הרואה אתה מה קורה כאן בתמונה? כל אלה הם אנשי־צבא מישראל. הגברים שמתכופפים למטה שותים מים. השופט גדעון הוא האיש העומד קרוב אליהם. הוא מתבונן כיצד הם שותים מים.‏

הסתכל היטב ותראה שהאנשים שותים מים בדרכים שונות. חלק מהם מורידים את ראשיהם ישר אל תוך המים. אבל אחד מהם אוסף את המים בכף ידו, כדי שיוכל להסתכל סביבו. זה חשוב, מפני שיהוה אמר לגדעון לבחור רק את האנשים שימשיכו להסתכל סביבם בזמן שהם שותים מים. את השאר, אמר אלוהים, יש לשלוח הביתה. הבה נראה מדוע.‏

לבני־ישראל היו שוב הרבה צרות ובעיות. הסיבה לכך היתה, שהם לא שמעו בקול יהוה. המדיינים השתלטו עליהם והציקו להם. לכן, בני־ישראל זעקו אל יהוה לעזרה, ויהוה שמע את זעקתם.‏

יהוה אמר לגדעון להרכיב לעצמו צבא, וגדעון אסף 32,000 אנשי־מלחמה. אבל נגד בני־ישראל היה צבא של 135,000 חיילים. בכל זאת, יהוה אמר לגדעון: ’יש לך יותר מדי אנשים’. מדוע אמר לו יהוה את זאת?‏

מפני שאם בני־ישראל ינצחו במלחמה, הם יחשבו שהם ניצחו בכוחם הם, ושלא היו זקוקים לעזרה מיהוה. לכן, יהוה אמר לגדעון: ’אמור לכל מי שפוחד שיחזור לביתו’. לאחר שאמר להם גדעון את זאת, חזרו 22,000 מאנשי־המלחמה אל ביתם. כך נשארו לגדעון רק 10,000 איש להילחם נגד כל 135,000 החיילים.‏

אבל, שים לב! יהוה אמר: ’עדיין יש לך יותר מדי חיילים’. ואז הוא ציווה על גדעון להוביל את האנשים אל המעיין הזה, כדי שישתו ממנו, ולשלוח הביתה את כל אלה שהורידו את ראשיהם אל המים כדי לשתות. ’אתן לך ניצחון עם שלוש־מאות האנשים שהמשיכו להביט סביבם בזמן ששתו’, הבטיח לו יהוה.‏

הנה הגיעה השעה לצאת למלחמה. גדעון חילק את שלוש־מאות אנשיו לשלוש קבוצות. הוא נתן לכל איש שופר, כד, ולפיד בוער בתוך הכד. בחצות־הלילה, התאספו כולם סביב מחנה האויב. ואז, כולם יחד התחילו לתקוע בשופרות, לנפץ את הכדים ולהריע: ’חרב ליהוה ולגדעון!’ כאשר התעוררו חיילי מדיין, הם היו מבולבלים ומבוהלים. כולם התחילו לברוח, ובני־ישראל ניצחו במלחמה.‏