מה יוסיף משמעות לחייך?
פרק א׳
מה יוסיף משמעות לחייך?
האם חלמת פעם על חיים טובים יותר, אולי באיזור מגוריך ואולי בגן־עדן טרופי? רובנו שקענו בדמיונות כאלה בשלב מסוים בחיינו.
ב־1891 ביקש האומן הצרפתי פול גוֹגֶן למצוא חיים טובים בפולינסיה הצרפתית. אבל המציאות טפחה מהר מאוד על פניו. החיים המופקרים שניהל הביאו עליו ועל אחרים מחלות וסבל. כשחש כי המוות רובץ לפתחו, צייר את הציור שתואר כ”ביטוי האחרון של עוצמה אומנותית”. הספר פול גוגן 1848–1903 — האומן הפרימיטיביסטי המתוחכם (Paul Gauguin 1848-1903—The Primitive Sophisticate) מציין: ”התמונה הכוללת של חיי אנוש המובאת בציור מקיפה את כל שלבי החיים, מן העריסה עד הקבר... החיים היו בעיניו תעלומה אחת גדולה”.
גוגן קרא ליצירה ”מאין באנו? מי אנחנו? לאן אנו הולכים?” *
השאלות מוכרות. לא מעט אנשים הוגים מתחבטים בהן. עורך הוול סטריט ז׳ורנל, לאחר שדן בקִדמה המדעית והטכנולוגית, כתב: ”התבוננות מעמיקה באדם עצמו, בדילמות שלו ובמקומו ביקום מגלה שהתקדמנו אך מעט מראשית הזמן. השאלות מי אנחנו, למה אנחנו כאן, ולאן מועדות פנינו נותרו פתוחות”.
יש ששקועים בדאגה למשפחתם, בפרנסת ביתם, בטיולים או בעניינים אחרים, מכיוון שאינם מוצאים תכלית אחרת לחייהם. אלברט איינשטיין אמר: ”האדם שחייו נראים לו נטולי־משמעות, לא זו בלבד שהוא אומלל, אלא שבקושי הוא כשיר לחיים”. מאותה סיבה רבים מבקשים למצוא תכלית בחיים על־ידי עיסוק באומנות, במחקר מדעי או בסיוע הומניטרי בניסיון להקל את סבלות בני האדם. האם אתה מכיר כמה מהם?
אין פלא שמתעוררות שאלות בסיסיות על משמעות החיים. מה רבים הם ההורים ששכלו ילד בגלל מלריה או מחלה אחרת, ועתה עולות אצלם השאלות, למה כל הסבל הזה? האם יש לו משמעות? שאלות דומות מנקרות במוחם
של צעירים וצעירות, למראה עוני, מחלות ואי־צדק. מלחמות אכזריות מעוררות תהיות בדבר משמעות החיים.גם אם לא חשת על בשרך מצוקות אלה, אולי תסכים עם דברי פרופסור פרימן דייסון: ”אני נמצא בחברה טובה כשאני שואל שוב את שאלותיו של [הדמות המקראית] איוב. מדוע אנו סובלים? מדוע אין צדק בעולם? מהי תכלית הכאב והטרגדיה?” ייתכן שגם אתה מעוניין בתשובות.
יש משקל רב למציאת תשובות מספקות. פרופסור שסבל את זוועות מחנה הריכוז אושוויץ אמר: ”אין לך דבר בעולם, שעשוי לעזור לאדם להתגבר אף על הגרוע מכל, כמו הידיעה כי יש פשר לחייו”. הוא האמין שאפילו בריאות הנפש קשורה לחיפוש אחר תכלית.
במרוצת הדורות רבים חיפשו תשובות בדתות. גאוּטַמה (בודהא), לאחר שראה אדם חולה, אחר ישיש ושלישי מת, שאף להגיע להארה ולמצוא משמעות באמצעות דת. אך זאת מבלי להאמין באל ישותי. אחרים פנו לכנסייה.
ומה קורה בימינו? רבים מסתמכים על המדע ומבטלים את הדת ואת ”אלוהים” כלא־רלוונטיים. ”הקִדמה המדעית”, נאמר בספר דת ואתיאיזם (Religion and Atheism), ”מותירה, כך נראה, פחות ופחות מקום לאלוהים. אלוהים הפך לעקוּר”.
הכחשת קיומו של בורא — הגורמים
לאמיתו של דבר, הנטייה לשלול את הדת ואת קיום אלוהים, שורשיה בפילוסופיות שהגו תומכי ההיגיון המוחלט. צ׳רלס דרווין סבר, ש”הברירה הטבעית” היא הסבר הגיוני יותר לקיומו של עולם החי מאשר האמונה בבורא. זיגמונד
פרויד לימד שאלוהים הוא אשליה. והטענה ’אלוהים מת’ נשמעת מימי פרידריך ניטשה ועד ימינו. במזרח הרחוק תמצא פילוסופיות דומות. מורי הבודהיזם אוחזים בדעה שאין צורך לדעת על אלוהים. אשר לשינטו, פרופסור טטסוּ או ימאורי אמר, ש”אלים אינם אלא בני אדם”.הספקנות לגבי קיומו של בורא שכיחה מאוד, אך האם היא מוצדקת? אתה מכיר ודאי דוגמאות של ’עובדות מדעיות’ שהיו מקובלות בעבר, אך לימים הוכח שטעות ביסודן. דעות כמו ’הארץ שטוחה’ ו’הארץ היא מרכז היקום’ התקבלו על דעת הציבור זה מאות שנים, אבל כיום אנו יודעים את האמת.
ומה לגבי רעיונות מדעיים חדשים יותר? הפילוסוף בן המאה ה־18 דיוויד יוּם, למשל, ממכחישי קיומו של בורא, לא הצליח להמציא הסבר למבנה הביולוגי המורכב של הארץ. תורתו של דרווין הציעה הסבר לאופן התפתחות צורות החיים, אך לא למוצא החיים ולתכליתם.
אי לכך, רבים, מדענים ואנשים מן השורה, חשים שחסר משהו. תיאוריות מדעיות שואפות להסביר איך? אבל השאלות החשובות מתחילות בלמה? גם מי שחונכו להאמין בקיום בורא מושפעים מכך. סטודנטית צעירה להיסטוריה, תושבת אירופה, אמרה: ”מבחינתי, אלוהים מת. אילו היה קיים, לא היה כזה אי־סדר בעולם: בני־אדם גוועים ברעב על לא עוול בכפם; בעלי־חיים נכחדים... הרעיון שקיים בורא הוא שטות גמורה”. על רקע מצב העולם רבים אינם מסוגלים להבין כיצד הבורא — בהנחה שקיים בורא — אינו עושה לשיפור התנאים.
מכל מקום, יש להודות שרבים אינם מכירים בבורא, כי
אינם רוצים להאמין בו. ”גם אם אלוהים היה פונה אלי ואומר שאני צריך לשנות את חיי”, אמר תעשיין אירופאי לאחד מעובדיו, ”לא הייתי עושה את זה. אני רוצה לנהל את חיי בדרכי שלי”. ברור אפוא, שיש הסבורים כי הכרה בסמכותו של בורא תשלול את חירותם ותאלצם לשנות את אורח חייהם. הם טוענים לעתים, ’אני מאמין רק במה שאני רואה, ואינני יכול לראות בורא בלתי נראה’.מלבד השאלה מדוע מתעלמים מקיום הבורא, השאלות בדבר החיים ותכליתם אינן נותנות מנוח. לאחר שהחל האדם לסייר בחלל החיצון, נשאל התיאולוג קארל ברת לדעתו על ההישג הטכנולוגי האדיר. תשובתו: ”הוא אינו פותר אף אחת מהבעיות המדירות שינה מעיניי”. כיום האדם טס בחלל וצובר תאוצה בחקר המרחב הקיבֶּרנֶטי. על כל פנים, אנשים חושבים מכירים בצורך בתכלית, בדבר־מה שיעניק משמעות לחייהם.
אנו מזמינים כל אדם רחב אופקים לשקול את הנושא. הספר אמונה באלוהים ויושר אינטלקטואלי (Belief in God and Intellectual Honesty) מציין, שבעלי ”יושר אינטלקטואלי” מתאפיינים ב”נכונות לפשפש באמונתם כדי לבחון את אמיתותה” ו”להקדיש תשומת לב מספקת לראיות אחרות שבנמצא”.
בדיון שלפנינו עשויות ’הראיות שבנמצא’ לעזור לנו לגלות אם קיים בורא, העומד מאחורי החיים והיקום. ואם הוא קיים, מה הן תכונותיו? האם יש לאישיותו זיקה כלשהי לחיינו? התעמקות בנושאים אלה תעזור לנו להבין כיצד להוסיף משמעות וסיפוק לחיינו.
[הערת שוליים]
^ ?D’où venons-nous? Que sommes-nous? Où allons-nous
[תמונה על כל העמוד בעמוד 4]
[תמונה בעמוד 6]
הציור של גוגן מעורר שאלות בדבר משמעות החיים