המלך, אשר כתב בימי קדם: ”השמים מספרים כבוד אל, ומעשה ידיו מגיד הרקיע” (תהלים י״ט:2). ברור שיש שאינם מאמינים בקיומו של בורא או שמקננים בהם ספקות. אך לאחר שבחנת את הראיות המובאות בספר זה, האם אינך רואה די והותר סיבות להאמין שקיים בורא, העומד מאחורי היקום והחיים?
השליח פאולוס כתב: ”עצמותו הנעלמת, היא כוחו הנצחי ואלוהותו, נראית בבירור מאז בריאת העולם בהיותה נתפסת בשכל באמצעות הדברים שנבראו. לכן אין להם במה להצטדק” (רומים א׳:20). הדברים שראינו בפרקים הקודמים על הבריאה עוזרים לנו ’לראות את עצמותו הנעלמת’ של אלוהים, להכיר את אישיותו. עם זאת, אל לנו להסתפק בהתבוננות בבריאה הגשמית, כבבואה של אישיות הבורא. מדוע לא?
חייהם של מדענים רבים מוקדשים לחקר היקום. אך הם בכל זאת חשים ריקנות ואינם מוצאים משמעות אמיתית. למשל, הפיזיקאי סטיבן ויינברג כתב: ”ככל שהיקום נראה מובן יותר, כך נראה הוא חסר תכלית”. על השקפתו של האסטרונום אלן דרֵסלר נאמר בכתב־העת סייֶנס: ”כאשר החוקרים אומרים שהקוסמולוגיה חושפת את ’שכלו’ או את ’כתב ידו’ של אלוהים, הם מייחסים לאל את מה שנחשב להיבט הפחות חשוב של היקום — מבנהו הפיזיקלי”. החשוב הוא, לדברי דרסלר, משמעות קיום האדם. הוא אמר: ”הציבור נטש את האמונה הישנה, שהאנושות נמצאת,
פשוטו כמשמעו, במרכז היקום. אבל אין ברירה אלא לחזור ולהאמין שמשמעות החיים סובבת סביבנו”.אין ספק שעל כל אחד מאיתנו להתעניין בכל מאודו בפשר קיומנו. עצם ההודאה שהבורא, או המתכנן הגדול מכל, קיים ושאנו תלויים בו, אין בה כדי להעניק משמעות לחיינו. זאת בעיקר משום שהחיים קצרים. רבים חשים כמו המלך מַקבּת במחזה של ויליאם שיקספיר:
”חיים רק צל עובר; שחקן מסכן,
טופף טורף שעתו על הבימה
ואין לו זֵכר עוד; סיפור־בדים הוא
סיפְּרוֹ אוויל, מלא שאון וזעם,
ופשר אָיִן” (מַקְבֶּת, מערכה ה׳, תמונה ה׳).
אנשים בכל העולם יכולים להזדהות עם מילים אלה; אבל כשניחת עליהם משבר קשה, הם בכל זאת זועקים אל אלוהים. אליהוא, איש חכם מימי קדם, אמר: ”מרוב עשוקים יזעיקו [יזעקו לעזרה]; יְשַוועו... ולא אמר, ’איה אלוה עושָׂיי?’ ... מַלְּפֵנוּ [מאלפנו, או מלמדנו יותר] מבהמות ארץ, ומעוף השמים יְחכמנו” (איוב ל״ה:9–11).
אליהוא הטעים בדבריו את העובדה שמשמעות החיים אינה סובבת סביב האדם. היא סובבת סביב הבורא האדיר, וההיגיון מחייב שהמשמעות האמיתית של קיומנו קשורה אליו ותלויה בו. כדי למצוא משמעות זו ואת הסיפוק העמוק הנלווה אליה, עלינו להכיר את הבורא ולנהל אורח חיים התואם את רצונו.
קרב אל הבורא
כך עשה משה. משה לא התעלם מהמציאות, אלא הודה: ”ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה, ורָהְבָּם עמל ואוון”. הכרה זו לא הפכה אותו לאדם דיכאוני או פסימי; היא עזרה לו להבין עד כמה חשוב לקרוב לבורא. זו היתה תפילתו: ”למנות ימינו כן הודע, ונביא לבב חוכמה. שַׂבְּעֵנוּ בבוקר חסדך, ונרננה ונשמחה בכל ימינו. ויהי נועם אדני אלוהינו עלינו” (תהלים צ׳:10, 12, 14, 17).
’שְׂבֵעים בבוקר’. ’שמחים בכל ימינו’. ’נועם אלוהים עלינו’. האין מילים אלה נשמעות כמילותיו של אדם שמצא משמעות בחייו, משמעות החומקת מחייהם של הרוב?
נעשה צעד גדול בכיוון זה, אם נכיר במקומנו ביחס לבורא. הידע המצטבר על היקום עשוי לעזור לנו במובן מסוים. דוד שאל: ”כי אראה שמיך, מעשי אצבעותיך, ירח וכוכבים אשר כוננתה, מה אנוש כי תזכרנו, ובן־אדם כי תפקדנו?” (תהלים ח׳:4, 5).
אל נסתפק בהכרה ביהוה כבורא השמש, הירח והכוכבים, כמי שעשה את הארץ, על כל תשתיותיה, ומילא אותה חיים (נחמיה ט׳:6; תהלים כ״ד:2; ישעיהו מ׳:26; ירמיהו י׳:10, 12). כפי שראינו, שמו הייחודי של יהוה מלמד כי הוא אל בעל מטרה וכי הוא, ורק הוא, מסוגל להגשים את רצונו מאלף ועד תו.
ישעיהו כתב: ”האלוהים, יוצר הארץ ועושָׂהּ, הוא כוננה, לא תוהו בְרָאָהּ, לָשֶבת יְצרה”. ואז ציטט ישעיהו את יהוה: ”אני יהוה, ואין עוד” (ישעיהו מ״ה:18). פאולוס אמר בתקופה מאוחרת יותר על עמיתיו המשיחיים: ”מעשה ידי אלוהים אנחנו, ברוּאים [”באחדות עם המשיח”, ע״ח] ישוע למעשים טובים”. במרכזם של ”מעשים טובים” אלה עומד פרסום ”חוכמת אלוהים העתירה, על־פי תוכנית העולמים שעשה” (אפסים ב׳:10; ג׳:8–11). אנחנו יכולים, ומחויבים לפי שורת ההיגיון, לרקום קשר עם הבורא, להתאמץ ללמוד את מטרתו ולפעול בהתאם לה (תהלים צ״ה:3–6).
ההכרה בבורא אוהב הדואג לנו, יש בה כדי להניע אותנו לפעולה. שים לב, למשל, לקשר בין הכרה זו לבין יחסי אנוש טובים. ”עושק דל חֵרֵף עושהו, ומכבדו חונן אביון”. ”הלוא אל אחד בְּרָאָנו? מדוע נִבגַד איש באחיו?” (משלי י״ד:31; מלאכי ב׳:10) אם כן, ההכרה בבורא דואג צריכה להמריץ אותנו לגלות אכפתיות רבה יותר לשאר ברואיו.
איננו בודדים במערכה. הבורא יכול לעזור לנו. יהוה אינו בורא היום דברים ארציים חדשים, אך ניתן לומר שבמובן מסוים הוא עדיין בורא. הוא עוזר בפועל לבני־האדם המבקשים את הדרכתו. דוד ביקש לאחר שחטא: ”לב טהור בְּרָא לי, אלוהים, ורוח נכון חַדֵש בקרבי” (תהלים נ״א:12; ). המקרא קורא למשיחיים ”לפשוט את האדם הישן”, את האישיות שעוצבה על־ידי העולם הסובב אותם, ”וללבוש את האדם החדש הנברא כדמות אלוהים” ( קכ״ד:8אפסים ד׳:22–24). יהוה יכול לברוא לאדם לב סמלי חדש, לעזור לו לפתח אישיות המשקפת את דמותו.
אלו רק הצעדים הראשונים. יש להתקדם מעבר להם. פאולוס אמר לכמה ממשכילי אתונה: ’האל אשר עשה את העולם וכל אשר בו יעד זמנים קבועים, למען יחפשו אותו בני האדם; אולי יגששו אחריו וימצאו אותו, אף שאינו רחוק מכל אחד מאיתנו’ (מעשי השליחים י״ז:24–27).
הידע מצמיח משמעות
ממה שבדקנו עד כה, צריך להיות ברור שהבורא נתן לנו שפע של מידע דרך בריאתו ודרך המקרא שנכתב בהשראתו. הוא קורא לנו לגדול בדעת ובתבונה ואף חוזה תקופה שבה ’תימלא הארץ דֵעה את יהוה, כמים לים מכסים’ (ישעיהו י״א:9; מ׳:13, 14).
אין זה רצון הבורא שיכולתנו ללמוד ולהתקדם תוגבל ל־70, 80 שנות חיים. הצהרתו המפורסמת של ישוע מעידה על כך: ”כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם” (יוחנן ג׳:16).
”חיי עולם”. אין זו אשליה. הרעיון של המשכיות אינסופית תואם את מה שהושיט הבורא להורינו הראשונים, אדם וחוה. הוא תואם עובדות מדעיות לגבי מבנה מוחנו יוחנן י״ז:3).
והקיבולת שלו. הוא תואם גם את מה שלימד ישוע המשיח. חיי נצח לאנושות תפסו מקום מרכזי במשנתו של ישוע. בערב האחרון ששהה במחיצת השליחים על הארץ אמר: ”ואלה הם חיי עולם: שיכירו אותך, אלוהי האמת לבדו, ואת אשר שלחת — את ישוע המשיח” (כפי שהוסבר בפרק הקודם, מיליונים יחיו לנצח כאן עלי אדמות, וכך תקוים ההבטחה שנתן ישוע. תקווה זו יכולה, ללא ספק, לתרום תרומה נכבדה ביותר למשמעות החיים. היא קשורה לרקימת קשר עם הבורא. קשר עם הבורא בהווה מניח את הבסיס לחיי נצח. תאר לעצמך אילו אופקים יפתחו לפניך חיי הנצח: ללמוד, לחקור ולחוות — ללא המגבלות שכופים עלינו החולי והמוות. (השווה ישעיהו מ׳:28.) מה תוכל לעשות, או מה תעשה, בחיים אלה? איש אינו יודע טוב ממך מה הם תחומי התעניינותך, הכישורים שאתה משתוקק לפתח והשאלות המסקרנות אותך. האפשרות שתיפתח לפניך לעסוק בדברים אלה תעשיר אף יותר את משמעות חייך!
לפאולוס היתה סיבה טובה לצפות לעת שבה ”הבריאה עצמה תשוחרר משעבוד הכיליון אל החירות והכבוד של הבנים־לאלוהים” (רומים ח׳:21). מי שישיגו חירות זו ייהנו ממשמעות אמיתית בחייהם עתה ולנצח, הכל לכבוד אלוהים (ההתגלות ד׳:11).
עדי־יהוה בכל רחבי העולם בדקו את הנושא. הם משוכנעים שקיים בורא ושהוא דואג להם ולך. הם שמחים לעזור לזולת למצוא את משמעות החיים, המעוגנת בבסיס איתן. אתה מוזמן לבחון את הנושא איתם. כך תעשיר את משמעות חייך לנצח!
[תיבה בעמוד 185]
מהו אלוהים?
”מדענים ושאינם מדענים משתמשים לעתים במלה ’אל’ במובן כה מופשט ובלתי־מקושר, שאין כמעט להבדיל בין היושב במרום ובין חוקי הטבע”, אמר סטיבן ויינברג, שזכה בפרס נובל על מחקרו בתחום כוחות היסוד. עוד אמר:
”נראה לי, שכדי שלמלה ’אל’ תהיה איזו משמעות, יש להבינה כאל שאכפת לו, כבורא ומחוקק חוקים, שקבע לא רק את חוקי הטבע והיקום, כי אם גם את תקני הטוב והרע, אישיות המגלה עניין במעשינו, בקיצור, דבר־מה שיש מקום כי נסגוד לו. ... זהו האל שבני־אדם במהלך ההיסטוריה נהו אחריו” (חזון התיאוריה הסופית).
[תמונה בעמוד 187]
משה הבין שלא משנה כמה נאריך ימים, המשמעות האמיתית של החיים קשורה בבורא
[תמונה בעמוד 190]
מציאת משמעות אמיתית בחיים פותחת אין־ספור אפשרויות