פרק ו׳
הכוח להשמיד — ”יהוה איש מלחמה”
1–3. (א) כיצד סיכנו המצרים את עם ישראל? (ב) כיצד נלחם יהוה לעמו?
בני ישראל היו לכודים — דחוקים ללא מוצא בין צוקים מאיימים ובין הים. כמכונת מלחמה קטלנית וחסרת רחמים דלק בעקבותיהם צבא מצרים, נחוש בדעתו לחסלם. a בכל זאת, משה הפציר בעם אלוהים שלא לאבד תקווה. ”יהוה יילחם עבורכם”, הבטיח (שמות י״ד:14).
2 משה זעק אל יהוה, ואלוהים השיב לו: ”מדוע אתה מוסיף לצעוק אליי? ... הרם את מטך והושט את ידך על הים ובקע אותו” (שמות י״ד:15, 16). ראה בעיני רוחך את השתלשלות המאורעות. יהוה שולח מייד מלאך, ועמוד הענן עובר אל מאחורי עם ישראל, נפרש כחומה וחוסם את קו ההתקפה של המצרים (שמות י״ד:19, 20; תהלים ק״ה:39). משה נוטה ידו, וברוח עזה נבקע הים לשניים. המים נערמים וקופאים כנד [קיר זקוף], ונפתחת דרך רחבה דייה למעבר עם שלם! (שמות י״ד:21; ט״ו:8).
3 לנוכח מפגן כוח אדיר זה, טבעי הדבר שפרעה יצווה על צבאו לשוב על עקביו. אך במקום לעשות כן, פרעה הגאה מצווה לתקוף (שמות י״ד:23). בלהט המרדף שועטים המצרים אל קרקעית הים, והנה לפתע אופני המרכבות מתנתקים והמתקפה הופכת למהומה. ברגע שבני ישראל מגיעים לחוף מבטחים, מצווה יהוה על משה: ”הושט את ידך על הים כדי שהמים ישובו על המצרים, על מרכבות המלחמה שלהם ועל פרשיהם”. חומות המים מתמוטטות וקוברות תחתיהן את פרעה וצבאותיו! (שמות י״ד:24–28; תהלים קל״ו:15).
4. (א) מה הוכיח יהוה בים סוף? (ב) מה עשויה להיות התגובה להצגת יהוה כאיש מלחמה?
4 ישועת ישראל בים סוף היתה מאורע רב חשיבות בתולדות מגעיו של אלוהים עם בני האדם. שם הוכיח יהוה כי הוא ”איש מלחמה”, או ”לוחם חזק” (שמות ט״ו:3, הערת שוליים). אך מה דעתך על הצגת יהוה כאיש מלחמה? למען האמת, מלחמות המיטו סבל וצער רב על המין האנושי. האם השימוש שעושה יהוה בכוחו כדי להשמיד מרתיע אותך במקום לעודד אותך לקרוב אליו?
יהוה הוכיח בים סוף שהוא ”איש מלחמה”
מלחמות אלוהים לעומת סכסוכי אנוש
5, 6. (א) מדוע התואר ”יהוה צבאות” מתאים לאלוהים? (ב) מה השוני בין מלחמות אלוהים ובין מלחמות האדם?
5 כ־260 פעם בתנ״ך ופעמיים נוספות בכתבי־הקודש המשיחיים נקרא אלוהים ”יהוה צבאות” (שמואל א׳. א׳:11). יהוה, המלך הריבון, מפקד על צבא אדיר של מלאכים (יהושע ה׳:13–15; מלכים א׳. כ״ב:19). יכולת ההשמדה של צבאו אדירה (ישעיהו ל״ז:36). אין זה נעים אומנם לחשוב על השמדת אנשים, אך בל נשכח שמלחמות אלוהים שונות בתכלית מן הסכסוכים הקטנוניים של בני האדם. מפקדי צבא ומנהיגים פוליטיים מנסים לעתים לייחס לתוקפנות שלהם מניעים נאצלים. אך מלחמות אנוש נובעות רובן ככולן מחמדנות ואנוכיות.
6 בניגוד לכך, יהוה אינו פועל מתוך רגש עיוור. דברים ל״ב:4 מצהיר ש”הצור מושלם פועלו, כי כל דרכיו צדק. אל נאמנות אשר אין בו עוול; צדיק וישר הוא”. דבר־אלוהים מגנה זעם בלתי מרוסן, אכזריות ואלימות (בראשית מ״ט:7; תהלים י״א:5). אם כן, יהוה לעולם אינו פועל ללא סיבה. הוא ממעיט להשתמש בכוח ההשמדה שבידו, ועושה כן רק כשאין מוצא אחר. ביד הנביא יחזקאל אמר יהוה: ”’האם חפץ אני במות רשע?’ מכריז אדני יהוה. ’האם איני מעדיף שישוב מדרכיו וימשיך לחיות?’” (יחזקאל י״ח:23).
7, 8. (א) איזו מסקנה מוטעית הסיק איוב לגבי סבלו? (ב) כיצד תיקן אליהוא את אורח חשיבתו של איוב בנידון? (ג) איזה לקח נוכל להפיק ממה שקרה לאיוב?
7 אם כן, מדוע משתמש אלוהים בכוח ההשמדה שבידו? בטרם נשיב על השאלה, אולי כדאי שניזכר באיוב הצדיק. השטן טען שאיוב, ובעצם כל בן אנוש, לא יישאר נאמן ליהוה בשעת מבחן. יהוה נענה לאתגר והרשה לשטן לבחון את נאמנותו של איוב. בעקבות זאת, איוב חלה, ירד מנכסיו ושכל את ילדיו (איוב א׳:1 עד ב׳:8). איוב לא היה מודע למחלוקות הכרוכות בעניין, והסיק כי סבלו הוא עונש לא־מוצדק מאת אלוהים. הוא שאל את אלוהים למה שם אותו ”למטרה” ומדוע החשיבוֹ ’לאויב’ (איוב ז׳:20; י״ג:24).
8 בחור צעיר בשם אליהוא חשף את הטעות באורח החשיבה של איוב באמרו: ”האם אתה כה משוכנע בצדקתך שתאמר, ’אני צדיק יותר מאלוהים’?” (איוב ל״ה:2) ברור שאין זה נבון לחשוב שאנחנו חכמים מאלוהים או להניח שאלוהים נהג שלא בצדק. ”חלילה לאלוהים לנהוג ברשעות, ולכול יכול לעשות עוול!”, הצהיר אליהוא. ולאחר מכן אמר: ”נבצר מיכולתנו להבין את הכול יכול; נשגב הוא בכוח, ולעולם אינו מפר את משפטו ואת צדקתו הרבה” (איוב ל״ד:10; ל״ו:22, 23; ל״ז:23). אנו יכולים להיות בטוחים שכאשר יהוה נלחם, הוא עושה כן מסיבה טובה. לאור עובדה זו, הבה נבחן כמה סיבות שבגללן אלוהי השלום לובש לעתים מדי קרב (קורינתים א׳. י״ד:33).
מדוע אלוהי השלום רואה חובה לעצמו להילחם?
9. מדוע אל הקדושה נלחם?
9 לאחר שהילל את יהוה כ”איש מלחמה”, הכריז משה: ”מי כמוך באלים, יהוה? מי כמוך, נאדר בקודשה?” (שמות ט״ו:11) ברוח דומה כתב חבקוק הנביא: ”עיניך טהורות מכדי להביט ברוע, ואינך יכול לסבול רשע” (חבקוק א׳:13). אף־על־פי שיהוה הוא אל של אהבה, הוא גם אל של קדושה, צדק ומשפט, ולעתים תכונות אלה דוחקות בו להפעיל את כוחו כדי להשמיד (ישעיהו נ״ט:15–19; לוקס י״ח:7). מכאן שמלחמות יהוה אינן מחללות את קדושתו. להיפך, הוא נלחם משום קדושתו! (שמות ל״ט:30).
10. כיצד תבוא אל קִצה האיבה שנחזתה בבראשית ג׳:15, ואילו ברכות יביא הדבר לישרי הלב?
10 חשוב על המצב שהתעורר לאחר המרד של הזוג הראשון, אדם וחוה, באלוהים (בראשית ג׳:1–6). לוּ היה יהוה מעלים עין מחטאם, הוא היה מערער את מעמדו כריבון היקום. כאל של צדק, חייב היה יהוה לדון אותם למיתה (רומים ו׳:23). בנבואת המקרא הראשונה הוא ניבא שתשרור איבה בין משרתיו ובין משרתי ה”נחש”, הלוא הוא השטן (ההתגלות י״ב:9; בראשית ג׳:15). איבה זו תבוא אל קִצה אך ורק כשיוכרע השטן (רומים ט״ז:20). מימוש הדין שנגזר על השטן יניב רוב ברכות לישרי הלב, יסיר מכדור־הארץ את השפעת השטן ויסלול את הדרך להשכנת גן־עדן חובק עולם (מתי י״ט:28). עד אז יהיו נתונים משרתי אלוהים בסכנה גופנית ורוחנית מצד חסידי השטן. ומדי פעם יראה אלוהים לנכון להתערב.
אלוהים פועל למיגור הרשע
11. מדוע ראה אלוהים חובה לעצמו להביא את המבול על העולם?
11 המבול בימי נוח היה התערבות מצד אלוהים. בבראשית ו׳:11, 12 נאמר: ”הארץ נשחתה לפני האלוהים, והארץ נמלאה אלימות. ואלוהים הביט על הארץ והינה היא נשחתה; כל בשר השחית את דרכו על הארץ”. האם ירשה אלוהים לרשעים לסלק כל שמץ של מוסריות מכדור־הארץ? לא. יהוה ראה חובה לעצמו להביא מבול על העולם ולטהר את הארץ מכל מי שדבקו באלימות ובאי־מוסריות.
12. (א) מה ניבא יהוה על צאצאי אברהם? (ב) מדוע נגזר על האמורים להישמד?
12 דין דומה גזר אלוהים על הכנענים. יהוה גילה שבכוונתו להקים לאברהם זרע שבו יתברכו כל משפחות האדמה. לשם כך, קבע אלוהים כי צאצאי אברהם יקבלו את ארץ כנען, ארץ מושבם של בני האמורי. כיצד יכול אלוהים להצדיק את הגירוש הכוחני של עמים אלה מארצם? הוא ניבא כי עמי כנען לא יגורשו מארצם עד למלאות כ־400 שנה — עד אשר ’ישלם’ ”עוון האמורים” b (בראשית י״ב:1–3; י״ג:14, 15; ט״ו:13, 16; כ״ב:18). במהלך אותה תקופה שקעו האמורים יותר ויותר בשחיתות מוסרית. כנען היתה לארץ אלילית, מלאה בשפיכות דמים ובהפקרות מינית בזויה (שמות כ״ג:24; ל״ד:12, 13; במדבר ל״ג:52). הכנענים אפילו הרגו ילדים והעבירו אותם באש כקורבנות. היכול אלוהי הקדושה לחשוף את משרתיו לרֶשע כזה? לא ולא! הוא הכריז: ”הארץ טמאה, ואעניש אותה על עוונה, והארץ תקיא את תושביה” (ויקרא י״ח:21–25). עם זאת, יהוה לא השמיד בצורה בלתי מובחנת, אלא חס על חייהם של כנענים שהיו מוכנים להשתנות, כגון רחב והגבעונים (יהושע ו׳:25; ט׳:3–27).
לוחם למען שמו
13, 14. (א) מדוע היה על יהוה לקדש את שמו? (ב) כיצד טיהר יהוה את שמו והסיר ממנו כל חרפה?
13 יהוה קדוש, ולכן גם שמו קדוש (ויקרא כ״ב:32). ישוע לימד את תלמידיו להתפלל: ”יתקדש שמך” (מתי ו׳:9). המרד בגן־עדן חילל את שם אלוהים — הוא הטיל דופי בשמו הטוב של אלוהים ובדרך שלטונו. יהוה לא יכול היה להתעלם מהגידוף ומהמרד. היה עליו לטהר את שמו מכל חרפה (ישעיהו מ״ח:11).
14 חשוב שוב על בני ישראל. כל עוד היו עבדים במצרים, נדמה היה כי הבטחת אלוהים לאברהם, שבאמצעות זרעו יתברכו כל משפחות האדמה, אינה אלא הבטחה ריקה מתוכן. אך כאשר הושיע אותם והפך אותם לעם, הסיר יהוה כל חרפה מעל שמו. דניאל הנביא הזכיר זאת בתפילתו: ”יהוה אלוהינו, אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה ועשית לך שם” (דניאל ט׳:15).
15. מדוע שיחרר יהוה את היהודים מן השבי בבבל?
15 מעניין לציין שדניאל התפלל תפילה זו בזמן שנזקקו היהודים שיהוה ישוב לפעול למען שמו. היהודים שהימרו את פי אלוהים מצאו עצמם בשבי, הפעם בבבל. בירתם, ירושלים, היתה חרבה. דניאל ידע כי השבת היהודים אל ארצם תפאר את שם יהוה. לכן התפלל דניאל: ”יהוה, סלח נא. יהוה, הקשב נא ופעל! אל תאחר, למענך, אלוהיי, כי שמך נקרא על עירך ועל עמך” (דניאל ט׳:18, 19).
לוחם למען עמו
16. הסבר מדוע רצונו של יהוה להגן על שמו אינו מעיד עליו שהוא אל קר ואנוכי.
16 האם רצונו של יהוה להגן על שמו מעיד עליו שהוא אל קר ואנוכי? לא, משום שקדושתו ואהבת הצדק שלו דוחקות בו להגן על משרתיו. שים לב, למשל, לכתוב בבראשית פרק י״ד. מסופר שם על ארבעה מלכים פולשים שחטפו את לוט, אחיינו של אברהם, ואת משפחתו. בעזרת יהוה הנחיל אברהם מפלה מדהימה לצבא שעלה בהרבה על כוחותיו! סביר להניח שסיפור ניצחון זה היה הראשון שתועד ב”ספר מלחמות יהוה”, ספר שתיעד כנראה גם סכסוכים צבאיים שאינם מוזכרים במקרא (במדבר כ״א:14). העתיד צפן בחובו עוד ניצחונות רבים.
17. מניין לנו שיהוה נלחם לבני ישראל לאחר כניסתם לארץ כנען? הבא דוגמאות.
17 זמן קצר לפני כניסת בני ישראל לארץ כנען, הבטיח להם משה: ”יהוה אלוהיכם ילך לפניכם, ויילחם עבורכם, כפי שעשה במצרים לנגד עיניכם” (דברים א׳:30; כ׳:1). החל ביהושע, ממשיך דרכו של משה, ולכל אורך תקופת השופטים והמלכים הנאמנים ביהודה, נלחם יהוה לעמו והנחיל להם ניצחונות דרמתיים רבים על אויביהם (יהושע י׳:1–14; שופטים ד׳:12–17; שמואל ב׳. ה׳:17–21).
18. (א) מדוע אנו אסירי תודה על כך שיהוה לא השתנה? (ב) מה יקרה כאשר האיבה המתוארת בבראשית ג׳:15 תגיע לשיאה?
18 יהוה לא השתנה, וגם מטרתו להפוך כוכב לכת זה לגן־עדן שליו לא השתנתה (בראשית א׳:27, 28). אלוהים ממשיך לשנוא את הרֶשע. במקביל לכך, הוא אוהב מאוד את משרתיו ובקרוב יפעל למענם (תהלים י״א:7). למעשה, האיבה המתוארת בבראשית ג׳:15 צפויה להגיע לשיא דרמתי ולנקודת מפנה חדה בעתיד הקרוב. יהוה יקדש את שמו ויגן על עמו, ולשם כך שוב יהיה ”איש מלחמה” (זכריה י״ד:3; ההתגלות ט״ז:14, 16).
19. (א) תן דוגמה המראה מדוע כוח ההשמדה שביד יהוה יכול לקרב אותנו אליו. (ב) כיצד נכונותו של אלוהים להילחם צריכה להשפיע עלינו?
19 חשוב על הדוגמה הבאה. נניח שחיה אכזרית תוקפת משפחה אחת, והאב נחלץ לעזרתה והורג את חיית הפרא. האם אתה סבור שהאשה או הילדים יתעבו את המעשה שעשה? להיפך, ניתן לצפות שהם יעריכו את אהבתו הבלתי אנוכית. בדומה לכך, אל לנו לראות בשאט נפש את השימוש שעושה אלוהים ביכולת ההשמדה שבידו. נכונותו להילחם להגנתנו צריכה להגביר את אהבתנו כלפיו ולהעמיק את הכבוד שאנו רוחשים לכוחו הבלתי נדלה. כך נוכל ’לעבוד את אלוהים כרצונו, ביראה ובכבוד’ (עברים י״ב:28).
קרב אל יהוה — ’איש המלחמה’
20. מה עלינו לעשות כשאנו קוראים במקרא על מלחמות אלוהים שאינן ברורות לנו כל כך, ומדוע?
20 מובן שהמקרא אינו מסביר לפרטי פרטים בכל מקרה ומקרה מדוע מחליט יהוה להילחם. אך על דבר אחד אין עוררין: יהוה לעולם לא ישתמש בכוח ההשמדה שבידו שלא בצדק, בגחמנות או באכזריות. אם בוחנים את ההקשר והרקע של סיפור מקראי זה או אחר, ניתן במקרים רבים לראות את הדברים בפרספקטיבה הנכונה (משלי י״ח:13). גם כאשר אין בידינו פרטים מלאים, די אם נלמד על יהוה ונהרהר בתכונותיו הנאצלות כדי להסיר כל ספק מלבנו. אם נעשה כן, ניווכח שיש לנו סיבות למכביר לבטוח ביהוה אלוהינו (איוב ל״ד:12).
21. מה טיבו של יהוה למרות היותו ”איש מלחמה”?
21 יהוה הוא ”איש מלחמה” בשעת הצורך, אך אין בזה לומר שמטבעו הוא שש לקרב. בחזון המרכבה השמימית שראה יחזקאל, נראה יהוה כמי שמוכן לצאת למלחמה נגד אויביו. עם זאת, יחזקאל ראה את יהוה מוקף בקשת — סמל לשלום (בראשית ט׳:13; יחזקאל א׳:28; ההתגלות ד׳:3). אין ספק שיהוה רגוע ואוהב שלום. ”אלוהים הוא אהבה”, כתב השליח יוחנן (יוחנן א׳. ד׳:8). כל תכונותיו של יהוה באות לידי ביטוי באיזון מושלם. מה גדולה אפוא זכותנו לקרוב לאל כה חזק וכה אוהב!
a לדברי ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו, אחר העברים דלקו ”שש מאות רכב עם חמישים אלף פרש, והיו אתם עשרים רבוא [000,200] רגלים” (קדמוניות היהודים, ספר שני, 324 [טו, ג]).
b המונח ”אמורי” מתייחס כאן לכל עמי כנען (דברים א׳:6–8, 19–21, 27; יהושע כ״ד:15, 18).
