הם מחפשים עבודה ללא שכר
ב־28 השנים האחרונות עזבו יותר מ־000,11 עדי־יהוה את בתיהם ואף את ארצותיהם כדי ליטול חלק בפרויקטי בנייה ב־120 ארצות. הם שמחו להירתם לכך במלוא זמנם ולתרום מכישוריהם ומכוחם ללא שכר.
רבים שילמו מכיסם את דמי הנסיעה לאתרי הפרויקטים השונים. יש שניצלו לשם כך את חופשתם, ואחרים יצאו לחופשה ממקום עבודתם תוך ויתור על הכנסה ניכרת.
אף אחד לא הכריח אותם לעשות את ההקרבות האלו; הם התנדבו מרצון לקדם את הפעילות הכלל עולמית של הכרזת הבשורה הטובה על המלכות (מתי כ״ד:14). הם בנו משרדים, מבני מגורים ומתקנים להדפסת ספרי מקרא וספרות מקראית. עדי־יהוה בנו גם אולמי כינוסים ובהם עד 000,10 מושבים, ואולמי מלכות המכילים עד 300 מושבים.
פעילות זו עדיין בעיצומה. כאשר מגיעים העובדים אל אתר הבנייה, מספק להם משרד הסניף המקומי דיור, ארוחות, שירותי כביסה ושירותים יומיומיים אחרים. גם העדים המקומיים שמחים להשתתף בעבודות הבנייה.
כדי לארגן ולתאם את המאמצים הנרחבים האלה, הוקמה בשנת 1985 תוכנית בינלאומית. מתנדבים המעוניינים ליטול חלק בתוכנית זו חייבים להיות עדי־יהוה שגילם נע בין 19 ל־55 שנה ושהם מיומנים במקצוע בנייה אחד לפחות. בדרך כלל משימה אחת אורכת בין שבועיים עד שלושה חודשים, אם כי לעיתים היא עשויה להתארך עד לשנה או יותר.
נשות עובדי הבנייה לומדות עבודות שונות, כגון קשירת מוטות פלדה, ריצוף, ליטוש וצביעה. אחרות מסייעות בהכנת ארוחות לצוות העובדים או בניקיון חדרי מגוריהם.
אחרי שהם שבים לביתם חלק מהמתנדבים כותבים מכתבי תודה על כך שהוזמנו לעבוד. זוג אחד כתב: ”ברצוננו להודות לכם מעומק הלב על הזכות שהייתה לנו לעבוד בסניף בבודפשט. העדים בהונגריה התייחסו אלינו באהבה עמוקה וגילו הערכה רבה! היה קשה להיפרד מהם אחרי שבילינו אתם חודש שלם. אבל זה תמיד ככה. אנחנו מקווים שנוכל לחזור באביב. בכל פעם שיצאנו למשימה חדשה הרגשנו שזה היה החודש הכי טוב בחיינו”.