פרק 136
על חוף ים כינרת
-
ישוע נגלה לתלמידיו בכינרת
-
על פטרוס ועל אחרים להאכיל את הכבשים
בערב האחרון שלו בחברת שליחיו אמר להם ישוע: ”לאחר שאקום לתחייה אלך לפניכם לגליל” (מתי כ״ו:32; כ״ח:7, 10). כעת עושים רבים מתלמידיו את המסע אל הגליל. אך מה עליהם לעשות שם?
בשלב מסוים אומר פטרוס לשישה מהשליחים: ”אני הולך לדוג”, והם אומרים בתגובה: ”גם אנחנו באים אתך” (יוחנן כ״א:3). במשך כל הלילה הם אינם לוכדים מאומה. עם עלות השחר ישוע מופיע על החוף, אבל הם אינם מזהים אותו. הוא קורא להם: ”ילדיי, האם יש לכם משהו לאכול?” הם משיבים ואומרים: ”לא!” ישוע אומר להם: ”השליכו את הרשת לצדה הימני של הסירה ותמצאו דגים” (יוחנן כ״א:5, 6). הם לוכדים דגים רבים מאוד, עד כדי כך שהם אפילו אינם יכולים להעלות את הרשת אל הסירה.
”זה האדון!” אומר יוחנן לפטרוס (יוחנן כ״א:7). מייד לובש פטרוס את בגדו העליון אשר לא היה לגופו בזמן הדיג. הוא קופץ לים ושוחה כמאה מטר עד החוף. האחרים שבסירה מגיעים אחריו לאט כשהם גוררים את הרשת המלאה דגים.
כשהם עולים לחוף הם רואים ’מדורת גחלים ועליה מונחים דגים, ויש שם גם לחם’. ישוע אומר להם: ”הביאו כמה מן הדגים שלכדתם עכשיו”. פטרוס גורר אל החוף את הרשת המכילה 153 דגים גדולים! ”בואו ואכלו ארוחת בוקר”, אומר ישוע. איש מהם אינו מעז לשאול אותו, ”מי אתה?” שכן הם מבינים שהוא ישוע (יוחנן כ״א:9–12). זו הפעם השלישית שהוא נראה לתלמידיו כקבוצה.
ישוע מגיש לכל אחד מהם מן הלחם והדגים. ואז, כשהוא ככל הנראה מביט על הדגים שלכדו, הוא שואל: ”שמעון בן יוחנן, האם אתה אוהב אותי יותר מאשר את אלה?” האם פטרוס אוהב את עסקי הדיג יותר מאשר את המלאכה שישוע רוצה שהוא יבצע? פטרוס משיב: ”כן, אדוני, אתה יודע שאני אוהב אותך”. לכן ישוע מפציר בו: ”האכל את טלאיי” (יוחנן כ״א:15).
שוב שואל ישוע: ”שמעון בן יוחנן, האם אתה אוהב אותי?” פטרוס אולי תמה על כך, והוא משיב בכנות: ”כן, אדוני, אתה יודע שאני אוהב אותך”. תגובתו של ישוע דומה: ”רעה את כבשיי הקטנים” (יוחנן כ״א:16).
בפעם השלישית שואל ישוע: ”שמעון בן יוחנן, האם אתה אוהב אותי?” כעת פטרוס אולי תוהה אם ישוע מפקפק בנאמנותו. פטרוס משיב בצורה נחרצת: ”אדוני, אתה יודע הכול; אתה יודע שאני אוהב אותך”. ושוב מדגיש ישוע את מה שצריך פטרוס לעשות: ”האכל את כבשיי הקטנים” (יוחנן כ״א:17). כן, מובילי הדרך בקהילה צריכים לשרת את מי שאלוהים מושך אל המכלא שלו.
את ישוע קשרו והוציאו להורג מפני שהוא עשה את המלאכה שאלוהים הפקיד בידו. כעת הוא מגלה שדבר דומה יקרה בסוף לפטרוס. ”כשהיית צעיר יותר”, אומר ישוע, ”התלבשת והלכת לאן שרצית. אך כאשר תזדקן תושיט את ידיך, ואדם אחר ילביש אותך ויוליך אותך לאן שאינך רוצה”. עם זאת, ישוע אומר לו: ”המשך ללכת אחריי” (יוחנן כ״א:18, 19).
פטרוס רואה את השליח יוחנן ושואל: ”אדוני, ומה אתו?” כן, מה צופן בחובו העתיד עבור השליח שישוע רוחש לו חיבה מיוחדת? ישוע משיב: ”אם אני רוצה שהוא יישאר עד בואי, מה זה נוגע לך?” (יוחנן כ״א:21–23) פטרוס צריך ללכת אחרי ישוע מבלי להיות מוטרד ממה שעושים אחרים. בכל זאת, ישוע רומז שיוחנן יאריך ימים יותר משאר השליחים ושהוא יזכה לחזון על ביאתו של ישוע בסמכותו המלכותית.
כמובן, ישנם דברים נוספים שישוע עשה, הרבה יותר ממה שמגילות רבות יכולות להכיל.