כאשר ישוע וארבעת תלמידיו מבשרים ’‏בבתי הכנסת בכל רחבי הגליל’‏,‏ החדשות על הדברים הנפלאים שהוא עושה מגיעות עד למרחוק (‏מרקוס א׳:‏39‏)‏.‏ הידיעות על מעשיו מגיעות לעיר אחת שבה נמצא אדם מצורע.‏ הרופא לוקס מתאר אותו כאיש ה”‏נגוע כולו בצרעת”‏ (‏לוקס ה׳:‏12‏)‏.‏ בשלביה המתקדמים מחלה נוראה זו מעוותת בהדרגתיות איברים שונים בגוף.‏

לכן מצבו של אותו מצורע קשה ומצער,‏ ועליו לחיות הרחק מאנשים.‏ בנוסף,‏ כשהוא בקרבת אנשים עליו לצעוק ”‏טמֵא,‏ טמֵא!‏”‏ כדי למנוע מהם להתקרב יותר מדי ולהסתכן בהידבקות (‏ויקרא י״ג:‏45,‏ 46‏)‏.‏ אך מה עושה כעת המצורע?‏ הוא ניגש לישוע,‏ נופל על פניו ומתחנן:‏ ”‏אדוני,‏ אם רק תרצה תוכל לטהר אותי”‏ (‏מתי ח׳:‏2‏)‏.‏

איזו אמונה יש לו בישוע!‏ ותאר לעצמך עד כמה מראהו מעורר רחמים!‏ כיצד יגיב ישוע?‏ איך אתה היית מגיב אילו היית שם?‏ ישוע מתמלא חמלה,‏ מושיט את ידו ואף נוגע באיש.‏ ישוע אומר לו:‏ ”‏רוצה אני.‏ היטהר”‏ (‏מתי ח׳:‏3‏)‏.‏ לתדהמתם של הנוכחים הצרעת נעלמת מייד מהחולה!‏

האם אתה חפץ שימלוך עליך מלך כה רחמן ובעל יכולות נפלאות כאלה?‏ הדרך שבה ישוע מתייחס למצורע נוסכת בנו את הביטחון שכאשר ימלוך על כל הארץ תתגשם נבואה מקראית זו:‏ ”‏יחוס על דל ואביון,‏ ונפשות אביונים יושיע”‏ (‏תהלים ע״ב:‏13‏)‏.‏ כן,‏ באותה עת יממש ישוע את רצונו העז לעזור לכל הסובלים.‏

כזכור,‏ עוד לפני ריפוי המצורע עורר שירותו של ישוע התרגשות רבה.‏ כעת ישמעו האנשים על הנס הנפלא שחולל.‏ אולם ישוע אינו רוצה שיאמינו בו אך ורק על סמך דיווחים מפה לאוזן.‏ הוא מכיר את הנבואה האומרת שהוא ”‏לא ישמיע בחוץ קולו”‏,‏ כלומר כדי ליצור איזושהי סנסציה (‏ישעיהו מ״ב:‏1,‏ 2‏)‏.‏ לפיכך ישוע מורה למצורע שנרפא:‏ ”‏אל תספר לאיש.‏ לך,‏ היראה לפני הכוהן והקרב את הקורבן שציווה משה”‏ (‏מתי ח׳:‏4‏)‏.‏

עם זאת,‏ כפי שתוכל לתאר לעצמך,‏ האיש כה מאושר שנרפא עד כי אינו יכול לשמור לעצמו את מה שזה עתה התרחש.‏ הוא הולך ומספר על כך בכל מקום.‏ הדבר מעורר עניין רב וסקרנות גדולה בקרב הציבור עד כדי כך שישוע אינו יכול להיכנס לערים בגלוי.‏ לכן למשך זמן מה הוא נשאר במקומות מבודדים ושוממים.‏ בכל זאת,‏ אנשים מכל עבר באים אליו כדי שילמד וירפא אותם.‏