יחידה שנייה
”את מקדשי טימאת” — עבודת יהוה הטהורה נשחתת
במוקד: שחיתות רוחנית ומוסרית פושטת ביהודה ובירושלים
יהוה אהב את בני ישראל ודאג להם. הוא ראה בהם ”קניין יקר” (שמ׳ י״ט:5, הערת שוליים). אך הם מצידם עבדו אלילי כזב במקדש שנשא את שמו! הם שברו את ליבו של יהוה והמיטו עליו חרפה. כיצד הגיעו למצב כה עגום? מה נוכל ללמוד מנבואת יחזקאל על השמדת ירושלים? ואילו לקחים נוכל להפיק ממגעיהם של בני ישראל עם העמים השכנים?
ביחידה זו
פרק 5
”ראה את התועבות הרעות אשר הם עושים”
יחזקאל רואה תמונות מזעזעות המשקפות את הידרדרותה הרוחנית של האומה כולה.
פרק 7
האומות ”יֵדעו כי אני יהוה”
האומות שהשמיצו את שם יהוה ורדפו או השחיתו את עמו לא חמקו מעונש. אילו לקחים נוכל ללמוד ממגעיהם של בני ישראל עם האומות הללו?